fbpx

אונס וירטואלי: נערות ערומות מול כל השכבה, בחסות הפייסבוק והסלולרי!

אונס וירטואלי: נערות ערומות מול כל השכבה, בחסות הפייסבוק והסלולרי!

 

יותר ויותר יועצות חינוכיות ועובדות סוציאליות נתקלות במקרים מצמררים של פגיעה מקוונת בנערות מתבגרות. הן מתועדות במצבים אינטימיים, בידיעתן או שלא בידיעתן, והצילומים מופצים לכל עבר וגובים מהן מחיר נפשי וחברתי גבוה. הכירו את הזן החדש של אלימות בקרב מתבגרים ובני נוער

 

דין ורון, בני 16, נפגשים עם יעל, בת 15, בחורשה ליד בית הספר (כל השמות בדויים). שעת אחר הצהריים, מתחיל להחשיך. יעל מאוהבת בדין. הנערים משדלים אותה לבצע מין אוראלי בדין, כהוכחה לכך שהיא באמת אוהבת אותו. דין אומר שממש מתחשק לו מין אוראלי ואם היא לא תסכים  אז לא צריך, הם הולכים. יעל עושה כבקשתם. בשלב מסוים רון מוציא את האייפון ומתחיל לצלם, יעל כלל לא מבחינה בכך. כבר למחרת הסרטון נמצא בניידים של כל ילדי השכבה. הסרטון והשמועה עוברים מפה לאוזן, רק יעל עדיין לא יודעת. בהפסקה, נערה אחת, מהמקובלות, ניגשת אליה עם כמה מחברותיה ואומרת: “יש משהו שכדאי שתראי”. היא מראה לה את הסרטון. יעל רצה הביתה, ולבית הספר היא לא מגיעה יותר.
כעבור כמה ימים נודע הדבר ליועצת השכבה ומתחיל הליך: דיון בין פסיכולוג בית הספר, היועצות והמחנכות, במטרה להחליט מי מעדכן את ההורים, איך תוגש התלונה, ולצד זאת מנסים להבין את ההשלכות שיהיו למקרה ולהגשת התלונה.
הסיפור של יעל הוא אחד מני רבים. מקרים מהסוג הזה, בגרסאות שונות, קורים מידי שבוע בבתי ספר ברחבי הארץ. נערה שולחת לחבר שלה תמונה עם חזה חשוף, חבר שלו מחטט לו בסמארטפון וממהר לשלוח את התמונה לכל החברים בפייסבוק. המקרים הקיצוניים בארץ ובעולם מגיעים לתקשורת (התאבדותה של אמנדה טוד מקנדה, האשפוז של בת 23 מישראל במוסד פסיכיאטרי עקב פרסום סרטון אינטימי שלה במעלית עם החבר לשעבר, ועוד). מקרים אחרים מעוררים סערה בבית הספר, בקרב התלמידים, ועלולים להסב נזק נפשי וחברתי עצום לנערה.

[fancy_box]

הצד המשפטי

 עו”ד גילי ורון: על המחוקק לתת את הדעת לתופעה החדשה

 פרסום ברבים של סרטון או תמונה בעלי תכנים אינטימיים-מיניים מהווה עבירה על חוק הגנת הפרטיות ועל חוק איסור לשון הרע. החוק אוסר על “פרסום תצלומו של אדם, לרבות בדרך של העברתו ליותר משני אנשים, בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפיל או לבזות את הנפגע”.
במקרה שתואר בכתבה, פרסום הסרטון שבו צולמה יעל מבצעת מין אוראלי בדין, על ידי כל אחד מהנערים שנכחו בשעת המעשה, הוא בבחינת עבירה פלילית זו – שהעונש המרבי עליה הוא חמש שנות מאסר. בנוסף על כך, יעל יכולה להגיש נגד הנערים תביעה אזרחית על הנזק שנגרם לה, לרבות נזקים נפשיים.
המצב מורכב יותר כאשר מדובר בציבור הרחב. מי שמקבל לידיו סרטונים או תמונות מהסוג הזה וממשיך להעבירם הלאה באמצעי אינטרנטי או סלולרי כלשהו, אמנם מבצע עבירה על החוק אך קיים קושי גדול יותר בהוכחת אחריות פלילית (בניגוד לזו האזרחית). אין בכך כדי לשנות את העובדה שכל מפיץ באשר הוא עדיין נושא באחריות משפטית בהמשך הגדלת נזקי הנפגעת.
יש לקוות כי הבנת ההשלכות המשפטיות על המפיצים, לצד הבנת ההשלכות הנפשיות הקשות על הנפגעות והנפגעים כתוצאה מהפרסום (הכרוכות בתופעה ההולכת וגוברת של הפצה ושיתוף בתכנים אינטימיים באופן פוגעני), תרתיע  מלחיצה קלת דעת על כפתור ה’שלח’. במקביל, על המחוקק לתת את הדעת לתופעה הזו ולהגדיר הפצת חומרים בעלי תוכן מיני כעבירת מין חמורה, תוך התגברות על קשיי ההוכחה הקיימים היום.

הכותבת היא מנהלת מטה המאבק בסחר בנשים

[/fancy_box]

מצוקה פסיכולוגית ופגיעה בהערכה העצמית

לפני כעשור, אפילו פחות, מקרים כאלה היו נדירים ביותר. נערה צעירה שרצתה להצטלם בעירום נאלצה להצטייד במצלמת פילם, לגשת לחנות השכונתית כדי שיפתחו לה את הסרט וידפיסו עבורה את התמונה. רק המחשבה על כך הייתה עוצרת את התהליך. זה היה מסובך מידי, מביך מידי, כרוך בלוגיסטיקה ומצריך סבלנות. היום, ברגע אחד של בדיחות דעת, ריגוש או חולשה, נערה מנציחה לעד בהבזק שנייה את שדיה או את פעילותה המינית – ומהר מאוד תמונתה או הסרטון בכיכובה מופצים ברחבי הרשת החברתית. בכל רגע נתון יכול כל אחד לצפות בה ולהעביר את זה הלאה.
חשוב להבין כי כל כלי פרסום, הפצה ושיתוף ברשת האינטרנט, דוגמת דואר אלקטרוני, קבוצות דיון, אתרים, יומני רשת ומשחקי רשת, יכול לשמש לצורך פגיעה מקוונת מסוגים שונים: הטרדה, הפצת שמועות, השפלה, לעג, השמצה, התחזות, הולכת שולל, מניעה והחרמה, הפחדה, איומים וסחיטה. אחת הצורות החמורות של פגיעה מקוונת מתבצעת, כאמור, על ידי צילום דיגיטלי של בני נוער, ובעיקר נערות, בעת שהן נופלות קורבן לאלימות או במצבים אינטימיים – והפצת הצילום ברבים באמצעים דיגיטליים. תופעה זו הפכה נפוצה במיוחד בשנתיים האחרונות לא רק בישראל אלא בעולם כולו.
ההשלכות של פגיעה מקוונת הן רחבות ועמוקות, מכיוון שהיא איננה ניתנת להסרה (או שקשה מאוד להסירה) ונשמרת לאורך זמן. מעבר לכך, הנפגעת אינה יכולה להגן על עצמה בשום דרך, ולכן היא חווה מצוקה פסיכולוגית והערכתה העצמית נפגעת.
כאמור, ידוע על מספר לא קטן של מקרים שבהן נערות ניסו להתאבד לאחר חשיפה מקוונת של התערטלות או בביצוע אקט אינטימי. חלק מהן עברו בין בתי ספר, אחרות עברו להתגורר ביישוב אחר, ואף ידועים מקרים של משפחות שלמות שעברו למדינה אחרת מכיוון שלא יכלו לשאת את הבושה ובשל המצב הרגשי של בתן בעקבות המעשה.
מניעה היא כמובן הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תופעה זו, שהופכת נפוצה יותר ויותר. יש להדריך את בני הנוער מבעוד מועד בנושא שימוש זהיר ברשת. על הילדים לדעת כי פגיעה מקוונת גורמת לנזק ולפגיעה בחיים האמיתיים, וכי היא עלולה לפגוע במוניטין האישי של כל אדם, צעיר או מבוגר, בזמן שקשה מאוד לבטל פגיעה כזו. חשוב לשוחח עם הילדים שלנו (או לפחות לוודא שבבית הספר משוחחים עמם) על אתיקה של תקשורת מקוונת, כשהמסר צריך להיות: יש דברים שלא עושים ויש דרך לדבר או להעביר מידע. בשיחות עם בני נוער חשוב לשים דגש על ערכים של כבוד והערכה – לעצמי ולאחר – ומהערכים הללו לפתח שיחה בנושא זהירות והתגוננות מפני פגיעה מקוונת.

הדרכה להורים במקרה של פגיעה מקוונת

הסימנים המחשידים לכך שנער או נערה עברו פגיעה מקוונת הם: הסתגרות, תוקפנות, הימנעות ממפגש עם חברים, אובססיה בשימוש ברשת, או לחילופין – הימנעות משימוש. במקרה כזה מומלץ להורים לנקוט בדרכים הבאות:

  • הסתייעו בספק השירות: צרו קשר עם ספקי השירותים של הכלים שבהם נעשתה הפגיעה – ספק הרשת החברתית, ספק האינטרנט, הדוא”ל , הסלולר וכדומה. לעתים קרובות קיימים ברשותם משאבים ואמצעים למנוע ולהגיב על מעשים שנעשו באמצעות השירות שלהם, שלמעשה נוצל לרעה ובניגוד להסכמים שעליהם חתום המשתמש.
  • בררו פרטים מלאים ומדויקים: נסו לחקור את המקרה ביסודיות, כדי שתוכלו להגיב בצורה הולמת. בררו מי פגע, מה בדיוק קרה ואיך המקרה התחיל. ככל שתדעו יותר פרטים, כך תגובתכם תהיה מדויקת יותר.
  • הצהירו על מטרתכם: הבהירו לילדכם שמטרת הבדיקה היא להשיב את תחושת הביטחון לנער/ה הנפגע/ת ולאפשר להם לחוש שוב מוגנים מהר ככל האפשר.
  • אל תנתקו בכוח: על אף שהנטייה הראשונית והטבעית היא לנסות לגונן על ילדך על ידי ניתוקו מהרשת הווירטואלית (כדי שלא ייפגע מתגובות של חבריו ברשתות החברתיות), יש להבין כי הניתוק לא יביא ליישוב הקונפליקט וכי התעלמות או בריחה לא יפתרו את המצב. אולם אם הנער או הנערה בוחרים להתנתק מצדם, יש כמובן לכבד את בקשתם.

 

הכותבת היא מנחת קבוצות במסגרת “בתים חמים” לנערות בסיכון, מנחת קבוצות של בני נוער בנושא “חיזור אלים”, מטפלת באמנות ומדריכת הורים www.sharonadler.co.il

 

 

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

3 תגובות

  1. בהבזק ראשון של מחשבה בעודי קוראת שורות אלו אני ממהרת לחרוץ (ביני לבין עצמי) שאונס וירטואלי הוא סוג של אלימות כמו כל סוג של אלימות שרק ניתן לייחס:
    מילולית, פיזית, כלכלית וכמובן גם מקוונת.
    הנזק הנגרם בסוג כזה של אלימות עלול להרחיק לכת יותר מפגיעה פיזית,
    ואולי זה המקום לעורר את ה”נשבעים החדשים” לכנסת שלנו היום אחר הצהריים , שיעשו למען חקיקת חוק בנושא כדי שאלימות מקוונת/אלימות וירטואלית תחשב פלילית וההשלכות לעבירה פלילית תהיינה בהתאם.
    ותודה לך.

  2. נכון שאונס וירטואלי הוא סוג של אלימות כמו כל סוג של אלימות. אבל איך זה יועיל לבני 15 – אולי בהגנה משפטית – כותרות בעיתונים וחשיפה בחדשות? אנחנו ההורים צריכים לעבור לחינוך אחר. השארנו זאת למחנכי כיתות ויועצות.
    איזה חינוך מיני הם קיבלו ומה הם הפנימו? כל כך הרבה שעות של הסברה וקורה ההפך !!! כמה מקרים של ניצול מיני לא הועלו בתקשורת? סגרו הכול בשקט .אנחנו צריכים ללמד אותם להוריד את רף ההתעסקות במין, בפורנוגרפיה, בשיטוט במחשב אחרי חיפוש אתרים המגלים עולם של מין זול ומבזה. צריך להכין סדנאות ליצירה לבנות החל מגיל 12. ללמד אותם לתפור כפתור …לחברות להתנדבות. הרבה פעמים האונס הקבוצתי והרצון להעלות קליפים בא משעמום, מחוסר תוכן ועניין בחיים, שלא נדבר על שתייה – המחקר האחרון שקראתי הוא שנוער שותה כי קל לו לדבר, לשוחח ולהוציא מהלב אחד עם השני. אשמח לתגובות

  3. בהחלט נושא מאד אקטואלי וכאוב. אעביר הקישור להורים למתבגרים אצלינו.
    אני חושבת שבהתייחסות לתופעה, חשוב לתת מקום לעוד היבט של הפגיעה הפוטנציאלית בנערים הפוגעים. מעבר לעבירה על החוק, זה מעשה שחשוב לעודד הוקעה שלו מתוך הנוער עצמו, הסתכלות שלילית ביותר והכחדת התפישה שלו “כגבר” ו”שיחק אותה”, אלא הטמעה של ההתנהגות כניצול וביזוי ושפלות רוח. אני חושבת שזה כבר לא “כבוד גדול” להיות הנער הזה שכולם יודעים על מעלליו, אך נחוץ להמשיך ולחזק זאת במסרים של כולנו.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.