היפר כנס

הכנס השנתי בנושא הפרעות קשב בחברה הישראלית מציג גילויים חדשים

הכנס השנתי השני ל-ADHD (הפרעת קשב עם היפראקטיביות) התקיים הים (19.12) במלון הילטון בתל אביב, בחסות חברת טבע ובהשתתפות בכירי הרופאים והמומחים בתחום.
בין ההרצאות בכנס: פרופ’ יוסף בידרמן מאוניברסיטת הארוורד מציג גילויים חדשים בתחום הניורו-ביולגיה של ה-ADHD; פרופ’ אבנר כהן הרמן, מנהל מרכז בריאות הילד בפתח תקווה של שירותי בריאות כללית, מציג מחקר ישראלי מהשנה האחרונה שבחן את יכולות הנהיגה של בני נוער עם הפרעות קשב באמצעות סימולטור נהיגה; ד”ר יעל ריכטר, מנהלת מחקר ופיתוח של חטיבת vaya pharma בחברת אנזימוטק, על הקשר של תוספי תזונה המכילים אומגה 3 ופוספטדיל סרין להקלה בתסמיני הפרעות קשב וריכוז ; ד”ר מרים פסקין, המרכז לקשב בגהה, על הפרעות קשב בגיל הגן; ד”ר פבל נולובצ’ק , מרפאת הילד המתבגר בגהה, על הפרעת קשב וטריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית); ד”ר איריס מנור, פסיכיאטרית מומחית של הילד והמתבגר בגהה אודות מטאדוקסין – תרופה לא מעוררת חדשה לטיפול בהפרעת קשב; ד”ר איתי ברגר, היחידה לנוירולוגיה של הילד במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים על השפעת עומס סביבתי על תפקודי הקשב.

בתום ההרצאות: פאנל מומחים בהנחיית אשת התקשורת דנה וייס, בנושא אספקטים של התמודדות עם הפרעת הקשב בחברה הישראלית. במסגרת הפאנל הוצג סקר אבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז בישראל 2011 (טלסקר). בסקר נבחנו היבטים שונים באבחון ובטיפול בהפרעות קשב וריכוז, באמצעות 204 הורים לילדים בגילאי 18-5 הסובלים מההפרעה.

בין הממצאים החשובים שעולים מהסקר:

האם אובחנו: כ-58 אחוז מהילדים שהוריהם מדווחים עליהם כסובלים מבעיות קשב וריכוז עברו אבחון, ואילו הנותרים (42 אחוז) לא אובחנו והאבחון נשאר בגדר “תחושה” ( למרבה הפלא, בעיקר אצל ההורים ופחות אצל הצוות החינוכי).
מתי אובחנו: כמחצית הילדים המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז עוברים את האבחון עד סוף כיתה א’, בדרך כלל על ידי נוירולוג ילדים.
הכי מפריע: שני התחומים המפריעים ביותר להורים הם קושי בריכוז / בהקשבה ואי-שקט (צוין על ידי כשליש מההורים). לעומת זאת, התחומים המזוהים על ידי ההורים כמפריעים ביותר לילדיהם הם קושי בלימודים, חשש מכישלון והערכה עצמית נמוכה.
הצוות החינוכי: במרבית המקרים הצוות החינוכי תואר על ידי ההורים כמעורב, תומך ומלווה את הילדים המאובחנים ואת ההורים.
טיפול תרופתי: כשליש בלבד מהילדים המאובחנים נוטלים טיפול תרופתי. רוב ההורים המטפלים בטיפול כימי מגדירים את עצמם כמרוצים מהטיפול, אך מעלים טענה שכיחה של תופעות לוואי של הטיפול: בעיקר חוסר תיאבון אצל הילד. הורים שקיבלו המלצה על טיפול תרופתי אך בחרו שלא לטפל, מציינים את תופעות הלוואי בתור החסם המרכזי. כמעט כל ההורים שילדיהם מטופלים בתרופה מציינים כי הם מרגישים תסמיני הפרעה לעתים קרובות.
טיפול לא תרופתי: קרוב למחצית הנשאלים ציינו כי ילדם מקבל טיפול לא תרופתי כלשהו, שהפופולריים ביניהם: תרפיה במוזיקה או באמנות וטיפול פסיכולוגי. כעשרה אחוזים מהנשאלים נותנים לילדיהם תוספי תזונה שנועדו לטיפול בהפרעה.