אחד מתוך 200 מתבגרים סובלים מקרטוקונוס, מחלה המאופיינת בעיוות של קרנית העין. אולם אבחון מוקדם עשוי למנוע את הצורך בהשתלת קרנית בגיל מאוחר יותר.. מהם הסימנים למחלה? איך מתבצע האבחון? וכיצד ניתן לשפר את אורח החיים של החולים הצעירים? מסתכלים לילדים בעיניים
האביב כבר כאן, השדות פורחים, ומי שסובל מדלקות לחמית (ובהן הדלקת האביבית), כבר מרגיש היטב את הסימנים וסובל מהגרד בשיאו. הדלקת האביבית, או כפי שרבים מכנים אותה “אלרגיית האביב”, היא אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות עלה באופן משמעותי מספר בני הנוער המפתחים “קרטוקונוס” – מחלת עיניים המאופיינת בשינוי המבנה של קרנית העין. יורם הלוי, אופטומטריסט מומחה מאזור הצפון, מסביר כי “הקרנית (ביוונית kerato) היא למעשה הרקמה הברורה של הכיסוי הקדמי של העין”, וכי “במהלך המחלה משנה הקרנית את צורתה בהדרגה מצורה עגולה לצורת קונוס”, שינוי זה, הוא מבהיר, גורם לעיוותים ושינויים בראייה. במצבים חמורים הוא אף עלול להוביל לעיוורון. ומה הקשר בין מחלת העיניים הזו לאלרגיית האביב? הלוי מסביר: “הסיבה להופעת הקרטוקונוס אינה ידועה באופן חד משמעי, אך ידועים גורמים העלולים לעודד את התפרצותה. ידוע כי ישנו אלמנט גנטי, מולד. זהו פגם מולד בקולגן – הרכיב שממנו בנויה הקרנית. אולם גם הפרעות אלרגיות, הגורמות לשפשוף העיניים, ואף חשיפת יתר לאור שמש, עדשות מגע ומחלות מסוימות כמו תסמונת דאון, נמצאו קשורות להופעת המחלה מכיוון שהן עלולות להוביל לפגיעה בקרנית העין”.
“המודעוּת למחלה תופסת תאוצה בעולם”
על פי הנתונים המעודכנים, אחד מתוך 200 מתבגרים סובלים כיום מקרטוקונוס, כאשר בנים פגיעים יותר מבנות. “המחלה מאובחנת בדרך כלל בשנות גיל ההתבגרות, בעיקר סביב גיל 16, אם כי יש עדויות לחולים שאובחנו כבר בגיל שש ומצד שני לכאלה שאובחנו רק בשנות ה-20 וה-30 לחייהם”, מסביר הלוי. על פי רוב, הוא מדגיש, המחלה מתחילה בגיל ההתבגרות ובעשור השלישי לחיים היא כבר מגיעה לשלביה החמורים.
פרופ’ יוסף פרוכט פרי, מנהל היחידה למחלות קרנית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, מדגיש את החשיבות העצומה שיש לאבחון מוקדם של המחלה, למניעת הידרדרות המצריכה ניתוח להשתלת קרנית בשלב מאוחר יותר. “הטיפול בהשתנות של מבנה הקרנית כבר בשלבים מוקדמים מאפשר לנו למזער את הפגיעה באיכות החיים של החולים ולמנוע את הידרדרות המחלה” , הוא מבהיר. “המודעות לאבחון המוקדם של קרטוקונוס תופסת תאוצה בכל העולם, מכיוון שעד לפני שנים ספורות לא היה קיים טיפול שיעצור את המחלה. בעבר, אופטומטריסטים רבים לא ידעו לאבחן את המחלה והמטופלים הגיעו לרופאי העיניים רק בשלב מאוחר מדי – כשהמצב כבר החמיר ולא ניתן היה לעשות דבר מלבד להשתיל קרנית בניתוח. מכאן נובעת החשיבות הרבה של זיהוי המחלה בגיל ההתבגרות”.
נורה אדומה להורים: ירידה בראייה, ראייה כפולה, סִנווּר
אבחון המחלה בשלביה הראשוניים אינו פשוט. הסימן הראשון לקרטוקונוס הוא טשטוש ו/או עיוות הראייה, אך לעתים קרובות מתבגרים מתקשים לזהות ירידה בראייה שלהם כבר בשלבים מוקדמים. “הורים צריכים להיות ערניים במיוחד לשינויים בראייה אצל ילדיהם”, מסביר פרופ’ פרוכט פרי. “הירידה בראייה יכולה לבוא לידי ביטוי בירידה בקשב בזמן הלימודים, בירידה בהישגים הלימודיים, בשינויים במספר או בצילנדר, בכאבי ראש לאחר מאמץ ראייתי, בראייה כפולה, ואף בסִנווּר וראיית הילות בלילה. כל אלה הם תמרורי אזהרה להורים, שמחייבים אותם לבדוק את קיום המחלה”.
אולם על אף התמרורים הללו, עדיין ישנם מצבים שבהם אין אבחנה מיידית. יחד עם זאת, בשנים האחרונות יותר ויותר רופאי עיניים ואופטומטריסטים מודעים למחלה ולסימניה ומנסים לאתר אותה בצורתה הגלויה או הסמויה.
אבחון וטיפול: ממשקפי ראייה ועד השתלות
פרופ’ פרוכט פרי מציין כי אבחון המחלה על ידי רופאי העיניים מתבצע באמצעות צילום פשוט של הקרנית. “הצילום מאפשר אבחון של מצב המחלה, אם קיים”, הוא מסביר, כאשר השלב הבא הוא התמודדות עם המחלה בדרכים שונות. “בשלבים המוקדמים ניתן להתמודד עם סימני המחלה בעזרת משקפיים. אולם השימוש במשקפיים אינו עוצר את התקדמות המחלה, ולכן יש לפנות למומחה עיניים לצורך מעקב והמשך טיפול”, מפרט הלוי. השלב הבא הוא בדרך כלל שימוש בעדשות מגע מיוחדות, לרוב קשות, שמטרתן לאפשר מעבר “חלק” יותר של האור ולמנוע סִנווּר ו/או ראייה כפולה. אולם מעבר לכך שיש לבצע התאמה אישית של העדשות למטופל, נמצא כי גם שיטה זו אינה מעכבת את התפתחות המחלה.
פרופ’ פרוכט פרי מציין דרך טיפול שפותחה בשנים האחרונות, שמטרתה לעצור את התקדמות המחלה: “הטיפול נעשה באמצעות הקשחת הקרנית בשיטת ‘קרוסלינקינג’ – שיטה חדשה יחסית”, הוא מסביר. “השיטה היא טיפול לא פולשני שבו מתבצע חיזוק של רקמת הקרנית, על ידי שימוש בטיפות עיניים המכילות ריבופלבין, ויטמין B2 ואור אולטרא-סגול. מטרת הטיפול היא לחזק את הקשרים המבניים בתוך הקרנית”. שיטות נוספות לטיפול במחלה הן השתלת טבעת לקרנית, או כאמור השתלות קרנית.
“כ-20 אחוז מהחולים בקרטוקונוס נזקקים להשתלת קרנית”, מציין הלוי, “אולם בסופו של דבר לומדים לחיות עם המחלה הזו, בן אם יש צורך בניתוח ובן אם לא”. הלוי מוסיף כי מתבגרים ומבוגרים מגיבים באופן שונה למחלת הקרטוקונוס, אולם מעקב רציף אצל רופא מומחה מאפשר להם להיחשף למגוון האפשרויות המתפתחות בתחום ולשפר באופן משמעותי את איכות חייהם.
הנזקים לעיניים בעקבות שהייה ארוכה מול מסך המחשב או האייפד
הילדה קיבלה מחזור, האם תציעי לה טמפון או תחבושת?
“תראו איך גדל לי התחת”: למה אסור לך להגיד כזה דבר ליד הילדה?
