בעשור האחרון מתייצבים לצד המבנה המשפחתי הנורמטיבי, מודלים שונים של משפחות אלטרנטיביות – בתוכם הורים הומוסקסואליים ולסביות. לרגל יום המשפחה, שמענו על חוויית המתבגרים במשפחות חד מיניות ובמשפחות עם הורים בהסכמה. משפחה, רק קצת אחרת
בעשור האחרון התגבשו בארץ ובעולם כמה מודלים משפחתיים חדשים: משפחות חד מיניות, שבהן ההורים הן בני אותו מין (הומוסקסואלים או לסביות); משפחות שבהן ילדים המשותפים לאם לסבית ולזוג הומואים, שאינם מתגוררים תחת קורת גג אחת; משפחות שבהן גדלים הילדים בהורות משותפת (הורות בהסכמה של הומו ולסבית או של הומו וסטרייטית וכו’); משפחות שבהן הזוגיות של ההורים החד מיניים היא פרק ב’, ואחד מהם (או כל אחד מהם) מביא יחד איתו לקשר ילדים ממערכת זוגית נורמטיבית הטרוסקסואלית קודמת. בתוך אלה ישנם, כמובן, ילדים ביולוגיים, ילדים מתרומת זרע או ילדים מאומצים.
מוטיבציה הורית כנגד הקושי
הילדים שנולדים לתוך אחת ממגוון המשפחות הללו אינם שונים מילדים במשפחות ‘רגילות’, אם בדרך חינוכם ואם בחוויות היומיום. השוני הוא במרקם הדמויות. כמו כן, הגישה המודרנית גורסת כי אין משמעות למין של ההורה המטפל: ילד צריך דמות התקשרות קבועה ובטוחה, ואין זה משנה אם היא אם או אב.
אין ספק, אנו רואים לא אחת מצבים שבהם שני אבות מגדלים במסירות רבה את ילדיהם ומעניקים להם מודל של משפחתיות, או שתי אמהות המגדלות שניים עד ארבעה ילדים במודל משפחתי יציב. יחד עם זאת, לא נוכל להתעלם מהעובדה שאותם ילדים הולכים ומתבגרים, וכי מצבם המיוחד מעמיד בפניהם אתגרים פסיכולוגיים המתווספים על התהליכים הרגילים שחווים שאר בני הנוער.
ילדים במשפחות חד מיניות נולדים מראש אל תוך הוויה של שונות וחריגות ואורח חיים ייחודי. שונות זו מלווה אותם כל חייהם, אולם היא גם עשויה לחזק את חוסנם הנפשי בעתיד.
כך למשל: ילד מאומץ במשפחה חד מינית יחווה בדרך כלל באופן מרכזי יותר את היותו מאומץ, והגדרת השוני של משפחתו תתווסף על חוויות הנטישה של האם; ילד שגדל בהסכם הורות משותפת בין גבר הומוסקסואלי לאישה מחלק את חייו בין שני בתים, ומבחינה זו חווייתו דומה לזו של ילד להורים גרושים עם משמורת משותפת; ילד הגדל עם שני אבות מתמודד כמובן עם השאלה של היעדר האם, ובאופן דומה ילד הגדל עם שתי אמהות מתמודד עם היעדר דמות אב.
אולם על אף הקשיים שמאפיינים את חוויית הילדים והמתבגרים הללו, לא נוכל להתעלם מכך שהופעת המודלים החדשים של משפחות הומו-לסביות יצרה גם הורות קצת שונה, לעתים ‘משופרת’. הסיבה לכך היא שאותם הורים לרוב חדורים במוטיבציה גבוהה יותר להורות טובה, מתוך רצון ליישר קו עם השונות הזו. מעבר לכך, ממחקרים שנעשו באחרונה עולה כי דווקא ילדים למשפחות חד מיניות מפגינים ביטחון עצמי רב יותר, כנראה בשל התמודדות עם שוני מגיל צעיר, ואולי גם מפני שהוריהם מספקים להם תמיכה רבה יותר בהתמודדות עם שונות.
מיניות המתבגר בסימן שאלה
עבור כל אותם מתבגרים, גיל ההתבגרות מזמן התמודדות עמוקה ובעייתית יותר בשל היותם עסוקים וטרודים לא רק בזהות המינית שלהם עצמם (ככל המתבגרים), אלא גם בזהות המינית של הוריהם. עקב כך, צעירים המגיעים ממודל הורות הומו-לסבי וחווים באופן טבעי את התהליך של גילוי הזהות המינית שלהם, דורשים מעצמם להחליט באופן מהיר יותר ולעתים מבלבל יותר, מהי נטייתם המינית – כלומר האם אף היא שונה או דווקא נורמטיבית.
תהליך ההבנה של הילדים את בחירת הוריהם עלול להיות כואב, מתסכל ומבודד, אך גם מחזק, מחשל ומעשיר. למעשה, התהליך הזה אינו מסתיים לעולם, בשום גיל, אם כי בחלוף הזמן פוחתות העוצמות הרגשיות המושקעות בו וישנה קבלה של המצב.
מתבגרים שנולדים אל תוך הורות נורמטיבית, המשתנה בשלב מסוים כשאחד מהוריהם ‘עובר צד’ וממשיך בזוגיות חד מינית, מתמודדים לעתים עם בלבול גדול, בושה, חוסר קבלה וצורך להסתיר את נטיית האם/אב. הם יותר אובססיביים להבין את מיניותם, ולכן במקרים כאלה שכיח קיום יחסי מין בגיל צעיר יחסית. בחלק מהמתבגרים קיים הצורך להסתיר ולשמור את הסוד, מה שגורם להתרחקות פיזית ורגשית ולנטייה לשקר ולחשוש מתגובת החברים. לא אחת יכול להיווצר קונפליקט חזק בין המתבגר להוריו, הנובע מכך שהילד מרגיש שעליו להסתיר את המתרחש בביתו.
איך להקל על ילדים ממשפחות חד מיניות?
תקשורת משופרת בין ההורים: מכיוון שהמבנה עצמו שונה מזה של משפחה רגילה, בייחוד אם מדובר בהורות בהסכמה שהיא מעין “עסקת חבילה”, על ההורים לקיים ביניהם קשר יציב ובריא.
רגישות גבוהה, פתיחות ותמיכה: חשוב להפגין רגישות יתרה להלכי הרוח של המתבגרים, תמיכה בתהליכים שהם עוברים ופתיחות נרחבת לרגשותיהם. על ההורים לנסות להתבונן על הדברים מנקודת המבט של המתבגר ולהזדהות עם התהליכים שהוא עובר.
ביתיות ומשפחתיות: עבור ילדים הגדלים במשפחות במודלים הומו-לסביים, העולם החיצוני עלול להצטייר כשונה מאוד מעולמם המשפחתי, ועקב כך הבית עלול להפוך למאיים, עוין ולא בטוח. על כן נדרשים תשומת לב ומאמץ מיוחד מצד ההורים. הצורך בתחושה של בית, בהיותנו חלק ממעגל משפחתי, הוא צורך בסיסי ועמוק החיוני לתחושת רווחה, לביטחון עצמי ולדימוי עצמי חיובי.
משוב משותף: משוב מתמיד של מה שעובר על ההורים ומה שעובר על הילדים מקרב מאוד, מחזק את התא המשפחתי ומקנה ביטחון להתמודדות החברתית.
קבלה מצד הסביבה: כדי שיוכלו לקבל את עצמם ולחוש שייכות, ילדים אלה צריכים לזכות ליחס מקבל לא רק מהאנשים המשמעותיים והקרובים ביותר (הורים, אחים והמשפחה המורחבת), אלא גם מצד החברה והסביבה שלתוכה הם נולדו. הצורך בקבלה חברתית בבית הספר, או בקבוצות הגיל בחברה שבה הם מסתובבים, הוא בסיסי וחיוני להתפתחות ביטחונם העצמי.
כמו כן, מתבגרים הגדלים במשפחות חד מיניות זקוקים יותר לתמיכה מצד יועצת בית הספר, בשל מצב משפחתם השונה. הם זקוקים לאנשים שיהוו אוזן קשבת, לא שופטת, ושיתמכו בהם. זו, אגב, גם הסיבה לכך שרבים מהם נוטים להתחבר לילדים אחרים מאותה קבוצת שייכות של משפחה.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית הוליסטית, מעניקה תמיכה במצבי משבר, יועצת זוגית לחד מיניים ולהטרוסקסואליים
http://www.metaplim.co.il/a.asp?b=2411
