fbpx

עם אבא או עם אמא?

עם אבא או עם אמא?

באיזה גיל זכאי הילד להיות מעורב בתנאי המשמורת ובהסדרי הראייה בעקבות גירושי הוריו? כיצד מתקבלת ההחלטה מהי טובת הילד? וגם – למה כדאי לשקול הליך של גישור?

הסכם גירושים כולל, בין היתר, תנאי משמורת והסדרי ראייה. בדרך כלל האם היא ההורה המשמורן ולאב נקבעים הסדרי ראייה, ובכל מקרה מצריך המצב המשפחתי החדש הסתגלות של כל המעורבים, ובייחוד של הילדים, למהפך הרגשי הקשה. לא אחת מצהיר הילד המתבגר כי הוא מסרב להישאר עם ההורה המשמורן ומעדיף על פניו את ההורה השני – אם בשלב שבו נערך משא ומתן על ההסכם והנושא עולה בפניו, ואם לאחר שההסכם כבר אושר בערכאה משפטית וקיבל תוקף פסק דין.
החוק אינו קובע גיל שבו ניתן להתייחס לרצון הילד בנושא המשמורת. ההחלטה נתונה לשיקול הדעת של בית המשפט הקובע בעניין, ומלבד גיל הילד יובא בחשבון גם מצבו הרגשי. המגמה בפסיקה מצביעה על סביבות גיל עשר כשלב שבו עשוי בית המשפט להתחשב ברצון הילד, היות וההערכה היא שבגיל הזה אצל רוב הילדים מתפתחים יכולת ההבנה, גיבוש הרצון העצמי וכושר האבחנה.
[fancy_box]

בין גישור למשפט

למי מתאים הליך הגישור ובאיזה שלב אפשר לפנות אליו?

דלת הגישור פתוחה בפני כולם, אך הצלחת ההליך תלויה בכנות הצדדים וברצונם להגיע להסכמות. ההליך אינו יכול להתאים לצדדים שנפרדים בכעס גדול עם רגשי נקמה עזים. במקרה כזה ספק אם יסכימו לשקול באופן רציונלי את טובת הצד השני, מהחשש שתיפגע טובתם שלהם.
פנייה להליך גישור יכולה להתבצע ברגע שבו בני זוג מחליטים על סיום דרכם המשותפת, אך לא רק אז. גם במקרים שבהם אחד הצדדים פנה לערכאה משפטית, השופט ינסה, לעתים כבר בדיון הראשון, לבדוק אפשרות להגיע להסכמות, ופעמים רבות יפנה את הצדדים לגישור.
חשוב לציין כי בהליך זה יכולים הצדדים להגיע גם להסכמות חלקיות בלבד. במקרה כזה, לפי החלטת אחד הצדדים או החלטת המגשר, יחזרו הצדדים להליך המשפטי כדי להשלים את החסר, ובבית המשפט ינסה השופט להביא את הצדדים להסכם סופי. בהיעדר הצלחה, תתחיל התדיינות משפטית.
חשוב לציין כי אין בפנייה לגישור בכל שלב, לרבות במהלך הליך משפטי, פגיעה בצדדים. ההליך, כאמור, חסוי. רק מה שירצו הצדדים בהסכמה להציג בבית המשפט, גם לאחר שהוצג במהלך הגישור, יוצג שם.
[/fancy_box]

ההכרעה על הבית

בית המשפט, כאמור, אינו נשאר אדיש לרצון של הילד או הנער. הנחת המוצא היא כי אין טעם להכריחו להישאר במקום שבו הוא אינו רוצה להיות, מכיוון שקרוב לוודאי שהדבר לא יטיב עימו. העיקרון המנחה את בית המשפט הוא “טובת הילד”, מתוך ההבנה שכפייה עליו עלולה לפגוע בטובתו וכפועל ישיר מכך – בהתפתחותו.
לרוב יסתפק בית המשפט בתסקיר פקידת סעד, שתמליץ היכן ישהה הילד לאחר הגירושים. במקרים מסובכים ימנה בית המשפט פסיכולוג מומחה שיגיש לו חוות דעת על מסוגלותם ההורית של הצדדים.
משמורן בית המשפט יהיה ער לאפשרות שהילד מוסת על ידי אחד ההורים. בדיקה כזו נחוצה במצבים שבהם מתעורר ספק שרצון הילד עומד בניגוד לטובתו. התפקיד של בית המשפט הוא להביא בחשבון כי לעתים מדובר בילדים צעירים בגיל או לא מפותחים מספיק, שאינם מסוגלים להכיל את כלל השיקולים הראויים כדי להבין את טובתם לטווח הארוך. עוד צריך לזכור, כי אין זה תפקיד הילד לחשוב איך יבטיח כראוי את עתידו, אלא שזהו תפקידם של ההורים, היועצים, המומחים וכמובן בית המשפט.

ללא התנצחויות

פרידה היא לעולם לא דבר קל, אולם פנייה לגישור יכולה להקל על הצדדים בסיום הפרק החשוב והכאוב בחייהם ובהתחלת פרק חדש. ניתן לעשות זאת על ידי הסכמות בין הצדים תוך שיתוף פעולה וכבוד הדדי – כל אלה נעלמים תכופות, למרבה הצער, כשהצדדים נגררים להליכים משפטיים. התפקיד של הליך הגישור אינו לזהות אשמים, אלא לאפשר התחלה חדשה ועתיד טוב יותר לתנאים החדשים שנוצרו במשפחה.
האתגר של מגשר טוב הוא, בין היתר, להפיג את המתחים בין בני הזוג במהלך פגישות המתקיימות בתנאים הנוחים לצדדים, באווירה רגועה וללא התנצחויות (בניגוד למתרחש ברגע שפונים לערכאות המשפטיות). מיומנות המגשר היא להוביל את השניים להגדיר את עמדתם בכל נושא בהסכם, באופן שבו בדרך כלל מוצאים הצדדים מענה לאינטרסים ולרצונות שלהם.
כשהצדדים מתלבטים לגבי נושא מסוים, המגשר יכול להאיר את עיניהם ולהציג בפניהם את התמונה השלמה, אך אין זה מתפקידו להחליט עבורם, לנקוט עמדה כלשהי או לשפוט. בסופו של דבר, ההסכם שעליו יחתמו בני הזוג הוא פרי החלטתם בלבד.
הליך הגישור חשאי לחלוטין. עשויות להיות פגישות של אחד הצדדים עם המגשר בידיעת הצד השני, אך אסור למגשר לחשוף בפני האחר את תוכן הפגישה. כך מתאפשר לכל צד לומר את אשר על ליבו ולוודא כי המגשר אכן מבין אותו. לכך ישנה כמובן גם חשיבות פסיכולוגית לכל המעורבים בדבר.

יתרונות הגישור

יתרון בולט במיוחד של הליך הגישור הוא העלויות הנמוכות וקיצור משמעותי של ההליכים. מרגע ההחלטה להתגרש ועד הגעת הצדדים להסכם עובר לרוב זמן קצר, ובהתאמה לכך גם עוצמת הטראומה. יתרון זה הוא בעל משמעות גם בתהליך השיקום של כל אחד מהצדדים לקראת דרכו החדשה, שאינו מלווה במשקעים ומלחמות הנוצרים לאחר מאבקי כוח משפטיים.
לגישור יתרונות גדולים עבור הילדים, משום שבאמצעותו לומדים ההורים להפעיל את אחריותם ההורית למרות הפרידה. כמו כן, העובדה שהילדים מהווים חלק מהליך של הסכמות ולא מהליך מלחמתי מאפשרת להם לחוות את הפרידה בצורה קלה ובריאה יותר. הגישור חוסך מהילדים את הלחץ הנפשי שהם היו חווים לו נמצאו במרכז המאבק בין ההורים.
הליך זה מאפשר לילדים להתמודד טוב יותר עם המצב המשפחתי החדש שנוצר מסיבה נוספת: פרידת ההורים היא חווית אובדן עבור הילדים, אולם כשההורים אינם עסוקים במאבקים ביניהם, קל להם יותר להפנות את תשומת ליבם לצרכים הפסיכולוגיים והנפשיים של ילדיהם.
הכותבת היא עורכת דין במשרדו של עו”ד בני דון-יחייא, מתמחה בדיני משפחה
www.interget.co.il/main.asp

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.