איך נתפסת אהבה בעיני מתבגרת בת 12? דנה מזכירה למבוגרים שלא מדובר בעניין של מה בכך, ומתארת את ההתרגשות האדירה סביב הנשיקה הראשונה. נכון ששכחתם? טוב שיש מי שיזכיר לנו!
“אתם המבוגרים חושבים שחברוּת בגיל ההתבגרות היא לא עניין גדול, אבל רק שתדעו לכם שאהבה היא אחד העניינים החשובים בחיינו. כל המעבר הזה מהסטטוס של ‘רווקה’ לאחת כזו שנמצאת במערכת יחסים הוא שינוי גדול בחיי החברה. כל נערה מתבגרת רוצה שיהיה לה חבר שיאהב אותה ויתחבר אליה בנושאים שונים, אחד כזה שכיף לדבר איתו, שהיא נמשכת אליו והוא נמשך אליה. עם זאת, חייבים להודות שבגילאים שלנו אהבה אינה דבר שמחזיק מעמד לטווח ארוך. יום אחד אני אוהבת אותו וביום השני אני אוהבת ילד אחר, פעם אנחנו חברים ופעם אני חברה של מישהו אחר. אבל הרגשות שלנו הם אמיתיים!
רציתי לספר לכם על רגע מלהיב באמת: הנשיקה הראשונה שהייתה לנו בכיתה. לפניה היו לנו תמיד משחקי חברה: נשיקה-סטירה, אמת או חובה, 101 נשיקות. אבל כולנו ידענו שהם לא שווי ערך לרגע הגדול – לנשיקה האמיתית הראשונה, זו שנותנים על השפתיים ומרגישים ממש כמו בסרטים. הרגע הזה הגיע בסופו של דבר במהלך הטיול השנתי, לאחר ששני ילדים מכיתתי התייעצו עם כל חבריהם האם כדאי להם להתנשק או לא. חברה שלי ידעה מראש שהיא רוצה, כי זו לא הייתה הפעם הראשונה שלה. היא כבר התנשקה בשנה קודם לכן בעיר שבה גרה, לפני שהגיעה לכיתתנו. אבל הבן בסיפור, שהוא גם הילד הכי מקובל בכיתה, לא היה בטוח שהוא רוצה להתנשק ככה. הוא ממש לא ידע אם הוא מוכן לכך, והאם הוא רוצה שזה יקרה מול עיני כולם ובכלל – להיות הראשון שמתנשק בכיתה.
ואז הגיע הרגע. הרגע שאותו אתה מדמיין כל חייך, לפחות מרגע שאתה באמת מחבב מישהו ולא משנה מי אתה, הרגע שבו הופכות המחשבות שלך על מתי ואיך תהיה הנשיקה איתו למציאות. השניים התנשקו, וכל הכיתה מסביב שמחה, צחקה והתלהבה. כולם באמת ראו נשיקה, ולא סתם – אלא את הנשיקה הראשונה של הכיתה.
כל פעם שאני חושבת על הרגע הזה אני מתרגשת. אני לא יודעת מתי זה יקרה לי ואיך אגיב. אני רק יודעת שאם שואלים אותי, אז החבר שלי יצטרך להיות ילד שמחזיר אהבה ומתנהג אלי בכבוד, ולא אחד שמזלזל בי ולא אכפת לו מהדעות שלי ומהמרגשות שלי. אבל האמת היא שזה לא תלוי רק בכך. אני רוצה שהוא גם לא יהיה הילד ה’חנן’ של הכיתה, אלא ילד יפה ומוכשר – כזה שכולן אוהבת אותו אבל הוא אוהב רק אותי. ככל שאני חושבת על זה לעומק, אני מבינה שאהבה היא בשבילי מושג שקשה להגדיר. הרי כל אחד יכול לחשוב על דבר אחר: האחד על כסף והאחד על בנות, אבל אני יכולה לומר שבשבילי אהבה היא דבר קסום ומיוחד. אהבה זה לפתוח עוד מקום בלב לאדם שאתה באמת מחבב, אהבה זה להרגיש אהוד. כך אני רואה את האהבה”.
* הפרטים המלאים של דנה שמורים במערכת
תגובה אחת
אני קוראת את הכתבה של דנה על הנשיקה הראשונה, ובין השורות לצד ההתרגשות הרבה, אני קוראת גם דברים הדורשים מבחינתי תשומת לב והבהרות. דנה מתייחסת ל”נשיקה הראשונה של הכיתה” כאילו מדובר באירוע כיתתי שאמור להתרחש מול ועם הקבוצה. ואכן נשמע שהנשיקה המדוברת הייתה אירוע קבוצתי – כולם היו מעורבים, כולם הביעו דעות, דנה אפילו מתארת את הלחץ הקבוצתי שהופעל על הזוג כדי ש”זה” סופסוף יקרה. הבן בסיפור התלבט “הוא לא היה בטוח שהוא רוצה שזה יקרה מול כולם” והוא צודק!
נשיקה, כמו מגעים אינטימיים אחרים היא אירוע אינטימי, שאמור להתרחש בין בני הזוג ורק כששניהם רוצים ומוכנים. לפעמים זוגות מביעים אינטימיות גם כשהם בחברה ואז הם מתחבקים ומתנשקים, אבל התיאור של דנה הדליק מבחינתי נורות אדומות.
כאמא, וכמנחת סדנאות בתחום, הייתי משתמשת בתיאור של דנה כדי להזכיר את חשיבות האינטימיות, ההדדיות, ויכולת הבחירה לא מתוך לחץ בקשר לכל מגע אינטימי, כולל נשיקה.
הכותבת היא מנחה סדנאות ומעגלי נערות ונשים.