fbpx

מיקוד, סלולרי ומנהלים

מיקוד, סלולרי ומנהלים

 

נירית צוק עם טור חדש בענייני חינוך. כל מה שעל סדר היום

 

המיקוד לפני הכול?

שר החינוך הנכנס פתח את תפקידו בהחלטה לצמצם את כמות החומר הנלמד בתיכון, על ידי כך שהמיקוד לבחינות הבגרות יימסר למורים ולתלמידים כבר בתחילת השנה ולא רק בסמוך לבגרויות. למשמע החדשות הללו קשה שלא לתהות: האם בהילות ההחלטה נובעת מכך שהשר מוצא אותה כחשובה ביותר בין הסוגיות הרבות המונחות על שולחנו, או שזוהי פשוט ההחלטה הקלה ביותר לביצוע? אין ספק. כל שינוי במערכת הוא שינוי חשוב, ובייחוד אם הוא מעניק להורים, מורים ותלמידים את התחושה שמישהו באמת מקשיב להם. מעבר לכך, יש מן האבסורד בלמידת חומר ללא התחלה וללא סוף, בזמן שאינך יודע אם בכלל תיבחן עליו – אבסורד מתסכל יש לומר.
ויחד עם זאת, כולנו ההורים זוכרים את עצמנו לומדים ולומדים לקראת הבגרויות בידיעה מוחלטת שלא ניבחן על הכול. המהמרים בינינו היו מעיזים ללמוד רק על חלק מהחומר, אך בדרך כלל למדנו פשוט הכול. ימים ולילות. מישהו מאתנו העלה בדעתו להתלונן על כך שהוא לומד משהו שהוא לא ייבחן עליו?
אז אולי היינו תמימים יותר, כאלה שעושים מה שאומרים להם. אולי כמות החומר גדלה. מה שבטוח הוא שהתלמידים היום הם דור אחר ושכל הגישה היא שונה. “זמן זה כסף” ואף אחד לא רוצה לבזבז את זמנו לריק. התלמידים של היום גם לא מוכנים עוד להיכנע ללחץ האדיר מצד המורים, שאנחנו ספגנו לתוכנו בהשלמה. הנכונות של השר להפחית את אווירת הלחץ שהתלמידים מתלוננים עליה היא מבורכת. יש מישהו שמקשיב להם. השאלה היא רק האם אין בעיות בוערות יותר במערכת, שאינן סובלות דיחוי.

כאן בית ספר, לא משטרה!

באחרונה הולכות ומצטברות תלונות רבות על גניבת מכשירים סלולריים בבתי ספר. ההורים והתלמידים חשים אוזלת יד, והנהלת בית הספר אינה יכולה לסייע מכיוון שמדובר בעניין פלילי. אפשר להבין את תחושת המרמור והתסכול. אחרי הכול, הסמרטפונים שהילדים שלנו מסתובבים איתם בשטח בית הספר הם מכשירים יקרים – וברוב המקרים הם אינם מבוטחים. ומילא, אם גונבים לנו אותם בקניון או במסעדה, אבל בבית הספר הילד שלנו אמור להרגיש מוגן.

רק אתמול פרסמה אמא (הפרטים המלאים שמורים במערכת) את הסטטוס הבא, בקרב חבריה בפייסבוק:

“בדרכי למשטרה. הרגע גנבו לבת שלי את האייפון מהתיק. התיק היה בכיתה בזמן שהיא הייתה בשיעור אחר. למרות הנהלים, הכיתה לא הייתה נעולה. מהנהלת בית הספר נמסר – ״אין מה לעשות״! וזה מטריף אותי! עבירה פלילית שמתרחשת בזמן הלימודים, בתוך בית הספר ואין מה לעשות???? אח״כ מתפלאים שהילדים דוקרים בגני שעשועים בלילה… אין גבולות! אני דווקא חושבת שיש המון מה לעשות, ואפשר להתחיל שעה אחת קודם…”.

 ואני שואלת, מה אנחנו ההורים מצפים מבית הספר לעשות? נכון שהמקרה אירע בשטח האחריות של ההנהלה, אך מוסד חינוכי לא יכול לפתוח בחקירה פלילית! ומה אם זה היה קורה בקאנטרי או בחדר הכושר? האם גם אז היינו מצפים מההנהלה לשאת באחריות? אם נגנב לילד שלכם מכשיר סלולרי, בבית הספר או בקניון, הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות זה לגשת להתלונן במשטרה. הנהלת בית הספר מצדה יכולה להסביר להורים את אוזלת ידה ואף לנקוט בצעדי הסברה ולקיים שיחה בכיתות בנושא גניבה בכלל וגניבה בבית הספר בפרט. אבל בבקשה, בואו נישא באחריות שלנו כהורים ולא ננסה לגלגל אותה לצוות החינוכי (כמו שאנחנו עושים לא פעם): זוכרים שההורים שלכם שלחו אתכם לכיתה עם קלמר יקר או עט יוקרתי? זוכרים איך הם הנחו אתכם לשמור על הציוד היקר כדי שלא ילך לאיבוד או ייגנב? אותו דבר עם הסמרטפון, זה לא צריך להיות אחרת. זה רק עולה לנו הרבה יותר כסף. אז בואו נזכיר לילדים שלנו שוב ושוב שאסור להם להשאיר את הסלולרי לרגע אחד לבד, ושהאפשרות השנייה היא להשאיר אותו בבית. וכמובן שאם נלמד אותם גם להעריך את מה שיש להם, זה יכול רק לעזור.

מנהל כטוב בעיניו יעשה?

בשבועון “זמן חיפה” מבית מעריב פורסמו בסוף השבוע טענות קשות של הורים מבית ספר יוקרתי בעיר, לפיהן “המנהלת הפכה את המוסד לגיהנום“. אחת המורות בבית הספר צידדה בדברי ההורים, וגם עיון חטוף בטוקבקים מבהיר כי לא מדובר בהורים בודדים. במקרה הזה, נטען כי המנהלת לא רק מתעלמת ממקרי אלימות אלא גם מעודדת אותם, כי מאבטחים חבטו בידיעתה בהורים שבאו להתלונן בפניה, וכי המנהלת דרשה מהורים לחתום על עצומה לטובתה.
המקרה בחיפה הוא אולי קיצוני במיוחד, אך תלונות על מנהלי בתי ספר ברחבי הארץ נשמעות חדשות לבקרים והתחושה הרווחת היא כי מנהל יכול לעשות כעולה ברוחו מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. כך אנחנו מקבלים לא אחת מורים ממורמרים הטוענים כי “זכו” במנהל/ת דיקטטור שלא קשוב/ה להם, הורים שמרגישים שאין עם מי לדבר ותלמידים שמקבלים דוגמה אישית גרועה – דווקא מהדמות הסמכותית ביותר במוסד החינוכי שבו הם לומדים. למה זה קורה? כבר שמעתי טיעונים רבים על “מינויים פוליטיים” של מנהלים, שהקשרים שלהם עם גורמים בכירים ברשות העירונית עולים על כישוריהם הניהוליים או החינוכיים. מעבר לכך, כדאי אולי שהשר החדש ייתן את הדעת לנושא הבעייתי הזה ויעשה “בדק בית” בקרב המינויים של מנהלי בתי הספר, ובמידת הצורך גם ינהיג דרך יעילה לפקח על עבודתם השוטפת ולהכשירם להתנהלות ראויה מול מורים, תלמידים והורים.

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.