תלמיד לקוי למידה לא יצליח בחיים? לא נכון!
מה קורה ברגע הראשון שההורים מקבלים לידיהם את האבחון של הילד, הקובע כי הוא לקוי למידה או בעל הפרעת קשב? בדרך כלל, כל המיתוסים הרווחים בחברה מתרוצצים להם בראש, מאיימים, מלחיצים ומכתיבים עתיד קודר. כמה טוב שהאמת רחוקה במידה רבה מהמיתוסים, ולעתים ממש סותרת אותם!
בעמותת מרום לחינוך ולקידום לקויי למידה אספו במיוחד עבורכם תריסר מיתוסים, והציבו כנגדם עובדות ומציאות. סתם כך, שתדעו איפה אתם (והילדים שלכם) חיים. לגזור, לשמור ולהאמין!
1. ילד לקוי למידה לא יצליח בחיים
לא נכון!
אין קשר בין לקות למידה לבין הצלחה. ישנם אנשים שאינם מאובחנים כלל ולא מצליחים בחיים, וישנם לקויי למידה שמצליחים יותר מרבים אחרים. המפורסם בהם הוא אלברט איינשטין.
2. ילד לקוי למידה לא יכול להחזיר לעצמו את הביטחון עצמי
לא נכון!
כשתלמיד, במיוחד לקוי למידה, מקבל את התנאים הנדרשים ללמידה ובמקביל לכך מפגין רצון ללמוד – הוא בהכרח יחווה חוויות לימוד חיוביות. חוויות של ההצלחה בתחומים שונים, לרבות למידה , מחזירים לילד את הביטחון העצמי ואת האמונה ביכולתו להצליח.
3. לקוי למידה לא יוכל להתגייס לצבא
לא נכון!
הגיוס לצה”ל אינו מסתמך על התשובה לשאלה האם התלמיד/ה עם לקות למידה, אלא על היכולת שלו/ה לתרום לצבא ולמדינה בתחומים שונים. החלטה זו מתבססת על קב”א, פרופיל רפואי, כישורי התלמיד ועוד, והיא אינה מתייחסת ללקות הלמידה כקריטריון בפני עצמו.
4. לתלמיד לקוי למידה יש קשיים חברתיים
לא בהכרח!
ישנם ילדים שהשילוב של לקות הלמידה והדימוי עצמי הנמוך שלהם מוביל אותם לבדידות חברתית, אך במקביל ישנם לא מעט לקויי למידה שהפן החברתי הוא דווקא החזק והמשמעותי אצלם.
5. אין הבדל בהתייחסות ללקויות הלמידה בגילאים השונים
לא נכון!
בדרך כלל בגילאי בית הספר היסודי לא ממהרים לאבחן, מכיוון שישנה יכולת גדולה יותר לעזור במסגרת החינוכית. בחטיבת הביניים הקשיים הלימודיים הופכים להיות בולטים יותר, לאור דרישות ההשגיות של המערכת. על פי רוב, בשלב הזה נחוץ טיפול משמעותי יותר בקשיים הלימודיים והמערכת מתחילה לבחון את נושא ההתאמות בבחינות. יש לציין כי זיהוי הקשיים תלוי במידה רבה ביכולת של המערכת לעשות זאת, ולעתים היא אכן מצליחה לזהות קשיים כבר בגיל צעיר.
6. לכל תלמיד לקוי למידה או בעל הפרעת קשב יש בעיות התנהגות קשות
לא נכון!
בעיית התנהגות אינה פועל יוצא של לקות למידה ו/או הפרעת קשב, אלא מהווה קושי העומד בפני עצמו. יחד עם זאת, אין ספק כי כאשר תהליך הלמידה אינו קל עבור הילד הוא חש תסכול רב, העלול להתבטא בהתנגדות למערכת. לחילופין הוא עשוי למצוא את עצמו משועמם – מה שיכול לבוא לידי ביטוי בפטפטת במהלך השיעור.
7. תלמיד לקוי למידה חייב לקבל טיפול רגשי
לא מדויק.
אין ספק שטיפול רגשי מועיל ותומך בקשיים הרגשיים של לקוי הלמידה ובבטחונו האישי, בוודאי במקרים שבהם הילד צבר חוויות כשלון מרובות וחוסר תמיכה מגורמים משמעותיים בחייו. אך בל נשכח שגם תלמידים שאינם לקויים נמצאים לא אחת זקוקים לתמיכה רגשית. לעתים קרובות, התמיכה מצד בני המשפחה ומצד בית הספר בתלמידים לקויי למידה יעילה דיה, ולא עולה הצורך בטיפול רגשי.
8. תלמיד לקוי למידה לא יכול להשתלב בכיתה רגילה
לא נכון!
הרבה תלמידים לקויי למידה משולבים ומשובצים במסגרת הרגילה ובכיתות השילוב, תוך תמיכה לימודית של צוות בית הספר ולעתים גם של הבית. הצלחת השילוב תלויה בחומרת לקות הלמידה של התלמיד, בביטחונו האישי, בהתמודדות הרגשית ובמדיניות השילוב של בית הספר.
9. ליקוי הלמידה משתנה עם הגיל, והוא הולך ופוחת
לא נכון!
ליקוי למידה אינו עובר או משתפר, אך לאורך הזמן לומד התלמיד איך להתמודד עם הלקות טוב יותר ומצליח לעקוף אותה בדרכים חלופיות.
10. תלמיד שיש לו בעיית תקשורת מוגדר כלקוי למידה
לא נכון!
בעיית תקשורת היא לקות העומדת בפני עצמה ואינה קשורה ללקות למידה. ישנם תלמידים ללא קשיי למידה ויכולות אובייקטיביות תקינות לחלוטין, עם קשיי תקשורת וקושי ביצירת קשר עם הזולת (למשל: בתפקוד גבוה על ספקטרום האוטיזם). לעתים קשיי התקשורת הם נגזרת ללקות, אך לא כל תלמיד עם בעיית תקשורת מוגדר כלקוי למידה ולהפך.
11. הקלות (כלומר התאמות) בבחינת הבגרות פותרות את הבעיה לילד עם הלקות למידה
לא נכון!
הקלות או התאמות בבחינות לא פותרות את הבעיה, אלא עוזרות לתלמיד לקוי הלמידה לממש את יכולותיו. כך למשל, תלמיד המתקשה בכתיבה ייבחן בעל פה, אולם לקות הכתיבה במקרה הזה אינה משתפרת או נפתרת.
12. תלמיד לקוי למידה לא יוכל לגייס מוטיבציה וללמוד
לא נכון!
תלמיד לקוי למידה אינו שונה מכל תלמיד רגיל. גם תלמידים שמתקשים בלמידה רוצים להצליח! הרצון להצליח יחד עם התחושה של “בעצם אני יכול” מעלים את רמת המוטיבציה ומגייסים את התלמיד להצלחה.
המיתוסים באדיבות עמותת מרום – העמותה לקידום וטיפול בלקויות למידה
