fbpx

יותר אלימות, יותר גזענות

יותר אלימות, יותר גזענות

 

גילויי הגזענות בשבועות האחרונים קשורים בעלייה ובהסלמה של אלימות נוער

בשבועות האחרונים נדמה כי גל אלימות על רקע גזעני פוקד את הארץ. שלושה ערבים הותקפו בידי צעירים יהודים; שתי נשים, יהודייה וערבייה, הותקפו על ידי נערים חרדים בזמן שהגיעו לניחום אבלים בירושלים; פועל ניקיון ערבי הותקף על ידי שני נערים בטיילת בתל אביב; אוהדי בית”ר השמיעו קריאות גזעניות מביכות. והיו מקרים נוספים. אולם יש לזכור כי לצד המקרים הללו אירעו באחרונה מקרי אלימות רבים שאינם על רקע לאומני או גזעני, שמתרחשים בכל מקום ללא הבחנה. רק לפני כשבועיים פרצה קטטה אלימה בין שתי קבוצות של בני נוער מבתי ספר שונים בארץ שמחוץ לאתר “יד ושם”, שבמהלכה נפגעו גם המורים והמאבטח במקום שביקשו להפריד בין הנצים. לפני פחות מחודש תקפו באכזריות שני נערים בני 15 קשיש בן 80, בגן ציבורי בפתח תקווה, עקב כך שהעיר להם על מעשה ונדליזם שעשו. הנערים חבטו בו באגרופיהם, גרמו לו לשבר בעצם האגן ולאיבוד הכרה ונמלטו מהמקום. התחושה היא שבישראל 2013 בני נוער ברגעי חוסר שליטה עלולים לתקוף מכל הבא ליד: קשישים, מבוגרים, נערים אחרים ובעלי חיים. האם ישנו קשר בין ההסלמה של מקרי האלימות לבין גילויי הגזענות?
“הילדים ובני הנוער של היום חשופים להרבה מאוד אלימות בחיי היומיום – זו לצערי המציאות שבה אנו חיים”, אומר ד”ר חנוך יובל, פסיכולוג קליני שעובד עם בני נוער במוסדות חינוך. “האלימות מופיעה על גבי המסכים השונים, בבתי הספר, בשפה. למעשה בכל מקום שאליו הנוער פונה הוא פוגש תכנים אלימים ומראות קשים. המציאות היומיומית הזו מקנה לאלימות לגיטימיות”, הוא מפרט.
ד”ר יובל סבור כי במציאות הגלובלית שבה אנו חיים גם אירועים המתרחשים הרחק מכאן הם בעלי השפעה על הנוער בישראל. “ברגע שכלי נשק נמכרים לכל אחד ואהובים מאוד על ידי תושבי אמריקה, המסר עבור ילדים ובני נוער הוא כי שימוש בנשק הוא לגיטימי ויכול להיות נגיש לכולם. לכן, אין זה מפתיע שבשנה האחרונה התרחשו מקרי אלימות קשים ומזעזעים של בני נוער בארצות הברית, שבהם היו מעורבים כלי נשק שגרמו לאבדות רבות וקשות”.
בהתייחס לאירועים האלימים על רקע לאומני, ד”ר יובל סבור כי לנסיבות חיינו בארץ יש תפקיד חשוב. “ברגע שיש קשר לשליטה על האדמה, כמו ביהודה ושומרון, נדמה כי הכול מותר. הנערים והנערות רואים את המבוגרים והחיילים עוסקים באלימות ולמעשה מחקים את התנהגותם. קשה לצפות מנער שחווה, ראה והיה חלק מאלימות – לא לקחת בה חלק. לעתים הוא אף ינקוט בהתנהגות דומה במצבים אחרים, היות שאלה הם חייו וזו דרך תגובתו”.
יחד עם זאת, ד”ר יובל סבור כי אין טעם להפריד בין גילויי אלימות על רקע גזענות לבין אלימות בכלל. “אלימות בקרב בני נוער קיימת גם ללא הקשרים אידאולוגיים. היא נמצאת בכל מקום, ללא קשר ליישוב כזה או אחר וללא שיוך עדתי. היא נחלת כולם, בנים ובנות, ונובעת ממגוון סיבות, שאחת מהן היא שעמום. עוּבדה היא כי הילדים של היום לא לומדים להעסיק את עצמם וזקוקים לגירויים אינסופיים”.
ד”ר יובל מצביע על מושאי ההערצה של ילדים ובני נוער כחלק בלתי נפרד מהבעיה. “הם מזדהים ומעריצים כוכבי מוזיקה ששותים אלכוהול ולוקחים סמים, שנוהגים באלימות. הם רואים את האלימות במגרשי הספורט כנגד השחקנים הזרים ושחקני הקבוצה הנגדית”. התרבות האלימה, הוא מוסיף, בולטת הן במרחב הציבורי והן במרחב הווריטואלי: “הם רואים את זה בדו שיח ברחוב, בכיתה, בבית הספר, בכביש, וגם בטוקבקים – שבהם הכול פרוץ ומותר. הכול לגיטימי: לקלל, להעליב, לפגוע, ללא כל כבוד לאדם באשר הוא אדם”.

אז איך יוצאים מזה? ד”ר יובל סבור כי האחריות מוטלת על ההורים, אנשי החינוך והחוק. הדוגמה האישית היא המפתח להצלחה. “עלינו להוות דוגמה אמיתית לילדים ולבני הנוער ורק לאחר מכן לחנך אותם לנהוג בכבוד. ברגע שהמבוגרים ינהגו בכבוד, הילדים ובני הנוער יספגו זאת ויחקו אותם. זה לא תמיד פשוט או קל, אך אפשרי ונכון”.

מה התחולל בנפשו של הרוצח הצעיר מקונטיקט?

לא רק נשים מוכות: “נערות מוכות” – יש דבר כזה!

שיעור באינטליגנציה רגשית: הכירו את ההשקעה הכי טובה בילד שלכם  

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.