מאת אלה שלומקוביץ.
שייך לקטגוריית משפחה פלוס

הם מתחצפים אליכם ונתקפים בזעם לעתים קרובות? עיניהם נעוצות במסך הטלוויזיה או המחשב בכל פעם שאתם מנסים לשוחח עמם? על סיטואציות מכשילות בתקשורת בין הורים למתבגרים והדרכים להתמודד עמן – חלק ראשון

אם יש לכם ילד או ילדה בגיל ההתבגרות, אתם בטח נאלצים להתמודד לפחות עם אחת מהסיטואציות הבאות. נכון, זה עלול להיות מתיש ומתסכל, אבל אם אנחנו לא רוצים לאבד אותם אסור לנו להתייאש. התקשורת עם המתבגר/ת היא בהחלט מאתגרת בסיטואציות מסוימות, אך אם נבין מה עומד מאחורי התנהגותו/ה יהיה לנו קל יותר לבחור בדרך התמודדות יעילה.

על אלה שלומקוביץ

לאלה ניסיון של 15 שנה בעבודה עם בני נוער. בתפקידיה האחרונים כמנהלת ההדרכה הארצית בתנועת הצופים וכסמנכ”לית התפעול בעמותת “קו הזינוק”, היא הבינה כי יש צורך בשיטה המציעה להורים כלים פשוטים ויעילים להורות טובה בגיל ההתבגרות. כיום היא מייעצת ומנחה הורים למתבגרים וצוותי חינוך, ברמה הפרטנית ובקבוצה, במטרה להקנות להורים כלים פרקטיים להורות טובה ובונה ולתקשורת פתוחה ומעצימה עם ילדיהם המתבגרים.

לאתר של אלה

מצב מספר 1: תחרות החוצפה והזעם

המתבגר שלכם שולח קוצים לכל עבר. הוא מתחצף אליכם, לאחים שלו, למורים שלו (בשנת הלימודים), מדבר לא יפה ומשתמש בציניות ובחוצפה כדי להשיג דברים.

אז מה עושים?

  • בִדקו איך אתם מתנהגים מולו: האם אתם כל הזמן צועקים ונוזפים? אם כן, אל תתפלאו שזהו דפוס התקשורת שהוא לומד).
  • גם בשימת גבולות, נסו לשמור על רגיעה: גבולות ברורים הם כאלה שנאמרים ברוגע ובנועם, מבלי לנהל סביבם משא ומתן. בחרו את המלחמות שלכם – למרות שחוצפה וציניות הן התנהגויות מעוררות כעס, הן אופייניות לגיל ההתבגרות ויש להן תפקיד בבניית הזהות. חשבו היטב מה מקובל עליכם ואיפה עובר הקו האדום, והיכן שאין גבול, קבלו בהבנה ובחיוך.
  • אל תעברו מאפס למאה: יש הורים שסופגים, סופגים וסופגים, ואז מתפוצצים. לא זו הכוונה בלשמור על איפוק ולהציב גבולות בצורה רגועה, הכוונה היא לא לריב על דברים שהחלטתם שהם פחות משמעותיים ולהציב גבולות ברורים רק במקומות שבהם החלטתם שהם נחוצים. התפרצויות זעם מצדכם אינן מכבדות אתכם, ובוודאי שלא מעבירות לילדים מסר של שליטה.

מצב מספר 2: קשר עין? רק אם אתה מסך

המתבגר שלכם כל הזמן מול המסך, במיוחד בחופש. פייסבוק, טוויטר, מיילים, צ’אטים, תוכניות טלוויזיה ועוד ועוד. אי אפשר להחליף איתו מילה בגובה העיניים, תמיד המסך משתתף בשיחה.

אז מה עושים?

  • הגדירו זמן שבו המסכים בבית כבויים, והכוונה היא גם למסכים שלכם: בכל בית צריך להיות זמן שבו הטלוויזיה, המחשב וגם המסך של הסלולרי מנוטרלים לטובת שיחה בינאישית. זה יכול להיות זמן ארוחת הערב או כל זמן אחר, אבל חשוב שהוא יהיה מוגדר וברור.
  • הסבירו מהן הסכנות באינטרנט ובטלוויזיה והצטרפו לילדיכם כדי לפקח מקרוב: דברו עם הילדים על התובנות שלכם והציעו להם כיצד להתנהל בזהירות במרחב הווירטואלי; לִמדו את הטכנולוגיה ופקחו עליה – היו חברים של הילדים בפייסבוק, צייצו איתם בטוויטר, היו נוכחים וירטואלית במקומות שבהם הילד שלכם נמצא, וכו’. כאמור, פיקוח הורי מפחית התנהגויות מסוכנות.

אל תתביישו ל”פדח” אותם, כי לא משנה כמה מגניבים תנסו להיות – יהיה שלב שבו הילדים שלכם יתביישו בכם, זה טבעי. נצלו עובדה זו כדי להבהיר להם את ההבדל: הורה הוא לא חבר, אלא יועץ, מלווה ומתווה דרך. זהו תפקידכם, שמרו עליו.

לחלק השני, ובו עצות של אלה לשיפור התקשורת עם המתבגר בתקופת הלימודים

מודאגים מהרגלי האכילה של המתבגרים? למה כדאי לכם לשחרר מהם את הלחץ, ואיך תעשו זאת

רוצים לדבר על זה? פורום הורים למתבגרים בתפוז / פורום הורים לילדים ביסודי בתפוז