fbpx

השחקנית והמחזאית שרה פון שוורצה: “ההתמודדות היא בעיקר עם עצמי ועם הפחדים שלי”

השחקנית והמחזאית שרה פון שוורצה: "ההתמודדות היא בעיקר עם עצמי ועם הפחדים שלי"

 

היא מקיימת דיאלוג עם סיפור חייה בהצגת התיאטרון בכיכובה, ואם תשאלו אותה על גיל ההתבגרות שלה היא תגיד לכם שבעצם “אין למה להתגעגע”. אבל מגיל ההתבגרות של שלוש בנותיה היא דווקא מצליחה ליהנות. גם אם זה אומר לעשות להן ‘פדיחות’ מדי פעם. הצצה לחייה של שרה פון שוורצה

 

 כרטיס ביקור: שרה פון שוורצה, 45, היא שחקנית תיאטרון, קולנוע, וטלוויזיה ומחזאית ישראלית מוערכת. היא נולדה במינכן, ילדה שלישית להורים גרמנים פרוטסטנטיים שעברו תהליך גיור, ועלתה עם משפחתה ארצה בהיותה תינוקת. המשפחה ניהלה אורח חיים חרדי שפון שוורצה בעטה בו, ובשלב מסוים חזר אביה לגרמניה יחד עם אחיה. פון שוורצה מנהלת דיאלוג מתמיד עם סיפור חייה, שמגיע לשיאו בהצגה שכתבה – “בין שני עולמות”, בה היא גם משחקת.
ברפרטואר המכובד של פון שוורצה תמצאו הצגות, סרטים ותוכניות בכיכובה. ביניהם: ההצגות “החברות הכי טובות”, “המלט, קוויאר ועדשים”, סרט הקולנוע “ארץ חדשה” וסדרות הטלוויזיה “טיפול נמרץ”, “סרוגים” ו”מעורב ירושלמי”.

 השחקנית והמחזאית שרה פון שוורצה: "ההתמודדות היא בעיקר עם עצמי ועם הפחדים שלי"

השאלון:

היכן עומדת הקריירה שלך היום?
“כיום אני משחקת בהצגה ‘בין שני עולמות’, שאותה כתבתי. ההצגה משלבת מרכיבים אוטוביוגרפיים ודנה במערכת היחסים בין בת ישראלית לבין אביה, גֵר גרמני החי במינכן. בנוסף אני עובדת על סדרת טלוויזיה חדשה שתעלה בקרוב ב’הוט'”.

מהו הסטטוס המשפחתי שלך?
“אני אמא לשלוש בנות: גאיה (בת 18), אמה (בת 14), ליה (בת תשע), וחיה בזוגיות עם איתמר לוריא”.

תארי לנו סדר יום טיפוסי בחייך.
“לאחר תקופה ארוכה של עומס, אני נמצאת בנקודה בחיים שבה אני משנה את כל סדר היום שלי לכיוון רגוע יותר. אני מתעוררת בשעה 6:30 בבוקר עם בן זוגי, אנחנו מכינים כריכים לבנות ואני מסיעה אותן לבית הספר, ואז אני חוזרת הביתה ומשתדלת ליהנות מקצת זמן לעצמי. השינוי שאני עושה הוא בכל התחומים: שינה, תזונה, ובכלל – לתת לעצמי יותר מקום.
“כמובן שזה לא כך כל היום. אחרי הבוקר, שאותו אני משתדלת להשאיר רגוע, אני ממשיכה לרוץ…סידורים, חזרות – לרוב אין סדר יום קבוע עד הסוף. בדרך כלל אני מציגה פעמיים ביום, אחר הצהריים ובערב, ולאחר ההצגות אני משתדלת לחזור הביתה ולישון בחצות. לשמחתי, בין כל המטלות אני מספיקה לראות את הבנות בצהריים, לקבל אותן ולהגיש להן ארוחת צהריים. המוטו שלי היום הוא לשמור על ‘באלאנס'”.

עם מה הכי קשה לך להתמודד בגיל ההתבגרות של ילדייך?
“עם עצמי! אני לא רואה בהן בעיה, יש להן דרישות, צרכים והרגלים שאני הקניתי להן, ועכשיו מגיע השלב שהליווי מסתיים. זה הזמן ‘טו לט גו’, ולכן ההתמודדות היא בעיקר עם עצמי ועם הפחדים שלי. אני רואה את בנותיי מאתגרות במובן החיובי של המילה – הן דעתניות, סקרניות ויפות. וזה מעורר פחדים. אני מוצאת את עצמי לא פעם שואלת איפה לשים את הגבול? מתי לתת יד ומתי לא להתערב? אבל יחד עם זאת, אינני חוששת להציב את הגבולות שנכונים לי, גם אם זה ‘לעשות פדיחות’ ולצלצל לחברים כדי לדעת איפה הן בלילה כי הן לא עונות. אני אמא שיודעת מה קורה לבנות שלה”.

איזו מתבגרת את עצמך היית?
“בשתי מילים: לא פשוטה. גיל ההתבגרות שלי היה גל עכור של דיכאון, שבזמנו נראה ואף נחווה כדיכאון של החיים. הייתי נערה בבית, בפיג’מה. מצאתי את עצמי שואלת שאלות קיומיות על החיים, שאולי הטרידו פחות נערות אחרות בגילי. לצערי, הייתה חסרה לי אמונה בעצמי. לא היו לי ציפיות גבוהות, ולמרות הייתי יפה לא חשבתי שאני כזו. הכול נחווה במשקפיים שחורים, והמעניין הוא שגם מצד המבוגרים נתפסתי כנערה לא פשוטה ומאתגרת. בהרבה מובנים אני שמחה שהייתי כזו. אבל היום אני יכולה להגיד בביטחון מלא שלא היה שום דבר בגיל ההתבגרות שלי שאפשר להתגעגע אליו”.

מהו הטיפ שלך לאמהות למתבגרים?
“לגלות הרבה פתיחוּת. הורים צריכים לדעת באיזה עולם ילדיהם חיים, כלומר לא להיות תמימים אך גם לא להיבהל. חשוב להיכנס לעובי הקורה כשצריך – אם אתם רואים שינוי התנהגותי, שינה מופרזת, שינוי בתזונה, תבדקו, תשאלו, דברו עם המורים. אל תחששו לבקש לראות את הילד במצב נתון ולהוציא אותו מכלל ההמון – זו זכותכם וגם חובתכם, והחוכמה היא לא להגיע למצב משברי. “ובסופו של דבר, הכי חשוב זה ליהנות מהם! בניגוד למה שחושבים על בני הנוער, בעיני הם דור מקסים, פתוח ואינטליגנטי, שצריך רק לתת להם לפרוח”.

עוד בפלוס שלה: הח”כ מיכל רוזין, שרית וינו-אלעד ואורית זוארץ 

7 אבני דרך בשיפור מערכת היחסים שלך עם בתך המתבגרת 

אופנה וטיפוח: למה ג’ינס? כל הסיבות בפנים!

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.