fbpx

געגועים לאוגוסט הישן

געגועים לאוגוסט הישן

כך מצאתי עצמי לבד מול המחשב בשלושה ימי חופש, בזמן שילדיי מבלים עם חברים

לקחתי שלושה ימי חופשה באוגוסט, כדי להיות עם הילדים.
בציפיות שלי ראיתי אותנו יוצאים ליום שלם בים – כזה שלוקחים אליו צידנית עם סנדוויצ’ים ואבטיח, שמשייה וכיסאות, וחוזרים בערב סחוטים
שזופים ושמחים לאללה.
ראיתי אותנו הולכים גם ליום אחד באיזה פארק מים, כשאני יושבת לי בנחת בצל, בזמן שהם “עפים” ממגלשה למגלשה, ומגיעים אלי מדי פעם מצחקקים רק כדי לקחת פרי או כסף לארטיק. גם משם, כך הייתי בטוחה, נחזור הביתה סחוטים, שזופים ושמחים לאללה.
היום השלישי והאחרון, כך דמיינתי, יהיה יום כזה של סרט ובאולינג בקניון, במזגן, בלי השמש הישראלית הקופחת.

אבל הציפיות, כמו כל פנטזיה, נשארו בגדר ציפיות שלא התממשו, כי כל אותו הזמן הילדים שלי רקמו תוכניות משל עצמם.
כשהעליתי את אופציית הים הם הביטו בי נדהמים. חשבתי שהם מופתעים מיוזמתי המופלגת, אבל הם פשוט תהו מאיפה הבאתי את הרעיון המגוחך של לבלות יום שלם בים יחד עם אמא…
הרעיון של הפארק נגנז כי “אנחנו נוסעים כבר עם החבר’ה ב’סופהחופשהגדול'”.
נשארנו עם האופציה של הקניון. כשהגענו לשם הם נאבקו ביניהם במשך חצי שעה על “איזה סרט נראה”, ומכיוון שכבר נהיינו נורא רעבים ישבנו לאכול (לא, הם לא רצו מקדונלדס. מה הם ילדים קטנים?), ובסוף פספסנו את הסרט. כשעברנו לבאולינג, גילינו שיש שם המון רעש, אז ויתרנו וחזרנו הביתה.

זה תפס אותי בבטן בתום היום השלישי ששריינתי ביומן תחת הכיתוב “חופשה עם הילדים”, ומצאתי את עצמי יושבת מול המחשב ועונה למיילים בזמן שהם אצל חברים.
לא לזה ציפיתי, חשבתי לעצמי. כנראה שהגעתי לגיל המתאים לקחת כיסא ותיק עם סנדויץ’ ואבטיח, ולשבת עם עצמי או עם חברה כדי לחגוג את אוגוסט הגדול.
אבל זה לא זה. זה לא הים או הבריכה או פארק מים. פשוט קשה לי לוותר על הרעיון של יום חופש יחד עם הילדים, קשה לי להבין שזהו! שסוג כזה של חופשה כבר לא יהיה לי יותר.

אני עדיין לא מוכנה להפסיק להיות אמא לילדים.
אני רוצה להיות אמא לילדים – כאלה שהולכים איתם למקומות ובזכותם עושים שטויות שאי אפשר לעשות לבד, שקונים להם הפתעות קטנות והם כל כך שמחים (וארוחה באיזו ג’אנקיה היא שיא הרגש), שחוזרים איתם הביתה והם נרדמים באוטו, ואחר כך מקלחת ולישון בשמונה-תשע, לא לפני נשיקת לילה טוב…וסיפור, וחיוך של אושר.

אז מה זה אומר עלי? אולי אני כבר בשלה להיות סבתא???

לפוסט הקודם של דבורית: נשיקה צרפתית

הבלוג של ריקי: המעבר לחטיבת הביניים יכול להיות חיובי מאוד

למה כדאי לכם להרשות לילד המתבגר לגדל בעל חיים בבית?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.