fbpx

גם החבר לנופש

גם החבר לנופש

אני אמא למתבגרת בת 16 שיוצאת עם נער בגילה במשך כשנה. בקיץ הקרוב אנחנו מתכננים לנסוע לשבוע בכפר נופש בארץ, ובתי ביקשה שנצרף לטיול המשפחתי את החבר. אני יודעת שזה מאוד מקובל בקרב חברותיה ואינני רוצה לאכזב אותה. ברור לי שלבלות שבוע בלעדיו זה לא פשוט עבורה, מכיוון שהם רגילים לבלות יחד סביב השעון. מצד שני – כל העניין הזה נראה לי מוגזם מדי ומחייב. איך אוכל להסביר לה שאנחנו רוצים זמן משפחה פרטי שלנו מבלי לפגוע בה או לאכזב אותה? אני גם יודעת שאם תשובתי תהיה שלילית סביר להניח שהיא תוותר על הבילוי. מה עלי לעשות”?

[credit] מאת: ליאת בוקאי, 27.06.12 [/credit]

הסיטואציה שאת מעלה כאן מוכרת להורים רבים, שהמתבגר או המתבגרת שלהם מתחילים לעשות צעדים נוספים אל הבגרות – עולם הכולל בתוכו יצירת קשרים זוגיים עם בני המין השני. אולם ישנם פרמטרים רבים שלא ידועים לי, ויש להם רלוונטיות רבה לשאלתך. למשל: האם זוהי בתכם הבכורה, מהו הפרש השנים בינה לבין שאר הילדים במשפחה, מהו יחסכם לחבר של הבת ועד כמה הוא בן בית אצלכם ואתם חשים נוח בקרבתו. לא ציינת גם האם את נשואה לאבי בתך ומהי מערכת היחסים ביניהם, ומהי עמדתו של האב/בעל לבקשה של בתך. כל אחד מאלו מפגיש אתכם עם הסיטואציה שאת מתארת ממקום רגשי אחר, ולכן יש לכך השלכות על הענייו.

אין ספק, למשל, שאם החבר של בתכם אהוב ומקובל עליכם, יהיה לכם קל יותר לנסות לשלבו; אם זוהי בתכם הבכורה ולראשונה מצטרף אליכם חבר אל חופשה משפחתית אישית, השינוי הוא משמעותי יותר מאשר אם כבר התנסיתם בעבר בחופשות משפחתיות ‘מורחבות’ כאלה, וכו’.

מדברייך נשמע כי הפנטזיה שלך לגבי חופשת הקיץ המשפחתית כוללת את בני המשפחה הגרעינית בלבד, דבר שהוא בהחלט מוכר ומובן בלו”ז העמוס של שגרת היומיום. אולם הבקשה של בתך לצרף את החבר שלה לחופשה המשפחתית מבטאת את העובדה שאתם, כהורים וכמשפחה, נמצאים בשלב מעברי, בתהליך של שינוי בכל הקשור ליצירת נורמות והסכמות מחודשות שאותן צריך לגבש ואליהן להסתגל. במילים אחרות, אתם נכנסים לשלב שבו גבולות המשפחה מתחילים להיטשטש, מכיוון שחברים חדשים מצטרפים אל בין שורותיה. תקופה זו תדרוש לעתים גמישות גם מצדכם, כהורים.
והנה האתגר! זהו אתגר של ממש להצליח לצרף חברים חדשים למשפחה. זו משימה שמצריכה ניווט בין חדש וישן, בין הצורך לשמור על הקיים, על הצביון הייחודי, על הפרטיות והאינטימיות, לבין הצורך להתפתח, לקבל את החדש ולכבדו, לאפשר לו להרגיש שייכות וקירבה – ואולי אף ליהנות ממה שיש לו להציע.
מניסיוני, אין זה מובן מאליו כי בתך מעוניינת לשלב את החבר בתוך המשפחה ולא מבקשת להתנתק איתו ולהתרחק עמו אל מחוץ לגבולות המשפחה. דבר זה עשוי ללמד על הקירבה שהיא חשה אליכם ועל הצורך שלה להיות עמכם ולשלב בין הדברים. עוד ניתן ללמוד כי היא סומכת על הקשר עמכם ומאמינה כי הדבר אכן יתאפשר לה.
אני מציעה לך לבדוק עם עצמך מהו באמת מקור הקושי לקבל את החבר לחופשה המשפחתית. ממה החשש? על מה הוויתור? איזה ‘מחיר’ את רואה בהצטרפותו? ובכלל, מה המשמעות שאת נותנת לעניין. הבנתך את עצמך ואת תחושותייך תאפשר לך בהמשך לשוחח עם בתך על הדברים ממקום של הבנה וכבוד ותגביר את הסיכויים שהפתרון שתמצאו יחד יותאם לכן ככל האפשר. כדאי שתנסי לקיים ביניכן שיחה פתוחה, שבה יועבר המסר שאתם עושים מאמץ להגיע לפתרון. המסר החשוב שתעבירו לה צריך להיות שאין בכוונתכם לוותר עליה בנופש וכי ברצונכם למצוא דרך לשלב בין הצרכים החשובים לכל אחד מהצדדים. השתדלי להימנע ממצב של ‘מלחמת כוחות’, מכיוון שכך תתפספס המטרה שלשמה את חותרת. כמו כן, חשוב שלפני השיחה עם הנערה, תהיו ערים לגבולות של עצמכם. כלומר, על מה אתם כן מוכנים להתפשר ועל מה לא. לדוגמה, ייתכן כי תוכלו לבדוק עמה אפשרות שהחבר יצטרף לחלק מהימים, וכך תצליחו ליהנות משני העולמות (אולי גם לחבר שלה יתאים להצטרף אליכם רק באופן חלקי). אפשרות אחרת היא לתכנן את מהלך החופשה מראש, כך שיהיו במהלכה נקודות זמן שיאפשרו אינטימיות בין בני המשפחה (למשל בינה לבין האם/ האחים וכו’).

לסיכום, זכרו כי תפקידכם כהורים טומן בחובו את היכולת, הזכות והחובה לסמן את הגבולות המשפחתיים שמתאימים לכם בשלב הנוכחי. עם זאת, עליכם לזכור כי הדרך לפתרון הקונפליקטים עם המתבגרים שלנו דורש תקשורת שונה מאשר בעבר –כזו שמתקיימת פחות “מלמעלה” ואינה מונחית על ידי חוקים, אלא על ידי דיאלוג, ניסיון לפשרה וגישור. בהצלחה!

המשיבה היא עובדת סוציאלית, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי ומתמחה בטיפול משפחתי

בלוז לחופש הגדול: ריקי נזכרת בחודשיים הכי מוטרפים בשנה

בילוי עם אמא? רק אם זה לקניון

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.