fbpx

“כך תהיה שר החלומות”: אוטוטו תשב בכיסא הרם ותחשוב לעצמך “מה באתי לקדם?”

"כך תהיה שר החלומות": אוטוטו תשב בכיסא הרם ותחשוב לעצמך "מה באתי לקדם?"

 

אבי דבוש, מנהל תחום תוכניות בארגון שתיל, עם שלוש המלצות לשר: להקשיב ולעבוד בקבוצה, לייצר מפת דרכים חלומית, ולהשתמש באופן מושכל בממד הזמן. פרויקט “מכתבים לשר החינוך”

 

שר\ת חינוך יקר\ה,
הנה כבר מתפזרים ערפילי קרבות הבחירות וענני האבק של הקמפיינים. אנחנו בשיאו של משא ומן קואליציוני, שבסופו תיבחרי את או תיבחר אתה לעמוד בראשות משרד החינוך – המשרד עם התקציב השני בגודלו בתקציבי משרדי ממשלת ישראל. שני לביטחון, כמובן. לאחר הטקסים, הראיונות והרמות הכוסית יגיע הרגע שבו תיכנס (השימוש בלשון זכר להלן הוא מטעמי נוחות בלבד) ללשכת השר, תסגור את הדלת מאחוריך, תשב בכיסא הרם ותחשוב לעצמך: “מה באתי לקדם?”
לכאורה, אתה צריך להגיע נחוש ומדויק. לדעת מראש, אולי אפילו בפתק שכתבת לעצמך לפני עשור, את שלושת הדברים שתתמקד בהם. למשל: הקטנת מספר הילדים בכיתות, שכר המורים, קידום מעורבות חברתית. הכול נכון, אבל חלקי.

שלוש עצות לי אליך:
העצה הראשונה שלי היא להקשיב. שכר מצווה – מצווה, ושכר הקשבה – הקשבה. זוהי פעולה חינוכית ממדרגה ראשונה. פה אחד, שתי אוזניים סטייל. הקשבה עמוקה ואמיתית היא דרך לחולל שינוי. וכן, אפשר גם ללמוד ממנה איזה דבר או שניים. מכאן נגזרת עבודת צוות. לא במובן הארגוני, הפורמלי, שגם הוא חשוב – חיבור לפקידוּת המשרד (שנמצאת שם שנים ארוכות, לטוב ולרע), אלא מבחינת הצוות. שהוא שלך ובשבילך. שינוי חברתי מקיים, עמוק, אמיתי, לאורך זמן, מתחולל תמיד בעזרת קבוצה. בנה לך קבוצה כזו. קח מ”האבנים” הקרובות, כמאמר יהודה עמיחי, אך דאג לשבץ גם אנשים מזירות ודעות שונות (ודאי חייבות להיות שם מורות). הצוות הזה יעמוד לצדך בכל הנוגע למבט העשרת אלפים רגל ומעלה: כיצד החינוך משתלב עם מגמות מקומיות, אזוריות ועולמיות? מהן תוצאותיו המקוות? כיצד הוא משפיע, בתורו, על זירות אחרות בחברה הישראלית?

העצה השנייה היא להיות “שר החלומות”. בעלי החלומות, כמאמר גנדי, עוברים במסלול של התעלמות –  לגלוג – פחד והצלחה, מצד הסובבים אותם. הסיפור של יוסף הוא הדוגמה מושלמת לעניין. באת להשפיע לשנים, ולכן כמה שפחות עניינים שוטפים ובוערים (לשם כך מנה אנשים מצוינים ובקיאים), וכמה שיותר בנייה קדימה ושאיפה אל הרצוי. כדי לייצר מפת דרכים חלומית כזו, תצטרך לשאול את עצמך ואת מי שרוצים בטובתך והצלחתך שאלות נוקבות בנוסח: כיצד החינוך בישראל מייצר בוגרים סקרניים, מעורבים, אכפתיים, אמפתיים, הומניסטים, מחוברים? כיצד החינוך בישראל משפיע על החוסן של קהילות, על היכולת של פרטים, משפחות וקבוצות לבוא לידי ביטוי? כיצד החינוך לא מתעלם מהמגמות הטכנולוגיות האדירות ושינויי קצב החיים ותוכנן, אלא מתחבר אליהן, אבל גם מציב חלופות ברורות? כיצד הוא מסייע לגילוי האישי-זהותי של כל אחת מהבוגרות, אבל גם של בני משפחתה והקהילה שלה? אלו הן רק דוגמאות קטנות. השאלות ידועות, אבל השקעת זמן אמיתית ורצינית על גיבוש מענה תוכני ומסגרתי לשאלות הללו, ייצרו את מפת הדרכים החלומית של החינוך בישראל ושל החברה הישראלית כולה.

 העצה השלישית והאחרונה היא שימוש מושכל בממד הזמן. יש לנו נטייה, בתרבות היפר-מודרנית, לבזבז את הזמן בחוסר תבונה. מצד אחד לרוץ במהירויות כפולות כדי להישאר במקום, ומצד שני להתמהמה ולתת להזדמנויות לחלוף. החוכמה שלך צריכה להיות התוויית מסילות או נהרות בוטחים לכיוונים האסטרטגיים שאתה וצוותך תבחרו, ובד בבד להיות צייד של הזדמנויות כדי לקדם את הערכים הגדולים הללו. מה יכולה להיות הזדמנות? תקציב מדינה, גילויי גזענות בחברה, דו”חות על מצבה של החברה הישראלית, בחירות מקומיות- שכונתיות- כלליות, אירועים קובעים ובלתי קבועים מימי רבין, האישה, המשפחה, מחאות חברתיות, שאלות בדבר גבולות הדמוקרטיה, עימותים צבאיים באזור (לצערנו) ועוד. הידיעה הזו, לעבוד בשני המקצבים, יכולה להיות המפתח להשפעה. את ההשפעה, אגב, תוכל לבחון בעוד 30 שנה, בישורת האחרונה (אולי) של חייך – ולא בגרף כזה או אחר של פופולריות רגעית.

 אז יאללה, בלגן. הצלחתך היא הצלחת החברה הישראלית כולה, במלוא מובן הקלישאה!

הכותב הוא אב לשניים, מנהל תחום תוכניות בארגון שתיל – שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי

פער ראשונה בקלפי: הצצה אל מאחורי הפרגוד של הבוחרים הצעירים

העם קורא לשינוי במערכת החינוך: פרויקט “מכתבים לשר החינוך” 

בחודש הבא יצוין יום המעשים הטובים. כך תעודדו אותם לעשייה חברתית 

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.