fbpx

ספורטאים צעירים בדרך לתהילה

 

ספורטאים צעירים בדרך לתהילה

הבהלה לאולימפיאדה

במכון וינגייט, בשיתוף התאחדות הספורט לבתי הספר בישראל, עורכים מבחני התאמה לילדים בגילאי 7-12 לענפי הספורט השונים. אילו קריטריונים נבדקים? איך ניתנת ההמלצה להורה ולילד? ולמה חשוב שההורים לא ילחצו? זה רק ספורט

גל פרידמן, שחר צוברי, יעל ארד, בת אל גטרר (אלופת טאיקוונדו) – כל אחד מהשמות הללו ממלא אותנו בגאווה לאומית, לפעמים אפילו כזו המהולה בקנאה. המסלול המפרך שעוברים צעירים במטרה להשתתף בתחרויות אולימפיות ולהביא לעצמם ולמדינתנו כבוד בענפי הספורט השונים, עשוי להרתיע חלק מההורים. אולם הרתיעה הזו מתגמדת בכל פעם שהם מתבוננים מהצד בקריירה בינלאומית מרשימה, למשל כמו זו של הטניסאית שחר פאר, ומחיר התהילה נראה להם פתאום זניח.
הבעיה היא שגם אם ההורים מוכנים להשקיע את מלוא מרצם וכספם בקידום הילד, לא תמיד הם מביאים בחשבון שמעטים בלבד מגיעים לאולימפיאדה. מעבר לכך, רוב ההורים אינם יודעים כי לעתים קרובות מתגלה רק בדיעבד, לאחר התבגרות הילד ובתום אלפי שעות אימונים, כי ענף הספורט שבו הוא השקיע את מרצו אינו הנכון ביותר עבורו (אם בשל מבנה גופו ואם בשל יכולותיו האישיות) וכי דווקא בענף ספורטיבי אחר הוא עשוי היה להגיע להישגים מרשימים במיוחד.

גיל התחלתי לכל ענף וענף

מבחני התאמה המבוצעים במהלך השנה האחרונה במכון וינגייט (המכון הלאומי לספורט), בשיתוף התאחדות הספורט לבתי הספר בישראל, נועדו ליצור התאמה טובה יותר בין הילד לבין ענף הספורט שבו הוא מתמקצע. עם זאת, צריך כמובן לזכור שהשאלה האם הילד יצליח להגיע להישגים בענף שבו הוא עוסק תלויה במידה רבה גם בו עצמו, בנכונותו להשקיע ובתמיכה הסביבתית שבה יזכה לאורך הדרך.
יניב אשכנזי, ממנהלי הפרויקט ביחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים בהתאחדות הספורט לבתי הספר, מציין כי ענפי הספורט שבהם נערכים מבחני ההתאמה במכון וינגייט הם: כדורעף, כדורגל, כדורסל, טניס, סיוף, טאיקוונדו, ג’ודו, שחייה וטניס שולחן. לדבריו, על אף שמבחני ההתאמה פותחו רק בשנה האחרונה, הצורך בכך היה קיים כל הזמן, בייחוד בקרב ההורים.
אילו קריטריונים נבדקים במבחני ההתאמה לענפי הספורט המקצועיים?
“במהלך יום הכוונה מרוכז במכון וינגייט, אנו בוחנים את הילדים בכמה אספקטים: מוכנות מנטלית – לספורט בכלל ולענפי ספורט ספציפיים בפרט,לצד מוטיבציה ונחישות לספורט תחרותי; היבטים גופניים – משתנים שיש להם קשר ישיר לענפי ספורט מסוימים כבר בגיל צעיר, כמו התעמלות, והגיל הביולוגי; יכולות מוטוריות כלליות – קבלת אינדיקציה לגבי יכולות אתלטיות מולדות (כוח מתפרץ, זריזות, מהירות), שמהן ניתן להקיש ולכוון לענפים מסוימים ולהתרשם מהיכולת הספורטיבית של הילד; יכולות ספציפיות בענפי ספורט – מומחה מכל ענף בוחן את מידת ההתאמה של הילדים לענף הספציפי, על פי מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים”.
באיזה גיל מומלץ להתחיל לעסוק באופן אינטנסיבי בספורט?
“הגיל המומלץ משתנה מענף לענף”, משיב אשכנזי. “באופן כללי, יוצאים מן הכלל הם התעמלות ושחייה, שגיל התחלת הפעילות בהם הוא נמוך: בהתעמלות, בסביבות גיל שש לבנות וגיל שמונה לבנים, כאשר ההתמחות בענף הזה מתחילה כבר בגיל תשע אצל בנות ובגיל 14 אצל בנים. בשחייה, תחילת הפעילות היא כבר בגילאי שבע-שמונה וההתמחות בענף מתחילה כבר בגילאי 11-13. בשאר הענפים, הגיל ההתחלתי מאוחר יותר, סביב גיל עשר, וכך גם גיל ההתמחות מאוחר יותר – סביב גיל 15”.

הגנטיקה היא רק בשביל הסדר

הסיטואציה שבה עשרות ילדים מתייצבים למבחני התאמה לענפי ספורט שונים, עלולה להזכיר מעט את האודישנים ל”כוכב נולד” או “נולד לרקוד”. אלא ששם מבחני הכניסה הם לתוכנית ריאליטי, ואילו כאן מדובר בכרטיס כניסה לעתיד של ספורטאי מצטיין.
בגילאי 7-12 הגוף עדיין משתנה ומתפתח. איך אפשר להחליט בשלב כה מוקדם שתחום כזה או אחר הכי מתאים לילד? האם אין זו החלטה גורלית מדי?
“בהחלט נכון, לכן איננו מחליטים. ההמלצות שלנו מביאות בחשבון היבטים מנטליים, פיזיים, מוטוריים וספציפיים לענף הספורט”, משיב אשכנזי. “אולם בסופו של דבר, לאחר שאנו מתייחסים לכל הפרמטרים ומשוחחים עם הילד וההורה, אנו רק מכוונים לענף כזה או אחר”.
אשכנזי מוסיף כי על פי רוב, בגילאים הנמוכים ניתנת המלצה ל’משפחה’ מענפי הספורט שמתאימה לילד, תוך השתדלות להימנע מלמקד אותו בענף ספציפי. “אלא אם הילד עונה על כל הדרישות של הענף, מבחינה גנטית ומוטורית, באופן מובהק וחד משמעי”, הוא מוסיף.
איזו חשיבות אתם מייחסים לגנטיקה, למשל כשאחד מההורים סובל מבעיות גנטיות (עקמת/בעיות פרקים/ השמנת יתר), או לחילופין – נתוניו הפיזיים טובים במיוחד (גבוה מאוד וכו’)?
“ישנה התייחסות להיבט הגנטי: גובה ומשקל של ההורה או סבא/סבתא, בעיות מבניות כאלו ואחרות, בעיות הורמונליות ועוד. יחד עם זאת, החשיבות הניתנת לגנטיקה אינה מכרעת. גנטיקה מסדרת את התמונה בצורה ברורה יותר, אך לא מהווה תחליף למבחני יכולת”.
האם ישנם ענפי ספורט המומלצים פחות בגיל ההתבגרות, עקב השינויים הפיזיולוגיים וההורמונליים האופייניים לשנים האלה?
“ביצוע הפעילות הספורטיבית לכשעצמה אינו פוגע בבריאות המתבגר כל עוד הפעילות מתבצעת בצורה שיטתית ונכונה,תוך הקפדה על זמני התאוששות ועל עומסים המתאימים לגיל המתאמן”, מדגיש אשכנזי. “בעיות בריאותיות מתרחשות ברוב המקרים כשאין הקפדה על התאוששות פיזית ועל התאוששות המשלבת תזונה נכונה וייעודית. חוסר הקפדה מהסוג הזה, עלול ליצור חסרים תזונתיים שבעקבותיהם מתעכבת לעתים ההתפתחות המינית והפיזית. אולם תופעה זו נפוצה יותר בענפים שבהם הדרישה לרזון היא כמעט הכרחית”.

אומרים את האמת, זורמים עם הילד

“סיכום המבדקים וההמלצות מועברים להורה ולילד בצורה ברורה ותוך הקפדה על שקיפות, במהלך שיחה משותפת עם שניהם”, מסביר אשכנזי. “אנו נותנים את התמונה הכללית שבה הילד נמצא ביחס לסטנדרט המקובל לגילו באותו ענף. איננו מסתירים דבר, גם ההכוונה לענף הספורט נעשית מול הילד”.
ומה אם ילד/מתבגר נמשך לענף ספורט שמתאים לו פחות? האם תמליצו לו להמשיך לעסוק בו, אך לא באופן תחרותי-מקצועי?
“אם הילד נהנה ממה שהוא עושה, אין לנו סיבה להתערב, אלא לציין בפניו שסיכויי התפתחותו בממדים הישגיים בענף הזה הם מוגבלים מעט. לעולם לא נמליץ לו לשנות מסלול ולהחליף לענף ספורט אחר, מכיוון שזוהי העדפתו ואיתה נצטרך ‘לזרום'”.
מה קורה אם אתם מזהים שמופעל לחץ גדול מדי על הילד מצד ההורים?
“ישנם בהחלט מקרים שבהם נראה כי ההורים רוצים בהצלחת בנם/בתם יותר מהילד עצמו, ועקב כך מפעילים עליו לחץ רב. אנו מנסים להסביר להורים כי העדפה מצד הילד לענף ספורט אחר או אי רצונו להמשיך בענף כלשהו, גם אם בניגוד לרצונם, קודמים לכול. אנחנו גם מסבירים להם שלא מומלץ ללחוץ על הילד, מכיוון שהבסיס להתפתחותו של ספורטאי צעיר היא הנאתו מהביצועים ומהצלחתו. אם לילד אין עניין להמשיך באותו ענף, הרי שהמוטיבציה שלו נמוכה, ולכן אין טעם להאיץ בו. להפך, מומלץ לזרום איתו בהתאם להעדפותיו”.

איפה ההורים בסיפור הזה?

אותם הורים, הנרתמים בכל כוחם להצלחת הצאצא, שוכחים לא אחת לאפשר לילד לחוות את התבגרותו מבלי שחרב ההישגיות תהיה מוטלת על צווארו. דני עמית, פסיכולוג חינוכי בבית הספר להורים ובקליניקה לטיפול במשפחה במכון אדלר, אומר כי “ילד שיודע ‘לקחת את התחרות בפרופורציה’ וזוכר כי ערכו האישי לא נקבע רק על פי ההישג, אמור להרוויח מההנאה המתלווה להישג ולהבין שזה ‘רק ספורט’ ושהיכולת שלו כספורטאי אינה מכתיבה את מהותו הכוללת. “ילד שיקבל את המסר הזה גם מההורה, יוכל לגבש אישיות בריאה ולהתמודד הן עם ההצלחות והן עם הכישלונות”, הוא מוסיף.
כשמדובר בענפי ספורט תובעניים, עמית מניח כי אם הילד אינו נדבק בהתלהבות של ההורה, המנסה לדחוק בו להשקיע בתחום, קרוב לוודאי שגם ההישגים שאליהם יצליח להגיע לא יהיו גבוהים. “לכן, ברוב המקרים יש להניח כי הילד וההורה שותפים לפרויקט, וכי הילד שואב רווחים והנאה מההשקעה. הסיפוק יכול להיות גם מהקשר עם ההורה, מזמן האיכות הממושך איתו, מההתפעלות שלה הוא זוכה מצד ההורה ומהגאווה בו, ועוד. במקביל, ישנה הנאה מהספורט עצמו, ותחושות של סיפוק מהפעילות ומההישגים”. לדידו של עמית, עיסוק של ילדים ומתבגרים בספורט מקצועי אינו בעייתי, כל עוד הם נהנים וכל עוד הם חופשיים לבחור בכל רגע נתון האם להמשיך בעיסוקם או להפסיקו. בנוגע ללחץ המופעל לא אחת מצד ההורה, אומר עמית: “מומלץ שההורה יכיר היטב את הילד שלו וידע לזהות מתי הלחץ גורם לסבל ולמצוקה ודורש התערבות. “למעשה, ההורה מהווה ‘טרמוסטט’ לרגשות של הילד. בדומה ללחץ יתר הקשור בחרדת בחינות, פחד קהל וכדומה, גם כאן תפקיד ההורה הוא להגיש סיוע במצבים קיצוניים ולעזור לילד לצמצם את הלחץ – אם בהורדת הדרישות והציפיות ואם במתן כלים להתמודדות עם המשימות”.

ליהנות מהתבגרות רגילה

ובכל זאת, חיי מתבגר המקדיש את מרב שעות הפנאי לאימונים ולתחרויות אינם דומים לחיי מתבגר רגיל, שאינו משתתף במשימות אתגריות כאלו. אז איך נוכל, כהורים, לתרום לכך שהספורטאי הצעיר שלנו ייהנה גם מחוויות התבגרות רגילות?
“במקביל לתמיכה בילד, כדאי לעזור לו לבנות חיים מאוזנים שיכללו פעילויות המאפיינות ילדים אחרים – פעילות חברתית, צחוק, שטויות וחוסר רצינות במקומות שאפשר, מנוחה וכדומה”, מציע עמית. “ייתכן שלצורך כך נאפשר לילד דברים שלא היינו מאפשרים אילולא היה ספורטאי. למשל: להישאר לנוח בבית לאחר יום מפרך בתחרות, להפחית ממספר המטלות שהוא מבצע בבית, לצחוק ולהשתטות בבית לאחר גילוי רצינות באימון, והקלות שונות אל מול המאמץ והאחריות שהוא מפגין גם בזירת החוג והספורט. גמישות הורית והכוונה יוכלו לסייע לילד לבנות אורח חיים מאוזן וליהנות מעולם הילדות לצד הבגרות והרצינות”.

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.