סביבונים כבר לא עושים להם את זה, גם לא הפסטיגל. מה שכן, החופשה הארוכה גורמת להם למתוח עוד ועוד את הגבולות, ומכאן קצרה הדרך למאבק כוח אחד גדול (מקור השראה: מרד בר כוכבא). איך נימנע מוויכוחים מיותרים עם המתבגרים שלנו? נס חנוכה – הגרסה המשפחתית
הם מתעוררים מאוחר (לפעמים ממש באמצע היום), מבלים עד השעות הקטנות של הלילה, שוכחים שיש להם גם משפחה ומבלים בלי סוף עם חברים, מתחמקים מללמוד לבחינות שאחרי החג, מורחים את הזמן מול הטלוויזיה והמחשב, ולרוב גם לא עוזרים בעבודות הבית. מזג האוויר הסגרירי גורם להם להתעצל כפליים, ואנחנו מוצאים את עצמנו משרתים אותם, דוחקים בהם לאכול פחות סופגניות ולצאת לפעילות גופנית – ואם המענה היחיד שאתם שומעים מגיע מכיוון מסך המחשב או הטלוויזיה, אתם לא לבד. ברוך הבא לצירוף הקטלני: חופשת חנוכה וגיל ההתבגרות.
פלא שאנחנו ההורים מציקים, חופרים, מצפים ומתאכזבים? ואיך זה שבסוף המתבגרים עוד כועסים עלינו ומתקוממים – כאילו היינו היוונים שיש למרוד בהם בכל דרך?
חנוכה עם הילדים המתבגרים מעמיד אותנו בפני אתגר לא פשוט: לצלוח את החופשה עם מתבגרים שעל פי רוב מרוכזים בעצמם, שאינם ששים לעזור, ובדרך כלל גם עם ניהול קלוקל של זמן והשכמה מאוחרת שגומרים להם (וגם קצת לנו) את היום.
דאנה תבור, M.SC. עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית וזוגית בת.ל.מ (רשת ארצית לטיפול, ייעוץ ואבחון) מסבירה למה דווקא בחופשות ארוכות היחסים עם המתבגר נוטים להסתבך ומציעה לנו איך לעמוד בגבורה מול המשימה הזו – כך שכולם ייצאו עם היד על העליונה.
לפני הכול: לדעת לשחרר, בכל זאת זו חופשה!
תודו שאנחנו נוטים לרחם על עצמנו. אנחנו עובדים קשה כל השנה, לנו אין חופשות בחגים, והעבודה שלנו מתרחשת בכל החזיתות – קריירה, עבודות בית, שירות הסעות לילדים, חינוך (משימה מפרכת בפני עצמה), וכמובן כל הנוגע להכנות לחגים ולצורך הטבוע בנו ש”הכול יעבוד כמו שצריך”. כשהילדים הגדולים שלנו סופסוף יוצאים לחופשה מהלימודים, אנחנו מצפים מהם להתגייס למטלות המשפחתיות. אבל לפעמים אנחנו פשוט מגזימים. תבור מציעה שנשנה את הנחת היסוד הזו ונבין שעלינו לאפשר לילדינו המתבגרים לזכות בתחושת חופש ובמנוחה, ולא רק בתחושה של משימתיות. “זה זמן לטעינת אנרגיה לסיבוב הבא, לתקופת הלימודים המרכזית שתכלול הרבה מבחנים ואולי גם בגרויות”. תסכולים, אכזבות ומאבקי כוחות בין הורים לילדיהם המתבגרים בחופשות ארוכות ובכלל נובעים, לטענתה, בעיקר מציפיות שאינן מתואמות בין שני הצדדים. “אם ההורה יצפה לכך שהילד שלו יתעורר מדי יום בשמונה בבוקר ויעזור במטלות הבית, אם הילד יצפה לכך שההורה לא יתערב ולא ידרוש ממנו שום דבר – יתעוררו כעסים רבים בשני הצדדים”.
אז מה האלטרנטיבה?
“להניח את כל הקלפים על השולחן, באמצעות שיח גלוי ושקוף שיתבסס על תיאום ציפיות ושיתוף פעולה בין ההורים לילדיהם. בחופשה צריך ליצור מסגרת שמאפשרת ‘גם וגם’ ולא ‘או או’, כדי למנוע מאבקי כוחות. זה לא חייב להיות: ‘או שהוא יעזור בבית או שהוא יבלה’ – שתי האפשרויות גם יחד יכולות להתקיים”.
חמישה כללים לחופשת חנוכה עם הילדים
מה צריך לכלול תיאום הציפיות שתערכו יחד עם הילד בפתח החופשה? את חמשת סעיפי ההסכם מומלץ להדפיס ולתלות על המקרר:
1. הציבו שעת גבול לשינה וליקיצה: יש להגדיר שעת שינה ושעת יקיצה, גם אם הגבולות מוגמשים ומותאמים לחופשה. כלומר, תוכלו לקבוע שהמתבגר שלכם יכול לישון בשעה שתיים-שלוש ולהתעורר בשעה עשר או אפילו 12.”אי אפשר לצפות מהילדים שישנו ויתעוררו כמו בזמן הלימודים, אבל אפשר להביא לכך שהם לא יחליפו את היום בלילה”, אומרת תבור. “אפשר גם להחליט שהם יוכלו לחזור בשלוש בלילה (בהתאם לגיל כמובן), אבל לא בכל יום במהלך החופשה”.
2. התארגנו מראש בתוך “הסדר המשפחתי”: המסגרת תהיה אמנם רופפת ותותאם לחופשה, אך עדיין נחוצה מסגרת שבה תקבעו מראש, למשל, שאם יש ארוחת צהריים בשעה 13:00 הילד ישתתף בה ויהי מה (גם אם חזר בשתיים בלילה).
3. הקצו זמן לפרטיות של המתבגר, ומנגד – לחובותיו המשפחתיות: המשפחה יכולה בהחלט לייצר פעילות משפחתית, כמו נופש משותף, ביקור של משפחה או אירוח, אולם לצד אלה חשוב להקצות למתבגר זמן חברתי – למשל יציאה למחנה של התנועה, טיול עם חברים וכו’. העיקרון, מדגישה תבור, הוא שיוסכם מראש כי אינכם מצפים ממנו להשתתף בכל האירועים המשפחתיים, ואילו הוא לא יקצה את כל החופשה אך ורק לבילויים חברתיים
4. אפשרו לו “לרבוץ”, בתנאים הגיוניים: “הרביצה של הילדים שלנו מול מסך הטלוויזיה או המחשב היא בגדר צורך ממשי עבורם. מבחינתם, זוהי הזדמנות להתאוורר מהמשימתיות הרבה שמאפיינת את אורח חייהם כל הימים”, מתארת תבור. “לילדים של היום, אין הרבה הזדמנויות להסתלבט – הם רצים משיעור לשיעור, מבחינה לבחינה ומחוג לחוג”. לכן, היא מציעה: אפשרו להם להתבטל, בתנאי שהם עומדים בחובות המשפחתיות שלהם. “תגידו למתבגר שלכם: אתה יכול להזמין חברים לאכול ולראות סרטים כמה שאתה רוצה, אבל בסוף הבילוי הבית צריך להיראות נקי ומתוקתק, כמו שקיבלת אותו”.
5. הנהיגו תורנות בין הילדים: תורנות בין הילדים תורמת גם להתנהלות טובה יותר בבית וגם למניעת חיכוכים בין הילדים. לכל בית יש את הכללים שלו, אולם תבור מציעה בחום: כל ילד בתורו מפנה את השולחן / שוטף כלים או כל מטלה אחרת בבית.
הקדימו הסכם הוגן להתמרדות
“חשוב להגדיר מראש באופן מוסכם את הזמן שהמתבגרים שלנו צריכים כדי לפרוק עול, לישון הרבה, לפגוש חברים ו’להסתלבט’ וכל מה שנחוץ להם כדי ‘להוריד הילוך’ ולהרגיש בחופשה, ומנגד – את הזמן שמיועד למשימות ביתיות, כדי שאנחנו ההורים לא נרגיש במצב של כאוס”, מסכמת תבור. במילים אחרות, הגיע הזמן שניקח בעצמנו אחריות על ניהול הזמן, ובתוך כך – שגם נדע לנהל כראוי הסכם הוגן עם המתבגר. “כשלא מסכימים על דברים מראש, קל מאוד להיגרר למאבקי כוחות. התוצאה היא שהילדים ‘עושים אנטי’, וכתגובה ההורים מקצינים את הגבולות בצורה לא רציונלית. מכך, כמובן, כדאי להימנע”.
מתבגרים וריאליטי: מה זה עושה להם?
