fbpx

בלי פילטר

בלי פילטר

מהו קושי בוויסות החושי, ואיך הוא בא לידי ביטוי אצל מתבגרים? מדוע חשוב לאבחן ילדים ובני נוער הסובלים מקושי כזה, ואילו טיפולים מקובלים היום? כך נתגונן מפני המתקפה על החושים

לא מעט ילדים ובני נוער סובלים מקושי בעיבוד הוויסות החושי. בעיה זו היא למעשה מולדת, אך מכיוון שבמקרים רבים אינה מאובחנת, היא “נסחבת” על פני שנים רבות מבלי שהילד יקבל טיפול ומענה הולמים. ילדים עם קושי בוויסות החושי נולדים עם סינון חושי פגום – בעיה נוירולוגית שעשויה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מחמשת החושים: שמיעה, ראייה, מישוש, טעם וריח.
יש לציין כי טרם הוכח מקור הקושי, אך הסברות נעות על הסקאלה שבין ליקוי תורשתי (אב או סב עם בעיה דומה), לידה קשה וממושכת, או זיהום סביבתי. במקרים שבהם הקושי קיים בחוש השמיעה, הבעיה חמורה במיוחד. הסיבה לכך היא שאותם ילדים ומתבגרים חווים את העולם כפי שהוא, מבלי שיוכלו למתן גירויים חיצוניים של רעש. כתוצאה מכך, הם עוברים לא מעט קשיים כדי להסתגל לעולם הפיזי סביבם, שכן אותם צלילים שמנעימים לרובנו את החיים, מהווים עבורם סיוט – הם מפחידים וכואבים ממש כפי שמבט ממושך בשמש לוהטת מכאיב לעיניים. בקרב ילדים בעלי קושי טקטילי (רגישות בחוש המישוש), הגוף רגיש למגע הבד, וכתוצאה מכך אריגים רבים גורמים להם אי נוחות. כשהחברים מסתובבים יחפים על חוף הים, רק המחשבה על מגע עם הגרגרים מעוררת בהם חרדה ודחייה.
מנגד עומדים בני גילם, ילדים או מתבגרים שאינם סובלים מקושי בוויסות החושי מכיוון שהאונה המצחית במוחם מאפשרת להם לחוש את העולם הסובב אותם דרך מסננים, ולהם אין צל של מושג איזה סבל עובר אותו ילד שכמעט כל מה שסביב עוין לו.

“זוכים” לתיוגים מוטעים

חוסר היכולת של הסביבה להזדהות עם הבעיה מהווה גורם מרכזי לכך שחלק מהילדים הסובלים מקושי בעיבוד החושי “זוכים” לתיוגים מוטעים על הסקאלה: החל מ’מפונקים’, דרך ‘אלימים’ ועד ‘אוטיסטים”. את התיוגים הללו הם סוחבים על גבם הלאה, לעבר חייהם הבוגרים, ולכן בגיל הנעורים, שממילא מאתגר את הדימוי העצמי, הבעיה רק מחריפה.
בעיות התנהגות ילדים ובני נוער עם קשיי ויסות חושי באות לידי ביטוי באופן ישיר וביחס מתאים לדרך שבה המערכת הנוירולוגית שלהם קולטת, מארגנת ומעבדת את המסרים החושיים שהם קולטים. כשהמערכת הזו אינה מתפקדת כראוי, אנו רואים הפרעה בתפקוד בצורה של “בעיות התנהגות”.
בצד הילדים המגיבים באלימות כדרך להתמודד מול מתקפת החושים המאיימת עליהם, ישנם אחרים ה’משתבללים’ ומתכנסים לתוך עצמם. ילדים אלו מגיבים בקיפאון (“פריזינג”), כלומר קופאים על מקומם מאימת הגירויים המציפים אותם, ומתבוננים כמו קפואים בחיים מסביב.

מכות, דחיפות, צעקות, מריבות עם חברים, קושי במעברים מפעילות אחת לאחרת, בעיות שינה, רמות כעס מופרזות, חוסר יכולת לשבת בשקט ובריכוז, סירוב לקחת חלק בהתנסויות, אכילה בררנית, התקפות זעם ורגישויות קיצוניות – כל אלה הן בעיות התנהגות שכיחות בקרב ילדים ומתבגרים עם קושי חושי.
אולם מעבר להתנהגויות הברורות האלה, תיתכן אצל חלק מהילדים התנהגות בעייתית ייחודית יותר, ואף  בעלת אופי אוטיסטי, במטרה לווסת את עצמם: שחיקת שיניים, נענוע קדימה ואחורה, זינוקים פתאומיים, חבטת הראש, שריטות או נשיכות עצמיות, סחרור או הכנסת חפצים לפה, המהום קבוע או יצירת קולות, השמעת קולות פריקה באצבעות, הקפצה או ניעור גפיים, או הרחה ורחרוח מופרזים.

על אבחון בני נוער

אבחון בני נוער קל יותר כי הם יודעים לתאר במילים מה עובר עליהם, אך קשה יותר מכמה סיבות: ראשית, הנער כבר נמצא ב’גיהנום הפרטי’ שלו זמן רב. שנית, חלק מהתסמינים – כגון מריבות עם חברים, בעיות שינה, רמות כעס מופרזות, חוסר יכולת לשבת בשקט ובריכוז והתקפות זעם – קיימים בגיל ההתבגרות גם אצל שאר בני הנוער. יחד עם זאת, אם אנו רואים שנער אלים ללא סיבה התנהגותית חברתית כדאי ורצוי לנסות לערוך אבחון סנסורי, שעשוי להצילו מהגיהנום שבו הוא חי.

הקושי באבחון הבעיה מקשה מאוד על הילד, מכיוון שאינו מקבל את הטיפול הראוי, אולם קיים קושי גם עבור ההורים, המעוניינים לתמוך ולסייע לילדם אך ניצבים חסרי אונים לנוכח התנהגותו העקבית הבלתי מוסברת (לעתים לאורך שנים ארוכות). חוסר המודעות מביא לכך שמרגע החשיפה לבעיה ועד שניתן להודות בה, היא מצליחה לצמוח ולחמיר. לכן, ישנה חשיבות רבה להגברת המודעות לנושא ולרגישות באבחון, בייחוד כשעובדים במערכות חינוכיות עם ילדים ובני נוער. במחקר שבחן את הצלחת מערכת החינוך בפינלנד, נמצא כי תחום האבחון הנכון זוכה אצלם להתייחסות מיוחדת, וגם בארץ ישנה מגמה לפתוח לאנשי חינוך את העיניים, להגביר מודעות ולמנוע אדישות לתסמינים ולאותות מצוקה של הילדים.

אז איך בעצם ניתן לאבחן ילד או מתבגר הסובל מהבעיה? דרך פתרון בעיית המשמעת של הילד עשויה לעזור לנו לזהות האם קיים אצלו קושי בעיבוד החושי. זאת מכיוון שמי שסובל מקושי כזה, יירגע רק ברגע שבו מקור הכאב או הגירוי יעלם: הרעש או המוזיקה, הבד המכאיב יוסר, או שהריח הבעייתי יתפוגג.

פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד

הדרכים לטיפול בילדים ובני נוער עם קושי בוויסות החושי הן רבות ומותאמות לרגישות הספציפית. ילד כזה צריך לעבור “דיאטה סנסורית”, שבה הוא ינותק תחילה מהגירויים המכאיבים, ורק לאחר מכן יחזור למינון קטן ונסבל וילמד את החושים שלו בהדרגה איך להכיל את העולם. בנוסף קיימות שיטות טיפול ספציפיות, כמו פיזיותרפיה מורכבת לילדים עם קושי שמיעתי המשפיעה גם על איזון ושיווי משקל, ריפוי בעיסוק, עיסוק בספורט התורם לאיזון גופני, שיטת “טומטיס” לריפוי בצלילים (מתבססת על גירוי צלילי), ועוד. כמו כן, ילדים מסוימים עשויים לחוות הקלה משמעותית בעזרת התאמת הסביבה אליהם, או באמצעות כך שנצייד אותם בכלי עזרה החיוניים עבורם ( למשל: אוזניות, אטמי אוזניים, משקפי שמש כהים או קסדה). לכל אלו יכולה להיות תרומה עצומה על איכות חייו של הילד המתבגר.

הכותבת היא חוקרת תחום הוויסות החושי, מרצה לחינוך ומכשירה פרחי הוראה במכללה האקדמית לחינוך, מדעים וספורט
“אוהלו בקצרין”

לקריאה נוספת על קשיים בוויסות החושי, בפורטל “הורים בקשר”


עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

תגובה אחת

  1. לד”ר דליה שחף שלום
    אני מב”ע. עובדת באיזור השומרון. ומנסה להשיג שאלון פרופיל סנסורי לנוער. הכי טוב בגירסה של אקסל שהקידוד בקלות… כמו בשאלון של הקטנים.
    האם את יודעת איפה אני יכולה למצוא את זה???
    תודה!
    איילת

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.