מאת עשר פלוס.
שייך לקטגוריית בחדשות, משפחה פלוס

תהיתם איפה בני הנוער? משוחחים במעגלי דיון באוהל ברוטשילד ומתכננים להצטרף מחר בערב לתהלוכת מחאה הקוראת למהפכה בחינוך. אזרחות זה לא רק בחינת בגרות

למאהלי המחאה ברוטשילד הצטרף בסוף השבוע מאהל יוצא דופן הנושא את השם: “בית הספר של המהפכה”. אתמול בערב, בתום ההפגנה הגדולה, פקדו את המאהל הזה 30 בני נוער, וכעת הציפייה היא שמהאוהל הזה יקום קול המחאה הבא: מחאתם של בני הנוער בארץ, המצטרפים לדרישת המורים לחולל מהפיכה במערכת החינוך.

תהלוכת אבל מחר בערב

אשת החינוך זהבה ברקני, דוקטורנטית בחינוך ומרצה במסלול של חינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים, המקיימת מעגלי שיחות עם בני נוער בנושא צדק חברתי, היא שעומדת מאחורי היוזמה ומי שמארגנת תהלוכת אבל גדולה שצפויה להתקיים מחר ב-19:00 בערב תחת הכותרת: “מות החינוך הציבורי” (פרטים יפורסמו בהמשך היום בעמוד שלנו בפייסבוק).
באמת תהינו איפה קולם של בני הנוער במחאה על הדיור ועל יוקר המחייה.
“בני הנוער לא מרגישים שהמחאה על יוקר המחייה היא המחאה שלהם מכמה סיבות, על אף שהם דור העתיד. לפני הכול, מכיוון שאגודת הסטודנטים והחבר’ה אחרי צבא לקחו על עצמם את החסות על המחאה הזו, בני הנוער סטו הצידה”, מנמקת ברקני. “דבר נוסף: בני הנוער שהגיעו לאוהל דיברו על כך שקולם החשוב לא נשמע, שהם מרגישים שהם ‘אף אחד’ לפני שהם הופכים לחיילים – רק אחרי צבא מתחילים ‘לראות’ אותם, וגם אז – רק אם הם היו ‘משהו’ בצבא. גם בבית קולם לא ממש נשמע, הרי הדיאלוג עם ההורים בגיל ההתבגרות הוא מאוד לא פשוט”.
אולם ברקני סבורה כי התלמידים מתחילים להפנים שהאמירה שלהם חשובה מאוד בהקשר אחר, במחאה על הליקויים הקיימים במערכת החינוך. “יש גם הרבה תנועות נוער בתוך הסיפור הזה והמחאה הציבורית מתחילה לעורר אותם למחאה האישית שלהם – המחאה שלהם על מצב החינוך בארץ, הדרישה שלהם למערכת חינוך איכותית ושוויונית”, היא מוסיפה.
אז יש סיכוי לעורר את המתבגרים ובני הנוער לדרוש צדק חברתי?
“צדק חברתי מעסיק מאוד מתבגרים ובני נוער”, אומרת ברקני. “משיחות איתם אני יכולה להגיד שיש להם יתרון גדול, כי הם עם מודעות גבוהה ואופטימיות, והם עוד מאמינים שאפשר לשנות את העולם – דווקא ככל שמתבגרים זה הולך לאיבוד ועלול להתחלף בייאוש וחוסר תקווה”.

הנוער בחרדה קיומית

לדברי ברקני, כתוצאה מהמחאה הציבורית המתנהלת ברחבי הארץ בשבועיים האחרונים, בני הנוער מביעים בהלה וחרדה מפני העתיד. “אני נתקלת בתגובות כמו: מה, באמת כל כך קשה פה בארץ?, ככה יהיה גם לנו? אלה דברים שהם לא לגמרי ידעו, וזה מעלה בהם שאלות קיומיות. אחד הנערים אמר אתמול: ‘מלמדים אותנו אזרחות, אבל לא מלמדים אותנו להיות אזרחים! למדתי על מחאות חברתיות ועל צדק חברתי, אבל לא על האפשרות ליישם את זה בחברה הישראלית”.

נשירה סמויה! אחת הבעיות הגדולות שיש לנו היום בחינוך

איך נראה היום שיעור מיני בבתי הספר

איזו רפורמה מתוכננת במערכת החינוך?