מאת יעל שר מלמד.
שייך לקטגוריית מאמרים

האם בהכרח גירושים פוגעים בילדים? יעל שר מלמד חושבת שהכל תלוי בדרך שבה בוחרים לנהל את הגירושים – ואת החיים שאחרי

אחד מזיכרונות הילדות החזקים שלי הוא על הרגע שבו חברה טובה סיפרה לי שהוריה מתגרשים. אני, מתוך מבוכה, אמרתי לה: “זה היה די ברור שזה יקרה”. אבל כנראה שמה שהיה ברור לי במבט מבחוץ, לא היה ברור לה במבט מבפנים. למרות המריבות, הצעקות, האווירה המתוחה שהייתה גלויה לעין, היא לא צפתה לרגע שהוריה יתגרשו. מנגנוני ההכחשה וההדחקה עיכבו את המחשבה על האפשרות הזאת, למרות שהיא טמנה בחובה חיים פחות לחוצים, בסביבה פחות עוינת ויותר רגועה.

ככלל, ילדים מתפקדים במיטבם במשפחות של זוג הורים, כל עוד הם מסתדרים ביניהם. לכן כאשר עולה האפשרות של גירושים, הורים רבים שואלים את עצמם האם לא עדיף להישאר יחד לטובת הילדים. רוב המחקרים מצביעים על כך שילדים החיים בצל קונפליקטים ממושכים בין הוריהם, עלולים לפתח מגוון קשיים רגשיים והתנהגותיים, משתי סיבות עיקריות:

  • ריבים ומחלוקות יוצרים סביבה מתוחה ולחוצה. גם מחלוקות שאינן מגיעות לכדי אלימות עלולות להזיק לילדים. כאשר ויכוחים יוצאים מכלל שליטה, גם דברים שלא רוצים לומר עלולים להיאמר. במידה והצד השני אינו מפרש אותם נכון, העניינים יכולים רק להידרדר. אם למבוגרים זה מסובך, הרי שלילדים זה עלול להיות מסובך שבעתיים מכיוון שאין להם את הניסיון והפרספקטיבה שיש למבוגרים על גבולות הוויכוח. בנוסף, מתערערת אצלם תחושת היציבות והביטחון שהמשפחה אמורה לספק. עקב כך, בהרבה מקרים הילדים נוטים לחוות תחושת אשמה, כאילו הדברים קרו בגללם. לכך מתווסף חוסר אונים, מאחר ואינם מצליחים להשפיע לטובה על היחסים המתוחים בין הוריהם.
  • הקשר בין הילד להורה עלול להיפגע. לעיתים קרובות, ילדים נגררים לתוך המריבות של הוריהם. בין אם הם תופסים צד, או מנסים לגשר בין ההורים בתוך הוויכוח. כך או כך, כאשר הורים רבים אינם פנויים לראות את צרכי הילדים, להיות קשובים אליהם, לדאוג ולטפל בקשיים שהם חווים, הילדים עלולים לחוות נטישה מצד אחד ההורים.

 

נישואים רעים או גירושים?

עבור רוב הילדים הגירושים הם רעידת אדמה, פשוטו כמשמעו. במיוחד עבור ילדים צעירים (עד גיל 6), הזקוקים לנוכחות הורית קבועה ולתקשורת חיובית בין ההורים. פירוק המשפחה פוגע במערכת הבסיסית ביותר, שאמורה לספק הגנה, תמיכה וביטחון. לכן גובר הסיכוי שילדים אלו יגדלו להיות חרדתיים. ישנם לא מעט מחקרים התומכים בסברה שגירושים יוצרים קשיים רגשיים וההתנהגותיים מסוגים שונים בטווח המידי. לרוב זה מתבטא בירידה בתפקוד היומיומי, קשיים לימודיים, רגרסיה בהתנהגות, התקפי זעם, תחושות בדידות, חרדה ודיכאון. בנוסף לכך, גירושין גוררים לעיתים גם קשיים כלכליים המכבידים עוד יותר על הילדים, ועוד לא דיברנו על הקשיים הנוצרים מנישואים שניים של ההורים ובניית משפחה חדשה.

הברירה השנייה, כאמור, היא הימנעות ההורים מגירושים במחיר של שימור מערכת יחסים לא מוצלחת. המחקר אינו מצליח לקחת בחשבון את הנזק הרגשי הממושך שנגרם לילדים מחיים במסגרת משפחתית בה ההורים מצויים במאבק תמידי, מר ומכוער. במקרים אלה הילדים עדים למערכת יחסים של שני מבוגרים החיים יחד, אך אינם יכולים להסתדר זה עם זה. נדמה שאם הבחירה היא בין נישואים רעים לבין גירושים, אז בטווח הארוך הליך גירושים קצר ככל הניתן עדיף. זאת במידה וההליך מתבצע באופן ענייני המציב את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות. פרידה מוצלחת ושימור יחסים מכבדים משחררים את כל בני המשפחה מהסביבה הלחוצה והעוינת בה חיו.

כדי לאפשר לילדים הסתגלות טובה וקלה יותר להתאושש מהמשבר, כדי לזכור שתי נקודות חשובות:

  • הורים רגועים ושמחים הם הורים טובים יותר. אנשים שמחים יוצרים סביבה שמחה, שמדביקה גם את הילדים. השמחה מפנה מקום ואנרגיה לעסוק בתהליכים בונים המצמיחים רווחה נפשית.
  • כאשר ההורים מתאמצים לגשר על המחלוקות ביניהם, הילדים מפנימים יכולות של שיתוף פעולה ופשרה במקום מאבק. בנוסף, הם לומדים שניתן לצלוח משברים ושומרים על התקווה לעתיד טוב יותר.

גירושים הנעשים תוך התחשבות בילדים והמשלבים הסכמי ראייה הוגנים, מותירים את שני ההורים כדמויות דומיננטיות, מעורבות, פעילות ושוות ערך בחיי היומיום של הילדים. ילדים שבמידת האפשר חולקים את זמנם באופן סדיר וקבוע בין שני הבתים (משמורת משותפת), חשים אהובים יותר ובעלי נטייה פחותה יותר לדווח על תחושה משברית של אובדן, לעומת ילדים הגדלים אצל אחד מההורים. במצבים של עימות בעוצמה נמוכה, ובמקרים של בנים וילדים צעירים יותר, נמצא קשר בין מגע תכוף וסדיר עם האבות לבין הסתגלות טובה יותר של הילדים לאחר הגירושים. כמו כן, במקרים אלה, פחת הסיכון לקשיים שהגירושים נושאים איתם.

גירושים אינם אירוע נקודתי, אלא תהליך ממושך הנפרש על פני שנים. התהליך מתחיל לפני שהגירושים נכנסים לתוקף באופן רשמי, ונמשך שנים לאחר מכן. אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני בני הזוג הוא מזעור הנזקים לילדים. הפרדוקס הוא שאילו היו יכולים לשתף פעולה על מנת לצמצם את ההשפעות השליליות על הילדים, אולי מלכתחילה לא היו מתגרשים.

הכותבת היא יועצת חינוכית ומדריכת הורים, בוגרת מכון אדלר. 

איך מצליחים להרגיש את החגים כשנמצאים רחוק מישראל?

על הקשר בין הצטיינות בלימודים לאיסור על לעיסת מסטיקים בסינגפור