מאת דפנה יודפת.
שייך לקטגוריית בצפר

אמנם בכלי התקשורת מהרו להכריז על הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים במסגרות החינוך בתל אביב, אבל המציאות מוכיחה שיש עוד הרבה לעבור עד שזה יקרה. דפנה יודפת, ממובילות המאבק, מסבירה איפה הדברים עומדים (או תקועים) היום, ומה כל אחד ואחת מאתנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשנות את המצב

בשבועות האחרונים הורים רבים ברחבי הארץ נתקלים בנושא הבוער – החד פעמי במסגרות החינוך של ילדיהם. לא כל ההורים מודעים, אך מבדיקה מקיפה עולה כי ברוב הערים והמועצות במדינת ישראל ילדים אוכלים את הארוחה החמה והעיקרית ביום, במסגרות הצהרונים, בכלים חד פעמיים. לא די בכך, האוכל מובל אל המסגרות השונות בכלים חד פעמיים זולים.

כאמא לשני ילדים במסגרות החינוך הציבורי בתל אביב, וכמדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים, המצב הקיים לא השאיר אותי אדישה. לאחר שנה שבה ניסיתי לפעול להוציא את החד פעמי מהגנים של ילדיי החלטתי שלא אפשרי שתפתח שנה נוספת שכך ילדיי אוכלים יום יום. ולמה? כי השימוש בחד פעמי במסגרות החינוך יוצר פגיעה משולשת: ראשית, כאמא לילדים, אין ספק שהנושא הבריאותי הוא שמדיר שינה מעייני, ואין לי ספק שאיני ההורה היחיד שחש כך. כהורים, אנחנו רוצים את הכי טוב בעבור ילדינו. הרי מהרגע שהם נולדים אנחנו דואגים להם, מחנכים אותם, שומרים על הביטחון, הבריאות והבטיחות שלהם. אבל בלי ששמנו לב, כל יום הם נחשפים לסכנה בריאותית.

ערכים מול מציאות

אם תחשבו על זה רגע, הילד שלכם נכנס למסגרת הציבורית בגיל 3 ועד סוף כיתה ג’ הוא נמצא במסגרת הצהרונים בה הוא מוזן יום יום, במשך שש שנים, באוכל שהובל אל הגן בכלים חד פעמיים מפלסטיק. הורים לא יודעים אך האוכל מוכנס בשעות הבוקר המוקדמות לכלים החד פעמיים, לפעמים בטמפרטורה של 100 מעלות. הוא שוהה בכלים הללו, מובל ומטולטל בדרכים, בעודו שומני וחומצי, עד שהוא מגיע ליעדו לפעמים בטמפרטורה של 65 מעלות. הקופסאות נפתחות בגנים ובבתי הספר קרוב לשעה 14:00 לערך. לכל אורך הזמן הזה מתקיימת זליגה של חומרים מסכנים לבריאות ילדינו.

ידוע כבר לכל, השימוש בחד פעמי לא נועד לשימוש יום יומי, וכמובן לא לשימוש של ילדים בגילאים הרכים הללו, שבהן ההתפתחות כה קריטית. החשיפה למזון שספח אליו חומרים מסכנים, בתדירות יומית ולמשך שש שנים, עלולה על פי מחקרים להוביל לתחלואה, כגון סרטן, סכרת, חוסר איזון הורמונלי, ספירת זרע נמוכה ועוד. מומחים בתחום שחוקרים את התופעה מציינים כי זה לא אחר מאשר “ניסוי בבני אדם”, וכי אין אח ורע לתופעה הזו בעולם ובמדינות אחרות.

שנית, כהורים, אנחנו רוצים לחנך לערכים. אנחנו מדברים את הערכים החשובים לנו בבית, אם אלו ערכים של שמירה על הבריאות, שמירה על כדור הארץ ועוד. הבעיה שלנו כהורים שהערכים הללו לא מקבלים ביטוי מעשי בפועל בתוך מסגרות החינוך. חשוב לנו, כחלק מהתפקיד ההורי שלנו, לא רק לדבר את הערכים אלא גם לחיות אותם, להוות להם דוגמה ולתווך אותם לילדים. פה נוצרת בעיה ערכית, מוסרית וחברתית. הילדים לומדים במסגרות החינוך על ערכי הקימות, השמירה על הסביבה, הבריאות האישית שלנו, אבל איפה זה פוגש את הילדים שלנו יום יום, בצלחת שלהם בארוחת הצהריים? כחברה אנחנו מפספסים שיעור חשוב ובעצם מלמדים את הילדים שלנו, דור העתיד, שבעצם ערכים זה לא דבר כל כך חשוב.

שלישית, השימוש בחד פעמי בגנים ובבתי הספר יוצר פגיעה ישירה בסביבה ובארץ היפה שלנו. הנתון הוא מדאיג ומבהיל: רק בתל אביב, שבה ישנם 650 גנים ו-650 בערך כיתות א’-ג’ (כ-20,000 ילדים סה”כ) נזרקים לפח 100,000 כלים חד פעמיים מדי יום!, בחודש אלו 2,000,000 כלים, ובשנה – 20,000,000. הנתון הזה צריך לגרום להרבה אנשים לזוז באי נוחות בכיסא. איזה עולם נשאיר לילדנו אחרי שנלך?

חד פעמי – זה לא בשבילי

כשרואים את התמונה הכללית קשה להישאר אדישים. לכן, גיבשתי יחד עם שותפתי, גליה רופין, אמא ל-2 מתל אביב, קבוצה איכותית של קרוב ל-60 הורים, פעילים, מודעים, ועם אנרגיות טובות וערכיות. יחד, כקבוצה, החלטנו להרים את הכפפה בעירנו תל אביב. ניסחנו עצומה שתוך מספר ימים חתמו עליה קרוב ל-4000 הורים. החלטנו שלא די בכך ויצאנו להפגין ב-23.10.19 מול בניין העירייה, ילדים והורים, בהפגנה ייחודית וערכית שעוד לא נראתה בתל אביב, הגיל הממוצע בהפגנה היה בין 4-9. הילדים היו שותפים לכל אורך הדרך. הם עזרו בהכנת השלטים, הביאו עמם להפגנה סירים, מחבתות וכפות, שרו וקראו בקול: “חד פעמי – זה לא בשבילי!”. במהלך ההפגנה הם אף נשאו דברים והסבירו מתוך חווית הילדות שלהם איך זה לאכול יום יום בגנים ובבתי הספר בחד פעמי, מה הם חושבים על כך, ומה הם היו רוצים שיהיה אחרת.

פעלנו יחד, ילדים והורים, מתוך ערכים של שיתוף פעולה ועבודת צוות. דאגנו לתווך לילדים לכל אורך ההפגנה לשם מה אנחנו כאן היום – שהם הכי חשובים לנו, ואנחנו ההורים שלהם, מפגינים כי הבריאות שלהם חשובה לנו. אנחנו עושים זאת מתוך אהבה להם ולארץ היפה שלנו. האירוע אכן זכה לחשיפה רבה בתקשורת והביא לפריצת דרך בשבועיים האחרונים.

אז מה עכשיו?

הורים רבים נחשפו לתופעה הלא בריאה והלא סביבתית לאחר שהנושא עלה לכותרות עם ההכרזה של ציפי ברנד, סגנית ראש העיר, האחראית על חינוך מגיל 0-6 בעיריית תל אביב-יפו, כי עיריית תל אביב מתכוונת להוציא את השימוש בכלים חד פעמיים ממסגרות החינוך בעיר, הן בהזנה והן בהובלת האוכל, עד סוף שנת 2019. אנחנו כהורים נפגשנו מספר פעמים עם ציפי ברנד בכדי לחשוב יחדיו איך אפשרי לקדם את היוזמה. מצאנו דלת פתוחה ורצון אמיתי וכן לשנות את המצב.

ההצהרה רגשה הורים רבים בתל אביב ויצרה גל מודעות בקרב הורים בכל הארץ, דבר שהביא להצטרפות הורים רבים מכל חלקי הארץ ולהתפשטות המאבק לערים נוספות. ערים נוספות החלו להצהיר שהן מתחילות גם בתהליך הוצאת החד פעמי. חשוב לציין כי יש ערים שכבר עשו את המעבר לרב פעמי לפני תל אביב, וכי תל אביב אינה החלוצה בתחום. מה גם שהפתרון שעיריית תל אביב מצאה לנכון הוא ארוך טווח אך אינו נותן מענה קצר טווח לבריאות ילדינו – ההובלה בנירוסטה של המזון אמורה להתחיל רק שנה הבאה, לאחר שיהיו מכרזים וחוזים חדשים אל מול הספקים. עד אז כנראה שילדינו יאכלו אוכל שהובל בחד פעמי.

זאת ועוד, הפתרון קצר הטווח הוא מדורג ויכנסו לתהליך הפיילוט רק כ-50 גנים ומספר בתי ספר מצומצמים בהם הילדים יקבלו ערכות רב פעמיות שהם יביאו וייקחו עמם חזרה לשטיפה בבתים. היוזמה של ציפי ברנד אמיצה ומבורכת, אך כהורים אנחנו לא יכולים להמתין עוד שנה, ועל כך אנחנו ממשיכים לפעול כעת. העלינו מפה רב פעמית ארצית שכל הורה יוכל להיכנס באינטרנט ולראות מה קורה בעירו. על המפה ישנן דקירות לכל עיר ומועצה: אדום – עושים שימוש בחד פעמי, צהוב – בתהליך מעבר לרב פעמי, וירוק – ערים שכבר עברו לרב פעמי. בנוסף, אפשר להיכנס לכל עיר ולראות נתונים על מספר הגנים ובתי הספר, מפעילי הצהרונים, ספקי המזון, הסטטוס בעיר, כתבות שנכתבו והאם הורים החלו להיאבק על הוצאת החד פעמי, יחד עם פרטי קשר להורה שמוביל את התהליך בעירו. המטרה להעלות את המודעות של הורים שכלל לא יודעים מה קורה עם ילדיהם במסגרות.

מה אנחנו יכולים לעשות כבר היום עם הילדים בבית וכל אחד בעירו?

  1. לתווך להם את הערכים שחשובים לנו, לשתף אותם, להסביר על המשמעות של אכילה בחד פעמי – הן הבריאותית והן הסביבתית. להסביר שערכים שחשובים לנו לא נועדו רק כדי לדבר אותם אלא גם כדי לחיות על פיהם, וכשיש לנו מטרה ערכית אנחנו יכולים לפעול יחד כקבוצה ולשנות את מציאות חיינו, דברים לא חייבים להיות גזירת גורל – יש לנו כח לשנות וכח לבחור ולפעול.
  2. אנחנו יכולים לתווך להם את המציאות – מה קורה היום ולמה אנחנו שואפים, לשם מה אנחנו פועלים, למה אנחנו כהורים עושים את מה שאנחנו עושים.
  3. מודעות הורית זה שם המשחק, אם בריאות ילדינו חשובה לנו כמו גם הסביבה – כבר היום, כשאתם אוספים את הילדים מהמסגרות, פשוט תתעניינו. תשאלו במה הילד שלי אכל היום את ארוחת הצהריים ואיך האוכל הובל לגן.
  4. להתחיל להוביל כל אחד בעירו את התהליך למעבר לרב פעמי. ראינו שיחד אפשר לשנות מציאות, רק כשהורים מתאגדים ועובדים יחד כקבוצה אפשר להוביל לשינויים.
  5. אתם מוזמנים להיכנס למפה הרב פעמית ולבדוק מה קורה בעיר שלכם.

אז למען בריאות ילדינו, למען ערכים טובים ולמען הארץ היפה שלנו, אתם מוזמנים להצטרף אלינו.

הכותבת היא מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים, ממובילת המאבק בחד פעמי בצהרונים בתל אביב

איך נצליח לגדל ילדים שאכפת להם?

נמאס לי לשמוע על ערכים, אני רוצה לחיות אותם