fbpx

השבת זכות הבחירה להורים ולבני הנוער: “יש לבטל את אזורי הרישום לאלתר”

השבת זכות הבחירה להורים ולבני הנוער: "יש לבטל את אזורי הרישום לאלתר"

 

גלית לוי מצרה על כך שהורים מוכרחים לרשום את ילדיהם לבית הספר הממלכתי שבאזור מגוריהם, בלי קשר למסגרת הרצויה מבחינתם. לשר החדש היא מציעה להעמיד את מוסדות החינוך הציבוריים לתחרות בריאה ומאתגרת מול בתי הספר הפרטיים שצצים כמו פטריות לאחר הגשם

 

שלום לך שר החינוך, בשנה הבאה בני הבכור יתחיל את לימודיו בבית הספר התיכון ובתי הצעירה תפקוד לראשונה את שערי הגן העירוני. סיבה למסיבה? לאו דווקא. לאורך השנים שחלפו מאז שבכורי נכנס למערכת החינוך הממלכתית הצטמצמה יכולת הבחירה שלי, שלא לומר נעלמה. אם בעבר יכולתי לבחור את הגן שבו הוא ישהה מדי יום, היום הרשות המקומית היא זו שמחליטה עבורי. בזמן שחברינו מעבר לים יוצאים יחד עם ילדיהם למסע בין בתי הספר התיכוניים כדי לבחור את המסגרת המתאימה להם ביותר, זו שתכין אותם  לעולם האקדמי, למתבגר הישראלי אין כל זכות בחירה. הרוח היא: “אמור לי היכן אתה גר ואגיד לך היכן תלמד”.

בתי ספר עם אג’נדה

אני שואלת אותך, שר החינוך, לאן נעלמה זכות הבחירה? במרחק קטן מביתנו ישנו תיכון מצוין שנמצא בתחום השיפוט של רשות מקומית סמוכה. המרחק הגיאוגרפי שלו מביתנו זהה כמעט לגמרי לתיכון טוב אחר, הנמצא בעיר שלנו. למרבה הצער אין לי אפשרות לבחור ביניהם, אלא בבית הספר הנמצא באזור הרישום שלנו. מדוע לא מבטלים את אזורי הרישום ומאפשרים להורים בארץ בחירה מושכלת? האם אין זה ברור שקליטה במסגרת חינוכית שבה האדם בוחר היא צעד ראשון בדרך ללמידה אקטיבית –  בניגוד למסגרת הנכפית עליו בשל שיקולים גיאוגרפיים?
בעשור האחרון נפתחו בישראל עשרות בתי ספר פרטיים וייחודיים שמספקים להורים את הרושם לכאורה שהבחירה שלהם התרחבה. אך היכן עומד החינוך הציבורי ביחס למגוון הרחב שמציע החינוך הפרטי? עד כמה מוכן המשרד שבראשו אתה עומד להעמיד את מוסדותיו לתחרות בריאה ומאתגרת?
בצדק תאמר כי בתי ספר אינם צריכים להצטיין בשיווק ואינם צריכים “למכור את עצמם”, אך האם בעידן הפלורליסטי שבו אנו חיים לא ראוי לעודד מציאת ייחודיות לכל מוסד חינוכי באשר הוא? לחזק אצלו נקודות המושתתות על אופי הצוות החינוכי ועל תפיסת העולם של ההנהלה, ובכך לבדל אותו ממוסדות חינוך אחרים (כן, קצת בדומה לאג’נדות שברוחן נפתחו בתי הספר הפרטיים)? האם לא ראוי לאפשר להורים ולבני הנוער בחירה שאינה מושתתת על אזורי מגורים, ובכך לאפשר התניידות בין יישובים וחיבור מגוון ועשיר יותר בין תלמידים ובין צוותי החינוך? בדרך הזו, אגב, גם ניתן יהיה לפתור עודפי ביקוש ולאפשר יצירת בתי ספר בעלי אוכלוסייה הטרוגנית.

לאט מדי ומעט מדי

העולם שלנו הוא כבר מזמן כפר גלובלי. חיי בני הנוער באלף השלישי הם עשירים בתוכן והקשרים החברתיים שהם יוצרים פרצו זה מכבר את גבולות הכיתה והיישוב. אין לי ספק שביטול אזורי הרישום – תהליך שמתקדם נכון לעכשיו לאט מדי ובאופן מצומצם מדי – רק ייטיב עם מערכת החינוך הציבורית העייפה ויפיח בה רוח חיים. אני פונה לשר החינוך בבקשה: אנא קדם וזרז ככל הניתן את תהליך ביטול אזורי הרישום, שכבר החל כפיילוט בחלק מבתי הספר בכמה יישובים בארץ. אין לי ספק שבתי הספר שימצאו את נקודות החוזק שלהם, יפרשו את ה”אני מאמין” החינוכי והערכי שלהם ויעמידו עצמם לבחירה, יזכו בתלמידים שמגיעים למוסד החינוכי מתוך רצון ומתוך מודעות לכוחם כבוחרים.

 הכותבת היא עיתונאית ותחקירנית טלוויזיה, מגדלת באהבה ארבעה ילדים 

גם אתם כמהים לשנות דבר מה במערכת החינוך? הצטרפו אלינו לפרויקט “מכתבים לשר החינוך”  

סטודנטית לתואר שני בחינוך בפנייה לשר שייבחר: “תשלומי ההורים מהווים בעיה חמורה שיש לטפל בה”

ציוני דרך: רגע לפני שאתם “מתפוצצים” בגלל התעודה שלו קחו נשימה עמוקה וקראו את הכתבה

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.