מגילת רות

מנהגי חיזור: תארו לכם שרות הייתה היום תלמידת שמינית

שבועות הוא אחד החגים האהובים עלי, לא רק בשל חגיגת הטבע הכלולה בו אלא גם בשל מגילת רות – שהיא לטעמי מגילה פמיניסטית המקדימה את זמנה. הקריאה במגילת רות לעולם אינה משעממת, וניתן לנתח אותה מזוויות שונות. הנה אחת מהן:
כזכור, רות שלנו היא גיורת, שלאחר התאלמנותה היא דבקה בחמותה וחוזרת עמה לבית לחם שבארץ ישראל. שתי הנשים מצויות במצוקה כלכלית קשה ביותר ומשתייכות למעמד החברתי הנמוך: נשים, אלמנות, אחת מהן גיורת, ללא כל תומך ומפרנס וכמובן ללא יכולת לפרנס את עצמן. שתי הנשים מחליטות לשדרג את מעמדן ומצבן באמצעות הכלי היחיד הנמצא בידן – יופייה של רות. בעידודה של נעמי, רות יוצאת לאסוף שיבולים בשדה של בועז העשיר, ובשלב הראשון היא צדה את עינו. בשלב השני היא כבר מתייפה, מתרחצת ומתבשמת והולכת לישון בגורן של בועז, בדיוק כשהוא נמצא לבד ושומר על השיבולים שנאספו. כל השאר זה כבר היסטוריה, וכידוע – כתוצאה מהקשר הזה נוצרה שושלת בית דוד.
איך שלא נהפוך בדברים, דוד המלך הוא צאצא לאישה שהשתמשה בגופה וביופייה כדי לשדרג את מעמדה ואת מצבה הכלכלי ולזכות בביטחון. כי זו הייתה מטרתה: למצוא מישהו שיפרוש עליה ועל חמותה את כנפיו המגוננות. ומה היה קורה אם רות שלנו הייתה חיה בימינו, לומדת בתיכון ומתנהגת כפי שהתנהגה בסיפור המגילה?

יוזמה נשית לצד חמלה כלפי החלש

 במפגשים שאני מקיימת עם נערות בגילאי 20-18, אני נוהגת לשאול מהם מנהגי החיזור והתקשורת שבין גברים ונשים, מה הן חושבות, מה מקובל וכיצד הן נוהגות. מהשיחות עמן אני מסיקה כי רוב הבנות מתבוננות בבוז על בנות שנוהגות לפלרטט עם בנים. הן חושבות שבנות שיוזמות קשר ומראות לבנים שהן מעוניינות הן בעצם “זולות” ומתמסרות בקלות (“נותנות”). וגם המסר שאמהות רבות מעבירות לבנותיהן, עד היום, הוא “שחקי אותה קשה להשגה”, או “בנים מעדיפים בנות שיהיו קשות להשגה”. הבנים מצדם לא מתייחסים ברצינות לבנות שמפלרטטות או מתלבשות בצורה מפתה, אם כי הם שמחים להשתעשע איתן, או לנסות לשכב איתן, אך לא מעבר לכך. במקרה הטוב הן זוכות על ידיהם לכינוי “זורמות”, ובמקרה הרע לכינוי “זונות”.
ומה עם הבנות ה”זורמות” עצמן? חשבתם פעם מה מוביל אותן לנהוג כפי שהן נוהגות? למה הן “זורמות”? מחקרים על יחסים בין המינים מראים כי נשים ונערות מחפשות ביטחון באמצעות קשר, וכי על פי רוב הן סבורות שיזכו לביטחון אם ימצאו חן בעיני נער עם סטטוס חברתי גבוה (הנער הכי יפה, הספורטאי הכי טוב, הבחור הכי עשיר, וכו’). הנערים, לעומתן, מחפשים שיפור סטטוס באמצעות הקשר. כלומר, הם יצאו עם היפה של הכיתה, אך גם עם זו שעשתה להם “חיים קשים” (כלומר נהגה כקשה להשגה). מבחינתם זה יהיה “הישג”, או סוג של “כיבוש”.
לכן, אם חושבים על זה רגע קצת יותר לעומק, בועז יוצא בסיפור הזה גדול לא פחות מאשר רות. הוא הרי היה מוכן לשאת את רות הענייה והגיורת, שמיהרה לשכב עמו (ואף יזמה זאת) עוד לפני הנישואים. בינינו, אפילו היום לא בטוח שנערים רבים היו נוהגים כמוהו. מעטים בלבד היו מוכנים להתבונן בצורך הנואש של נערה לביטחון ולשייכות, צורך שעשוי לבוא לידי ביטוי בפלרטוט ובשימוש בגוף כאמצעי לפיתוי.
רות ונעמי, באחווה הנשית ובהבנה שצו השעה מחייב לנהוג בדרכים יצירתיות ופורצות מוסכמות, זכו להתגלות במלוא עצמתן בסיפור של מגילת רות. בכך מתגלה המסר הפמיניסטי והשוויוני של הסיפור הזה, הבא לידי ביטוי גם בהתייחסות מלאת חמלה כלפי הגר העני והחלש. היוזמה הנשית לצד החמלה לחלש עשויות להוביל לחברה עוצמתית, רגישה ומגובשת גם היום – בחברה המתקדמת (לכאורה) שבה אנו חיים.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות, מנהלת תוכנית לאמהות ובנות מצווה

שיח מתבגרים: העצמה נשית? הצחקתם אותם!

כך חרדה חברתית יכולה לשבש להם את החיים 

“הילדה רוצה שהחבר יישאר לישון אצלה”