fbpx

רוח קרב

רוח קרב

שרית רוצה לשפר את האווירה בבית: פחות טונים צורמים במריבות בין המתבגרים, יותר שיתוף פעולה מצד הדור הצעיר ויישוב המחלוקות עם בן הזוג. איך עושים את זה? יוצרים הסכם משפחתי עם עקרונות ברורים ונפטרים מאמונות ומהרגלים שלא משרתים אותנו עוד. קואצי’ינג ברשת – אתם פונים, אנחנו עונים


שרית היא אמא לשני ילדים בגיל ההתבגרות, בן 15 ובת 11. “לצערנו, רוב הזמן האווירה בבית אינה נעימה, לעתים אף קשה, וכשלו כל המאמצים שלנו לשנות זאת”, היא מספרת. “דווקא ביניהם הילדים מסתדרים לא רע חלק גדול מהזמן, אך כשהם רבים זה מגיע לטונים צורמים מאוד. בנוסף, קשה לנו יחסית להציב להם גבולות מאז שהיו קטנים, וככל שהם גדלים הקושי הזה רק מתגבר”. שרית מציינת כי הקושי בהצבת הגבולות ובחוסר שיתוף פעולה במילוי מטלות בולט יותר עם הבכור, אך אחותו הצעירה מקבלת ממנו לגיטימציה ללכת באותה דרך. עוד הוסיפה, כי לעתים קרובות היא ובן זוגה חלוקים ביניהם לגבי האופן שבו עליהם לנהוג עם הבן, שרוח המרד מאפיינת אותו במיוחד בתקופה האחרונה. “חשוב לי לציין שאנחנו משפחה חמה למרות הכול, מרבים לחבק ולנשק ולהגיד לילידנו שאנחנו אוהבים אותם – ועדיין לא מצליחים לשמור על אווירה טובה ועל התנהלות ראויה ושפויה”. מ”עשר פלוס” היא מבקשת לקבל הדרכה בנוגע לסוגיות הבאות: “איך ניתן לגייס שיתוף פעולה רב יותר מצד הילדים, במיוחד מהבכור? איך נשפר את הדינמיקה בין כל בני המשפחה? והאם ישנן דרכים שבהן ניתן לשפר את האווירה בבית”?
[fancy_box]

השאלון

נקודות למחשבה בתהליך האימון

סיגל מושקוביץ, מאמנת הווייתית לצמיחה אישית ועסקית, מומחית לקויות למידה קשב וריכוז, מדגישה כי במקרה של שרית משולבות כמה מערכות יחסים: עם הילדים, עם הבן הבכור, בין הילדים, ומערכת היחסים הזוגית בהקשר של הילדים.
מושקוביץ מזמינה את שרית להסתכל על המערכות השונות הללו באמצעות כמה שאלות עצמיות:

  • מהי עבורך משמעות המושגים: גבולות, מטלות, מרד?
  • מהן התחושות (בגוף) שעולות בך כשאת פוגשת במושגים האלה בהקשר של ילדייך?
  • כיצד את מכירה את המושגים האלה מילדותך?
  • איזה רגש עולה בך בהקשר להורות שלך מול הילדים?
  • האם קיימות עוד זוויות ראייה אפשריות להסתכלות בסיטואציות הנידונות?
  • מי את מול הילדים שלך? איזו אמא הם פוגשים בכל סיטואציה?
  • איזו בת זוג פוגש בעלך בהקשר להורות מול הבן?
  • מה הילדים שלך משקפים לך (איך את רואה את עצמך מולם)?

מושקוביץ: “הילדים ובן הזוג שלנו הם ה’מראות’ שלנו. דרכם יש לנו הזדמנות מבורכת ללמוד על עצמנו ולקבל את השיעורים הגדולים בחיים. ההתנהגות של הילדים היא ‘פעמון’, כלומר קריאה להתעוררות מודעת. היכולת לראות בקושי הזדמנות תאפשר צמיחה וגדילה של מי שהנך”.
[/fancy_box]

להתערב כמה שפחות

אפתח בכך שחשוב מאוד להימנע מלהתערב במריבות בין הילדים, מכיוון שכל התערבות היא נקיטת עמדה. כמו כן, חשוב להבין כי גם הבת הצעירה יותר מתחילה בשלב הזה את גיל ההתבגרות, וכתוצאה מכך הבעיות שהיו עד כה עשויות להתעצם. לכן אני ממליצה לערוך הסכם משפחתי, שיאפשר לכם ההורים “לשחרר לאט לאט את החבל”. ההסכם צריך להתרחש באמצעות משא ומתן, להבדיל מילדים קטנים יותר שמצריכים מאתנו ההורים עמדה חד-משמעית יותר. מכיוון שמדובר בהסכם עם מתבגרים, אנו חייבים לגשת להסכם מתוך מקום יותר בוגר, מאפשר וגמיש (תוך ניהול משא ומתן בין שני הצדדים), ולהקפיד על כך שהשיחה תהיה בגובה העיניים.

מטרות ההסכם המשפחתי

כל הסכם שלנו עם המתבגר צריך לכלול את העקרונות הבאים:

  • כבוד הדדי כערך עליון: המתבגרים צריכים לדעת היטב שההורים הם אלו שמנהלים את הבית
  • הצבת גבולות: גבולות מעלים את הביטחון העצמי של המתבגר, מלמדים אותו לקחת אחריות, ומגבירים אצלו את תחושת השייכות והרגישות לסביבה מתוך בדיקה עצמית (לדעת היכן אני לא בסדר, ולא רק להיות בצד המאשים / הקורבן). הגבולות מחזקים את מעורבות ההורה ואת תחושת השליטה במצב, מאפשרים פרספקטיבה טובה להתנהלות בחיים, ומובילים לנכונות גבוהה יותר למשא ומתן. המסר צריך להיות: בשביל לקבל צריך לתת.
  • ללא שירותים מיותרים: המסר שלנו כהורים צריך להיות: תפקידנו כהורים הוא לחנך אתכם להיות עצמאים ולאפשר לכם לצמוח כאנשים היודעים לשאת באחריות על חייהם. אנו רוצים להביא את המתבגר למקום שהוא יודע להיות סנגור לעצמו. לכן, נימנע מהסעות מיותרות, מסידור/ איסוף חפצים ומלשאת באחריות על מטלות לימודיות כמו הכנת שיעורי בית.
  • ללא שירותים משטרתיים: ההסכם משחרר אותנו ההורים מתפקיד השוטרים, ותחת זאת מאפשר לנו לתקשר עם הילד ממקום תומך, חם, מעניק, אוהב ומעודד.
  • שחרור מרגשות אשם: חשוב ליצור את ההסכמים לאחר שאתם משלימים עם העובדה שכללים וחוקים נחוצים ביותר בגיל ההתבגרות, כדי להתמודד עם בעיית היריבות והצורך למרוד. הפרידו בין הרצון לבלות עם המתבגר זמן איכות לבין הצורך בחוקים וכללים, ואל תיגררו לתחושות אשם הנובעות מהרצון או הצורך לפצות את המתבגר על כך שנעדרתם (או שהוא נעדר) מהבית שעות ארוכות.

שחרור מאמונות שגויות

על מנת שנוכל כהורים ליישם בעצמנו את ההסכם ולאורך זמן, עלינו להשתחרר קודם כל מכמה אמונות שאינן משרתות אותנו עוד. האמונות האלה משאירות אותנו בדפוס התנהגות הרגיל, ואנו “נופלים למלכודת” שוב ושוב באותן הטעויות (היגררות לרגשות אשם, למשל). מהו הפחד הכי גדול שלנו כהורים? שהילד לא יאהב אותנו. אולם ברגע שניפטר מהפחד הזה, יהיה לנו הרבה יותר קל להגשים את המטרות ובאורח פלא נזכה בכבוד רב יותר מצד הילדים שלנו.
לסיכום, שיפור הדינמיקה והאווירה בבית מחייבת אתכם ההורים לעשות עבודה עצמית שכוללת “עריכת סדר” בהרגלים ובאמונות, ורק לאחר מכן תוכלו ליישם בהצלחה את ההסכמים שיצרתם עם המתבגרים.
הכותבת היא מנחת סדנאות ומאמנת אישית של ילדים, מתבגרים, מבוגרים והורים, מומחית להפרעות קשב וריכוז, חברה בלשכת המאמנים בישראל
www.adhdcenter.co.il

רוצים לדבר על זה? פורום הורים לילדים ביסודי בתפוז / פורום הורים למתבגרים בתפוז
מעוניינים בקואצ’ינג? ספרו לנו מה מטריד אתכם ומאמן מלשכת המאמנים יעניק לכם הכוונה אישית, כאן במגזין
עכשיו, כשהילד כבר גדול, תמי רוצה ללמוד עיצוב פנים ולהיות עצמאית. מה עוצר אותה?
כדי לשפר את הקשר בין ילדיה, היא הייתה חייבת קודם כול לבחון את עצמה
השפה של המתבגרים מוציאה אתכם מדעתכם? אתם לא לבד, אבל יש דרך לתקשר איתם
כך תעודדו את ילדכם המתבגר לעצמאות

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.