מאת עו"ד גל גור.
שייך לקטגוריית אקטואליה, בלוגים

כמו כל רשת שנכנסת למרחב הווירטואלי של הילדים שלנו, גם נגד “טיק טוק” התחילו להישמע טענות. גל גור חושבת שהבעיה היא לא באפליקציה, אלא באופן שבו אנחנו, ההורים, מתייחסים אליה ואל הילדים

כל טכנולוגיה חדשה שנכנסת מביאה איתה תובנות לגבי ״הסכנות״ לילדים שטמונות בתוכה. ככה היה עוד עם ה-icq (אני מהדור שזוכר את הנער שהתכתב עם מתחזה שנפגשה איתו כדי לרצוח אותו), ככה עם עידן הפייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם, משחקי מחשב מהגיהנום וכעת גם עם “הטיק טוק” וסרטוני הפורנו/החפצה וכו’. גם הפעם מאמרי הביקורת על האפליקציה לא אחרו להגיע. אלא שבכל “מרחב” או זירה שבהם חברת ילדים תהיה לבד ללא תיווך או השגחה יהיו זוועות, או מבוגרים שינצלו את זה. זה באמת לא מאד מורכב, ומומחש היטב (אך חלקית) בספר המכונן “בעל זבוב”.

מרחב ילדים הוא מרחב של סקרנות למותר ולאסור, למה שקיים ואפשרי בעולם, והכל ללא גבולות שנרכשים בבגרות ומניסיון. זהו מרחב של למידה, ומרחב כזה רוצה לאפשר גם טעויות בלי תוצאות מסכנות חיים ונפש. זה גבול כל כך דק להלך עליו, שאין שום סיכוי לנווט בו בלי מבוגר אחראי שמתווך, פשוט אין עדיין את הדאטה הדרוש כדי לעשות את זה. ולכן עלינו האחריות לתת להם כלים בהשגחה.

כמו שלא תלמדו ילד לשחות על ידי זריקה שלו למים, תוך כדי שאתם הולכים לישון או לשתות קפה, ומצד שני לא תרצו שיגדל בלי לדעת לשחות – ככה אין מנוס ממעורבות מאוד צמודה ומאוד מודעת שלכם כהורים ו/או של מבוגרים עליהם אתם סומכים במקומכם (וגם אז היד צריכה להיות על הדופק ממרחק) בכל זירה בה נמצאים הילדים שלכם:

בין אם זה חצר גן/בית הספר
בין אם זה שיטוט ברשת/ביוטיוב
בין אם זה משחקי מחשב
בין אם זה פייסבוק
בין אם זה וואטסאפ
בין אם זה אינסטגרם
בין אם זה טיק טוק
ובין אם זה כל מה שיבוא עלינו לטובה בהמשך.

התפקיד שלנו כהורים הוא לחשוף את הילדים לעולם שלהם בהדרגה מתואמת גיל (על ידי השגחה) ובהכרה של הכלים סביבו והיתרונות שלהם – תמיד תחת תיווך שלכם. את הטכנולוגיה (כל טכנולוגיה) הם צריכים להכיר כשאתם צמודים אליהם, וגם להשתמש בה יחד אתכם – מינון השגחה לפי גיל ועם אחריות מוכחת. רצוי שאת כל זה ילווה קשר קרוב של שיתוף ביניכם לבינם באופן כללי (עם מתבגרים לא תמיד זה מצליח, אבל זו צריכה להיות השאיפה).

בכל מקרה, אין עולם שבו אתם נותנים לילדים להכנס לזירה כלשהי – והרשת היא זירה לכל דבר- בציפייה שהזירה הזאת תהיה בייביסיטר שנותן לכם שקט מהם,
ואז הם במקרה מצליחים לנווט שם באחריות ובזהירות ולגדל את עצמם בשלום לעצמם ולסביבה שלהם.

איך נוצרים בני טובים? ככה.
מי אחראי לכך? אנחנו.

הכותבת היא עו״ד, יזמת חינוך ואמא לשניים.

המילה ‘פרחה’ היא לא הבעיה

אל תטעוהמאבק בחד פעמי עדיין נמשך