fbpx

הילד מחונן, ומה עכשיו?

הילד מחונן, ומה עכשיו?

 

איך נראה תהליך האיתור של תלמידים מחוננים בבתי הספר בארץ על ידי משרד החינוך? מדוע חשוב לשלב את התלמידים הללו בתוכניות ייחודיות ולהיערך להוצאה הכספית הכרוכה בכך? והאם יכולות להיות טעויות באבחון ובהתאמה לתוכנית המצוינות? ילדים מחוננים – כתבה שנייה בסדרה

 

לשאלה האם ילד מחונן הלומד במערכת החינוך בישראל יכול “ליפול בין הכיסאות” אין תשובה חד משמעית. באגף למחוננים ומצטיינים של משרד החינוך מבהירים אמנם כי מדי שנה מתקיימים בכל בתי הספר הכלולים במערכת הרשמית, ובכל המגזרים, מבחני קבלה לתוכניות הייחודיות. יחד עם זאת, התלמידים אינם מחויבים להשתתף בבחינות. על כן, ייתכנו מצבים שבהם תלמידים עם יכולות גבוהות לא יומלצו לתוכניות, מסיבה זו ומסיבות נוספות. מבחינת עלויות, “תהליך האיתור מהווה חלק ממערך הטיפוח של תלמידים מחוננים, ובשל כך עלות האבחון ממומנת על ידו”, מבהירים במשרד. אולם יש להביא בחשבון כי חלק ניכר מהתוכניות הייחודיות, בעיקר בחטיבה ובתיכון, נושאות בעלויות גבוהות עבור חלק גדול מההורים.

“מבחן קבלה, לא אבחון דיאגנוסטי”

מבחני האיתור נערכים באמצעות גופים חיצוניים שזכו במכרז המתפרסם על ידי משרד החינוך, והם מיועדים לתלמידי כיתות ב’ או ג’. תהליך האיתור מתחיל כשנה לפני הפניית התלמיד למסגרות הייחודיות.
שלומית רחמל, מנהלת האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, מציינת כי המבחנים לאיתור מחוננים מבוססים על בדיקת יכולת לימודית כללית ועל בחינת מיומנויות אינטלקטואליות כלליות בלבד. “מבחנים אלו אינם מהווים כלי לניבוי הישגים לימודיים במקצועות אקדמיים שנלמדים בבית הספר”, היא מדגישה, “מכיוון שהם אינם מתייחסים להיבטים של מימוש כישרון, כמו רמת מוטיבציה או יצירתיות”.
כבר בתחילת שנת הלימודים נשלחות הודעות לבתי הספר, נקבע מועד אחיד למבחן הסינון בכל המערכת והנוהל מתפרסם בחוזר מנכ”ל. בשלב הבא, הנהלות בתי הספר שולחות להורים מכתבים מפורטים, שבהם מופיע כל המידע הנדרש בנושא ומובהר כי ההשתתפות במבחנים היא, כאמור,  זכות ולא חובה. “הורה שאינו מעוניין שילדו ייבחן מודיע על כך בכתב לבית הספר”, מסבירה רחמל, “כאשר תוצאות המבחנים הן יחסיות לקבוצת הנבחנים באותו אזור, בשנת הלימודים הנדונה”. תלמידים שלא אותרו במהלך בית הספר היסודי ומעוניינים להיבחן שוב במעבר לחטיבת הביניים, כדי להשתלב בכיתת מחוננים, נדרשים לעבור מבחן קבלה נוסף – אם כי הפעם הוא כרוך בתשלום. הפרטים המלאים בנושא מבחני הקבלה מצויים באתר האגף.
האם יכולות להיות טעויות באבחון?
“מדובר במבחן קבלה, שאינו מתיימר להיות אבחון דיאגנוסטי”, מבהירים במשרד החינוך. “לתוכניות מתקבלים תלמידים שהישגיהם במבחנים היו הגבוהים ביותר באזורם באותו שנתון. שיעור התלמידים המתקבלים עומד על 1.5–3 אחוזים. אין כל הנחיות מילוליות למורים או לתלמיד בעניין התאמות כאלה או אחרות”.
לדברי רחמל, במשרד החינוך לא מודאגים מאי התאמה של תלמידים שהומלצו לתוכניות הייחודיות, “מכיוון שההנחה היא שתתרחש נשירה טבעית מהתוכנית”. מנגד, “בהחלט יתכנו מצבים שבהם תלמידים בעלי יכולות גבוהות מאוד לא יומלצו לתוכניות, ממגוון סיבות. המבחן נערך בנקודת זמן אחת, וישנם גורמים רבים היכולים להשפיע על רמת הביצוע של התלמיד בו”.
רחמל מוסיפה כי ישנם תלמידים מחוננים בעלי ייחודיות (או קושי) נוספת. במקרה כזה, הייחודיות עלולה למסך את המחוננות והתוצאה המתקבלת היא ביצועים לא מספקים במבחן. מנגד, ייתכן גם מצב הפוך, שבו המחוננות מצליחה למסך את הייחודיות או את הקושי.
האם האבחון נחוץ תמיד, או רק במקרים של אי התאמה או חוסר עניין בלימודים?
“למחוננות יש השפעה על החוויה הכוללת של הילד או האדם”, משיבה רחמל. “הבנת המחוננות על ידי הילד וסביבתו עשויים להבטיח סביבה תומכת שתספק מענה לצרכים הייחודיים, ומכאן נובעת נחיצות האבחון”.

מיוחדות לצד תחושת שייכות

באגף למחוננים של משרד החינוך מבקשים להגביר את המודעות של ההורים לנושא איתור תלמידים מחוננים, ולהעמיק את ההבנה לצרכים הייחודיים שיש לילדים הללו במערכת החינוך הרגילה. אולם הם גם מציינים כי מתן מענה לצרכים הייחודיים של התלמיד המחונן בתוך המערכת, אינו מהווה תחליף למענה שמוצע להם בתוכניות הייחודיות המופעלות על ידי האגף (וכאמור, כרוכות לעתים קרובות בתשלום).
“התלמיד המחונן חווה צורך לאזן בין שני צרכים סותרים, לכאורה, הנמצאים בקונפליקט בולט בגיל צעיר יותר ובעוצמה גדולה יותר מאשר אצל ילדים שאינם מחוננים”, מתארת רחמל. והכוונה היא לקונפליקט בין הצורך להשתייך לקבוצה לבין הצורך לתת ביטוי לייחודיות. “מאפייני המחוננות גורמים לילד חוויה חזקה של שונוּת ושל ‘לא להיות מובן’ – הן מבחינת האופן שבו נחווה העולם, הן מבחינת דרכי החשיבה והלמידה והן מבחינת תחומי העניין – בהשוואה לתלמידים בני גילו.
“המערכת הרגילה, המעניקה הכרה והבנה לייחודיות של המחונן, מספקת לו במידה מסוימת את המענה לצורך בשייכות. התוכנית הייחודית מספקת לו סביבה שמאפשרת מפגש עם ‘שכמותי’ – עם תחומי עניין רלוונטיים ועם דרכי למידה והוראה מותאמות. רק שיתוף פעולה בין שתי המערכות הללו יכול להבטיח שגשוג ופריחה של התלמיד”.
את הפרטים המלאים על התוכניות הייחודיות המוצעות לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים שאותרו כבעלי יכולות גבוהות במיוחד, ניתן למצוא בהרחבה באתר של משרד החינוך. בין היתר, ישנם לימודים מקוונים בבית הספר הווירטואלי, לצד 55 מרכזי יום לימודים וכיתות על-אזוריות ברחבי הארץ. ומה לגבי “קיצור דרך” עבור אותם תלמידים? בעניין הזה, רחמל  מסבירה כי ישנה אפשרות להיבחן לבגרויות מסוימות בגיל צעיר יותר. תוכנית חדשה בשם “אקדמיה בתיכון”, המיועדת לקבוצות המחוננים והמצטיינים, מופעלת על ידי משרד החינוך החל משנת תשע”ג. במסגרת התוכנית הזו, התלמידים משלבים לימודים באקדמיה בצד לימודיהם בתיכון, ועומדת בפניהם האפשרות להמיר את בחינות הבגרות בציון של הקורס האקדמי.

משרד החינוך: האחריות היא גם של ההורים

במשרד החינוך מדגישים כי קבוצת התלמידים המחוננים היא קבוצה הטרוגנית, הן מבחינת מגוון הכישרונות והן מבחינת האיכויות של המשתתפים. “הספרות המקצועית מדברת גם על החשיבות המרכזית שיש לטיפוח מצד ההורים”, מוסיפה רחמל, “וזאת על ידי הענקת הזדמנויות מגוונות, שיאפשרו חשיפה לגירויים משמעותיים בתחומי הדעת, היצירה והספורט. כמו גם הנחיה והדרכה”.
ילדים מחוננים הם בהחלט מקור גאווה להורים רבים, אולם עם קבלת הבשורה המשמחת חשוב שאותם הורים יהיו מודעים לצרכים הייחודיים שנלווים למצב הזה, כמו גם להשקעה הרגשית והכספית הכרוכות בו.

לחלק הראשון של הכתבה: איך נראית הורות לילד מחונן? 

המעבר לחטיבה עבור תלמידים עם הפרעת קשב

איך עוזרים לילד לבחור מגמת לימוד בתיכון?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

תגובה אחת

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.