“בתי לומדת בכיתה י”א ובשבועות האחרונים החלה להיות חרדה מהבגרויות, שהולכות ומתקרבות, על אף שבסך הכול היא תלמידה טובה ורוב הציונים שלה יפים. ניסיון העבר מלמד אותנו שלקראת כל בחינה חשובה היא נלחצת מאוד וחווה חרדה של ממש, ולא עוזר מה אנחנו אומרים לה. רק מלחשוב על הבחינות היא נתקפת דפיקות לב חזקות ומתחילה להזיע, ובבחינה עצמה הלחץ מפריע לה להתרכז ולהשיג את הציון הגבוה שהיא יכולה להשיג. האם יש איזושהי דרך לעזור לה להיות פחות חרדה לקראת ובזמן הבגרויות הקרובות, וכך גם להגיע לציונים הגבוהים”?
[credit] מאת: רותי לוי, 2.04.13 [/credit]
חרדת בחינות מלווה במחשבות שלילות המזינות אותה, כמו: “עד המבחן אני לא אזכור כלום”, “במבחן שעבר למדתי הרבה ולא הצלחתי”, “מה אעשה אם תהיה שאלה שלא נכללה בחומר הנלמד?”, וגם “איך ההורים שלי יגיבו אם אקבל ציון לא כל כך גבוה?”, או “אחי כל הזמן מוציא מאיות בקלות, ואני לא מצליח”. התרחישים המפחידים הללו נובעים מדאגות יתר, מחששות ומחוסר ודאות. מעבר לכך, חרדה מפני בחינות עלולה להתעצם גם עקב תחושת כישלון, ענישה של ההורים על ציון נמוך או השמצה מצד חבר ואפילו מורה. אולם נמצא כי חרדת בחינות שכיחה יותר דווקא בקרב תלמידים טובים ושאפתנים, המכירים את החומר הלימודי. מדוע בעצם זה קורה?
בעולם פועלים חוקים מסוגים שונים. למשל, חוקי הטבע (כמו חילופי עונות השנה) וחוקים פיזיקליים (כמו כוח המשיכה), המתקיימים ופועלים עלינו במודע ושלא במודע. אחד החוקים הוא חוק נורת הלהט – המנורה או החשמל. על פי חוק זה, על מנת שיהיה אור עלינו להשיג במעגל החשמלי חוט (+) וחוט (-). כל צרוף אחר יגרום לקצר, שבעקבותיו יהיה חושך. האור, לצורך ענייננו, הוא הצלחה בבחינה. כל מה שכן יש (חיובי) הוא (+), ואילו כל מה שאין וחסר (שלילי) הוא (-).
מה קורה בזמן שתלמיד נתקף בחרדת מבחנים? במקרים שבהם התלמיד למד לבחינה והוא מכיר את החומר – הידע הוא (+). לצד זאת קיים באותו תלמיד רצון חזק מאוד להצליח מכל הסיבות שמנינו קודם (סיבות הגורמות לו להרגיש שהוא לגמרי מוכרח להצליח). הרצון הגדול הזה הוא (+). ועל פי חוק החשמל, כאמור, (+) ו-(+) יוצרים קצר.
במצב של חרדת בחינות, התלמיד מקבל את דף הבחינה ועובר על השאלות, רואה שהוא מכיר את החומר ויודע את התשובות (יש) – ובזמן הזה מופעל עליו הרצון הגדול להצליח (עוד יש). תוך דקות ספורות מתחילה להופיע תופעת החרדה, הבאה לידי ביטוי בהזעה, רעידות, ‘בלק-אאוט’ (ניתוק מהחומר הנלמד), ועוד. במצב חרדה כזה לפעמים התלמיד אפילו לא מצליח לקרוא שוב את השאלות, ולא משנה כלל שהוא מודע לכך שהוא למד היטב ושיש לו רצון גדול להצליח.
עד כאן תיארתי לכם מה באמת קורה לבתכם בזמן הבחינה, בעקבות החרדה. בדרכים הבאות תוכלו לעזור לה להתמודד עם המצב הזה:
- למידת החומר כראוי: כמובן שחשוב כי בתכם תלמד היטב לבחינה ותרגיש מוכנה ככל הניתן, כדי להפחית את רמת החרדה מפני ה’לא נודע’.
- בדיקת הסיבות לרצונה החזק להצליח: נסו לבחון יחד עם הילדה מהם הגורמים לרצון שלה להצליח. האם מדובר במוטיבציה פנימית או באחריות יתר, שאפתנות, תחרותיות, רצון לרצות את ההורים? הקפידו להבהיר לה שאתם אוהבים אותה בגלל מי שהיא! הדגישו וציינו לפניה תכונות אופי חיוביות, והעצימו אותן, בלי קשר לציונים גבוהים שהיא השיגה בעבר. כלומר, חשוב שתשמחו עם בתכם בציונים הטובים שלה, אך בשום אופן לא תתמקדו בהם כגורם העיקרי לאהבתכם והערכתכם אותה. כך היא לא תתיש את עצמה כל פעם מחדש עם הצורך ‘לקבל 100’.
- בדק בית לתגובתכם כהורים: האם בחנתם מהי תגובתם, כהורים, בכל פעם שבתכם מקבלת ציון נמוך או אפילו ‘לא מספיק גבוה’ מבחינתכם? מהם הציפיות שלכם מבתכם? זִכרו כי לא תמיד אנחנו מביעים את עצמנו במילים, גם שפת הגוף שלנו ‘מדברת’ והבעת הפנים שלנו יכולה לבטא אכזבה. גם כשאנחנו מהללים את ‘האח הגדול והמוצלח’ או ‘הלא מוצלח’ אנחנו עשויים לעורר בילדה ציפיות לצד פחדים וחששות. האם הענשתם או העלבתם פעם בגלל ציון נמוך? האם האהבה שלכם לילדה והערכתם כלפיה מותנות בציונים? האם אתם מעבירים לה את המסר שלימודם וציונים הם הדבר החשוב ביותר בחיים?
- הקשבה לקשיים של הילדה ולקצב האישי שלה: הורים יקרים, האם עצרתם רגע כדי לחשוב האם בתכם לומדת במגמה הנכונה, או בבית הספר הנכון לה? האם המסגרת הלימודית שבה היא נמצאת מתאימה לה, על אף העובדה שאתם משקיעים הון במורים פרטיים? האם אינכם נלחמים על כך שהילדה תלמד בכיתה של החברות שלה, או הילדים של החברים שלכם, על אף שהיא אינה מתאימה לה? אולי כדאי לוותר ולשחרר אותה ללמוד בקצב שלה וברמה שלה? ואולי בכלל ישנם קשיים שכדאי לאתר ולבחון התאמות נחוצות (כמו הארכת זמן)? הדרך היחידה להיות מאושרים היא לאהוב את ילדינו כפי שהם.
הכותבת היא אסטרולוגית, מפתחת השיטה לפיתוח המודעות העצמית החיובית
הורות בעידן המודרני: האתגרים, הפתרונות
