fbpx

סיפור אהבה | 09/2011

 

ריגשתם אותנו עם סיפורי אהבה נפלאים, מרגשים ומשעשעים, ואנחנו בחרנו מתוכם שלושה מקומות ראשונים (הנושאים פרסים). קבלו את הסיפורים הזוכים בתחרות “סיפור אהבה”, שעלתה לרגל ט”ו באב בפורום הורים למתבגרים בתפוז בשיתוף עם “עשר פלוס” וספא כולה

סיפור אהבה | 09/2011

במקום הראשון: אהבה ראשונה וגבינה

“הלב שלי המה כמו גבינת גרוייר בתוך פונדו מבעבע”

[credit]מאת:רוכב ושר.07.09.11[/credit]

היא הייתה הכי יפה. אני זוכר את העיניים שלה. עיניים טובות, יפות, חכמות. כמה רגישוּת הייתה בהן. כשהביטה בי, הייתי נמס כמו גבינה צהובה על פיצה חמה. האם היא חשה בכך?
היא הייתה מביטה על העולם בזווית מיוחדת, מצחיקה וטובת לב. ידענו שאבא שלה יכול לעטוף את כולנו בכסף שלו, אבל היא הייתה צנועה. לפעמים היינו מגיעים לבסיס באוטו של ההורים, והיא תמיד הגיעה באוטובוס. יצאנו בכל הזדמנות לאכול במסעדות מסביב לבסיס, ורק היא אמרה שזה יקר לה והעדיפה לאכול את האוכל הצבאי בחדר האוכל או להביא אוכל מהבית. תמיד חלבי, תמיד תוצרת המחלבה המשפחתית. פיתחתי אהבה לחדר האוכל הצבאי, העיקר להיות איתה.

לא היה לה חבר ואני בהחלט פזלתי לעבר העמדה הזו – חבר, ידיד, פנקס הקטן, העיקר להיות קרוב אליה. אהבתי אותה. היא הייתה האהבה האמיתית הראשונה של חיי.
“איך זה שלאחת כמוך אין חבר”?, שאלתי אותה פעם ברגע של קִרבה.
והיא ענתה לי בשאלה: “אחת כמוני? מה מיוחד בי”?
חייכתי.
אז היא הביטה בי במבטה המיוחד, וניסיתי שלא להראות עד כמה לבי מבעבע כמו גבינת חלוּמי מעל גחלים לוחשות.
הייתה לי הרגשה שאולי נתנשק, אבל היא רק אמרה: “אני ממתינה לאחד והיחיד שיהיה מספיק רגיש”.

את המחלבה המשפחתית שלהם הקימו הסבא והסבתא. פעם היא הזמינה אותי לבקר במחלבה, ואחר כך סרנו להגיד להם שלום. ראיתי מהיכן באה לה הצניעות והנאמנות. כמה נרגשת הייתה לשמוע מסבה על תולדות המחלבה המשפחתית שלהם, על השנים הראשונות. העיניים שלה נצצו מאושר בעת שהאזינה לתיאוריו. כמה אהבתי אותה.
אחר כך הסבא הזמין אותנו למרפסת הבית שצפתה אל הים, כשהוא מביא איתו קערת מלפפונים טריים בתוך קערת במבוק שטוחה. “מלפפונים בלאדי”, הכריז. הייתה זו הפעם הראשונה ששמעתי את המושג בלאדי. הסבתא הניחה על השולחן מיכל עץ קטן עם גבינה, והסבא טבל את ראש המלפפון בגבינה הלבנה ונגס. אחר כך היא עשתה זאת, ואז גם אני. היה לזה טעם גן עדן – המלפפונים הטעימים ביותר שאכלתי מימיי. קצת מתקתקים, פריכים, ממש מתפצחים קלות בין השיניים, עם ניחוח רענן.
יכולתי לאכול בלי להפסיק לעולם. כמה אהבתי אותה.

אחרי הצבא נפרדו דרכינו לעד. קראתי עליה מדי פעם כתבות בעיתונים. היא השתלבה בניהול המחלבה המשפחתית והצליחה. התחתנה והתגרשה, שוב התחתנה ושוב התגרשה. ידעתי שהיא מחפשת את האחד והמיוחד, שיהיה רגיש – גם בפרטים הקטנים.

בינינו לא התפתח כלום. פעם אחת ההורים שלי היו בחו”ל והבית היה ריק, והיא בדיוק הגיעה לעיר שלי כדי לבקר משפחה שכולה. הזמנתי אותה שתבוא אלי אחר כך הביתה. אלוהים עדי עד כמה התרגשתי כשהיא אמרה שתבוא. הלב שלי המה כמו גבינת גרוייר בתוך פונדו מבעבע. לקראת הביקור חרשתי את כל שווקי העיר, עד שמצאתי מלפפונים בלאדי שנקטפו באותו בוקר. כשהיא נכנסה, הבית הואר באור מיוחד. היא אמרה  “אני מתה מרעב” ואני הנחתי את מלפפוני הבאלאדי שקניתי ואת הגבינות הלבנות על שולחן בסלון.
ואז היא בדקה את הגבינות, ולאחר מכן שאלה אם היא יכולה לגשת למקרר. בבקשה, אמרתי, וכיוונתי עם כף ידי למטבח. שמעתי קולות תזוזה וחיפוש שעלו מן המקרר. קינאתי במקרר.

ואז היא חזרה ואני הרגשתי כאילו השמש כבתה. היא רק ואמרה לי: “אני כבר לא רעבה, אני חושבת שאחזור הביתה”. רק אז הבנתי שלא הייתי רגיש מספיק, כי לא היה אצלי שום מוצר מתוצרת המחלבה המשפחתית שלה, והיא לא נוגעת בשום גבינה אחרת.
חלפו שנים. מלפפונים בלאדי טריים טובלים קלות בגבינה לבנה זה עדיין אחד המאכלים האהובים עלי. כשאני נוגס בהם, מריח את הרעננות וחש אותם כאילו מתפצחים בין השיניים – אני עדיין נזכר בערגה בנערה הראשונה שאהבתי בחיי .

_______________________________________________________________________________________________________

סיפור אהבה | 09/2011

במקום השני: הנשיקה הכי טובה

“לאחר שהחתן שבר את הכוס וכולם צעקו “מזל טוב” – גם אנחנו התנשקנו!!!”

[credit]מאת:אמא של אופירי.07.09.11[/credit]

הנשיקה הכי טובה שהייתה לי קרתה הרבה אחרי גיל הנעורים, וזו בעצם הנשיקה האמיתית הראשונה שלי.
ליוויתי חברה ביום חתונתה, והמלווה של החתן היה בן הזוג ש’עלה בגורלי’ לכל אותו יום וכמובן לערב האירוע.
בילינו יחד כל היום, צחקנו (בעיקר על חשבון החתן והכלה הלחוצים), אכלנו, רקדנו, שתינו…
ובאווירת הצחוקים הזו, כשנכנסנו לאולם והזוג עלה לחופה, החלטנו שמיד לאחר שבירת הכוס – כשהחתן והכלה מתנשקים – גם אנחנו נתנשק!!!

עצם הרעיון היה מצחיק ומרגש כאחד כי נפגשנו רק באותו יום, האולם היה מלא בבני משפחה וחברים, ואנחנו עמדנו לנו ממש במדרגות שליד החופה – על השובל הלבן המעוטר בפרחים – ואיך שהחתן שבר את הכוס וכולם צעקו “מזל טוב” – התנשקנו!!!
אלוהים, זו הייתה נשיקה סוערת. מעולם לא הרגשתי כך, ממש כאילו ריחפנו שנינו – אולי גם בזכות ההילה או הקדושה של החופה. כמובן שנצמדנו כל הערב וסיימנו יחד את אותו לילה, וכך גם את הימים, השבועות והחודשים שלאחריו.
אכן, אותה נשיקה עילאית או אלוהית “רמזה” על הבאות, ושנתיים לאחר מכן נישאנו!!! התחתנו באותו אולם, תחת אותה חופה, כשהזוג שתחת חופתו התאהבנו ליווה אותנו לטקס הנישואים. היה מרגש במיוחד.

_______________________________________________________________________________________________________

סיפור אהבה | 09/2011

 

במקום השלישי: אהבת נעוריי (סיפור אהבה לסבי)

“עוד שבועיים היא מתחתנת ואני כל כך, אבל כל כך, מחייכת בשבילה”


[credit]מאת:מוריקיתוס.07.09.11[/credit]

הקסם שבקסמים: ראיתי אותה בפעם הראשונה בקפה “פשוט” באור עקיבא. היא הייתה רצינית כל כך, מיוחדת, ייחודית, עם חצאית קצרה מעל המכנסיים, קצוצת שיער, נמוכה (1.52). הדבר הראשון שאמרתי לה הוא: “את יפה כמו שדמיינתי” והיא באמת הייתה כזו – הכי יפה בעולם.

לעולם לא אשכח איך התביישתי לנשק אותה בפעם הראשונה, וכשהלכה ממני שלחתי לה הודעה: “הלוואי שהרכב שלך ייתקע ממש עכשיו ואוכל לבוא לנשק אותך”. היא שלחה לי הודעה בחזרה: “אני מקווה שזה יקרה בלי קשר למכוניות תקועות”.
יומיים אחר כך נתקע לנו הרכב באמצע דרך חשוכה, ואז קרתה הנשיקה הראשונה שלנו. וכמה צחוק עשינו מזה. הלכנו שעתיים ברגל, כשטיפות גשם מעלינו, ללא מטרייה, מדברות ומדברות ומדברות עד תחנת הדלק שהייתה הכי הקרובה. מילאנו דלק בבקבוקים וחזרנו ברגל, במשך כשעתיים נוספות, לכיוון הרכב.
החוויה הזו זכורה לשתינו כאחת החוויות הכי מיוחדות בקשר שלנו. זו הייתה אהבה קסומה ואוהבת, סוחפת ומלמדת.
עוד שבועיים היא מתחתנת ואני כל כך, אבל כל כך, מחייכת בשבילה!

_______________________________________________________________________________________________________

הפרסים יישלחו לזוכים על ידי ספא כולה . פרטים נוספים בפורום הורים למתבגרים בתפוז


אהבתם? הצטרפו אלינו גם בפייסבוק

הסוד: למה איתן ומיכל התעקשו שבנם המושלם ייפגש עם פסיכולוגית (בלוג)

חינוך לנשיות במאה ה-21. איך עושים את זה?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

2 תגובות

  1. סיפורים יפייים ומרגשים אבל לא הבנתי עם מי היא
    התחתנה ((בסיפור השלישי))

  2. הסיפורים הכי משעממים בעולם כזה לא מרגשש
    ובוקשי יש סוף טוב…
    מצדי תמציאוו אם כבר.. 😛

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.