מאת אריאל קרס.
שייך לקטגוריית תרבות ופנאי
תמונה: גילה יעקבי גורביץ, הרשות לפיתוח הגליל

תמונה: גילה יעקבי גורביץ, הרשות לפיתוח הגליל

הנה כמה אירועים ואטרקציות שתוכלו להנות מהם אם תגיעו לגליל בחופשה  של חול המועד סוכות. רק אל תשכחו לקחת סוודר

כאן זמאן

באחד המקומות הגבוהים בישראל, בואכה הר מירון, שוכן הכפר הדרוזי הגדול בית ג’אן (חיים בו כ-12 אלף תושבים). יש כאן חורש טבעי גדול, שמורת טבע ענקית, מזג אוויר קריר, מסלולי טיול, נופים יפים ותצפיות מרהיבות על כל הגליל. בחורף, הכפר מתכסה בשלג. בעבר היה הכפר מרכז תעשיות שמן זית וענבים שהתבססו על חקלאות מסורתית. כיום, אנשי בית ג’אן עוברים לאיטם מחברה מסורתית לחברה מודרנית. רוב התושבים מתפרנסים משירות בכוחות הביטחון, ממקצועות חופשיים וכמובן מתיירות. ראש המועצה שהתלווה אלינו בסיור המקדים, עו”ד ראדי נג’אם, מעוניין לשים דגש מיוחד על פיתוח התיירות ביישוב. ניכר כי המקומות שבהם ביקרנו בכפר עדיין לא לגמרי “תיירותיים” וההמונים טרם גילו אותם. ההזדמנות שלכם להתרשם מבית ג’אן האותנטית תהיה בחול המועד סוכות (18-19 באוקטובר). בימים אלה ייערך בכפר פסטיבל “כאן זמאן” זו הפעם השביעית. בפסטיבל תוכלו להשתתף בשלל אירועים ולהכיר את המורשת הדרוזית, האנשים והמסורת המקומית. במהלך ימי הפסטיבל תוכלו ליהנות מסיורים מודרכים ללא תשלום (כדאי להירשם מראש), אוכל טעים, פעילות לילדים, מופעי מחול וזמר, טקס חתונה דרוזית ועוד הרבה פולקלור. בימי הפסטיבל יפעל בכפר שירות של שאטלים, שייקח אתכם לכל הנקודות ואתרי התיירות החשובים. הנה מספר מקומות שכדאי לבקר בהם:

מסעדת הר הארי נמצאת על הר הארי, בגובה 1040 מטר. מפה רואים את נופי הגליל, החרמון, לבנון, סוריה, ירדן, ואפילו הים התיכון והכינרת. זוהי מסעדה משפחתית. האוכל מצוין (הגבינות, למשל, הן תוצרת עצמית), ויש מסלולי טיול ממש ליד המסעדה.

אתר הרחיפה: ביציאה מאזור המסעדה פונים בכביש ימינה ומגיעים מיד לאתר הרחיפה. מכאן יוצאים מצנחי רחיפה לטיסות מעל בקעת בית הכרם, וזו למעשה מרפסת תצפית יוצאת מן הכלל.

תמונה: גילה יעקבי גורביץ, הרשות לפיתוח הגליל

תמונה: גילה יעקבי גורביץ, הרשות לפיתוח הגליל

הבית העתיק: מרכז הפסטיבל יהיה בבית העתיק של משפחת חלבי, מבנה מלפני כ- 450 שנים. הבית הוא מבנה מרשים עם חדר אירוח, וכן חדר שבמרכזו יש בור מים בעומק 7 מטר, ממנו שואבים מי גשמים.

מערת אג’יאל: מערה עמוקה ומרשימה בתוך סלעי ההר, באמצע הכפר. זוהי מערה גדולה שנמצאת בשימוש מאז התקופה הביזנטית. כשיורדים למטה, רואים שבתוכה יש אגם מים זכים עם דגי זהב. המעיין היה מקום להיכרויות והדרוזים מספרים עליו כל מיני אגדות משעשעות וקצת מפחידות.

גרעין הכפר: החלק העתיק של בית ג’אן הוא מבוך של סמטאות ציוריות ובתי אבן ישנים מעוטרים בגפנים גדולות. בתוכו עובר מסלול שביל הבנים, המרוצף בצבע תכלת. מסלולי שביל הבנים, לזכר הבנים הדרוזים שנפלו במערכות ישראל, קיימים גם בכפרים דרוזיים נוספים.

מעבדות ד”ר דבור: זוהי מעבדת קוסמטיקה וחנות מפעל יפה ומזמינה השייכת לד”ר זיאד דבור ומשפחתו. בחנות תמצאו מוצרי קוסמטיקה מעולים, תה ותבלינים מן הטבע, בייצור עצמי מצמחים שמוצאים בסביבה ואף גדלים בגן היפה שלפני המבנה.

מסעדת סינדיאן: מסעדה גדולה הסמוכה לכניסה לכפר. סינדיאן הוא עץ אלון והמסעדה נקראת על שם האלונים הצומחים לאלפיהם בסביבה. יש כאן סלטים טובים, מאכלים דרוזיים ובשר – הכל טעים, והאירוח נעים ומקצועי.

תמונה: גילה יעקבי גורביץ, הרשות לפיתוח הגליל

תמונה: גילה יעקבי גורביץ, הרשות לפיתוח הגליל

פסטיבל הרנסאנס ה-21 במבצר יחיעם

מדי חול המועד סוכות, כבר 21 שנים, מבצר יחיעם שבגליל (צמוד לקיבוץ יחיעם) הופך לממלכה קסומה ברוח הרנסאנס. המבצר – פלא ארכיטקטוני של ממש – הוא גן לאומי מטופח של רשות הטבע והגנים. הפסטיבל הזה מתאים מאוד לילדים, שימצאו כאן אבירים, מלכים וגבירות בתלבושות מהודרות על רקע תפאורה של מבצר צלבני אמיתי שמצית את הדמיון. יש כאן המון דוכנים, הפעלות, אוכל טעים וכל מה שילדים אוהבים. בשעות היום, יעבדו במבצר אומני מלאכות קדומות: טווה בחוטים, נפח ברזל, חרש עץ, סתת, פסל, מאפרת ומסרקת ברוח התקופה ועוד – הזדמנות טובה לילדים להתנסות, להשתלב ולהיכנס לרוח התקופה העתיקה והמרתקת.

קהל היעד הנוסף של הפסטיבל הוא חובבי מוזיקה: אתם פשוט חוזרים אחורה בזמן עם מוזיקת עולם שמנוגנת בכלים עתיקים ואתניים, וכן מוזיקה קלאסית באולמות המבצר ומופעים מיוחדים. בימי הפסטיבל ייערכו כאן קונצרטים של מוזיקה עתיקה (מהמאה ה-12 עד המאה ה-18) שתנוגן בכלים מקוריים ומשוחזרים. יהיו מופעי מוזיקה אתנית – יהודית לצד ערבית, מוזיקה איטלקית ומוזיקה מספרד של ימי הביניים ועוד.

 

פסטיבל השוקולד בנוף הגליל

תופעה חדשה יחסית בגליל הוא פסטיבל השוקולד הבינלאומי, המקיים זו הפעם הרביעית בעיר נוף הגליל שחוברה לה יחדיו (לשעבר נצרת עילית) בתאריכים 16-17 באוקטובר. באמת הגיע הזמן להקדיש פסטיבל לחום-חום המתוק והטעים הזה, האהוב על ילדים והורים כאחד. בארץ מייצרים שוקולד לא רק מפעלי ענק אלא גם יצרנים קטנים ומשובחים, המספקים לנו שוקולד בוטיק משובח. בערב הפתיחה ב-15 באוקטובר תופיע שירי מימון, אבל האקשן המעניין יתחיל למחרת: עשרות מיצגים, מופעים, סדנאות, הפעלות מהארץ והעולם – על טהרת השוקולד – והכניסה חופשית. בהתאם, תמצאו כאן המון שוקולד על כל צורותיו, מיצגים, סדנאות וכמובן יריד שוקולטיירים הכולל תצוגה של מגוון שוקולדים, פרלינים ושאר מחרבי דיאטה. חג שמח!

 

טיול סתיו במרום הגליל

מלבד פסטיבלים, מסעדות טובות, יקבי יין ואוויר הרים נעים וקריר בסתיו, הנה גם מסלול הליכה נעים המתאים למשפחות, בנחל מורן ונחל נריה הסמוכים לבית ג’אן. זהו טיול מעגלי (כ-7 וחצי קילומטר) בחורש הטבעי הצפוף והמצל של הגליל העליון. יש כאן מעיינות, אוויר צלול, חורש סבוך ואפלולי שכאילו יצא מאיזו אגדה ונופים יפים. ההגעה למקום פשוטה: נוסעים בכביש 89 דרומית לקיבוץ סאסא, פונים לכיוון הר מירון ונוסעים כקילומטר עד חניית בית ספר שדה מירון (הווייז מכיר את המקום). מפינתה הצפונית של הרחבה שלפני שער בית הספר שדה, לוקחים את המסלול המסומן ירוק לנחל מורן. השביל יורד בחורש אלונים וחורשת אורנים. בתקופת הסתיו היבשה, לפני הגשמים, לא תמצאו פה עדיין פרחים ופטריות. אלה יופיעו בהמשך החורף בהמוניהם.

לאחר כקילומטר של הליכה תגיעו לקיר סלע זקוף ממנו מטפטפים מים. יש כאן קבוצה של נביעות המכונות עינות נריה, וכמובן כמה שקתות המשמשות את העדרים הרבים הרועים בסביבה. בגלל הבקר, קשה לומר שהניקיון פה יוצא דופן. קחו זאת בחשבון אם אתם רוצים לערוך פיקניק ואל תשאירו אשפה מאחוריכם. עוד מספר מטרים למטה נמצאת בריכת המעיין המעט מוזנחת. בהמשך הטיול תגיעו למדרגות סלע יפות, לערוץ מוצל ההולך וצר ולבסוף לדרך עפר ועליה מפגש שבילים. פה יש לאתר את הסימון האדום, איתו פונים מזרחה וחוזרים לנקודת המוצא בנחל נריה, שזורם די במקביל לנחל מורן. ההליכה בנחל נריה נינוחה מאוד, בשיפוע מתון כלפי מעלה. הערוץ ברובו מוצל ועל העצים יש צמחים מטפסים. ממש ג’ונגל ים-תיכוני. בסתיו יש כאן פריחת סתווניות ונופי שלכת יפים, כי הלילות כבר קרים. בסוף המסלול עולים לעבר הכביש בעלייה קצרה ותלולה ויוצאים מהחורש מדרום לגדר הבסיס הצבאי. הולכים חזרה לנקודת המוצא כ-300 מטר לכיוון צפון – על הכביש או על שביל ישראל המקביל לכביש ממזרח. אורך הטיול כחצי יום, תלוי בכושר שלכם כמובן.

 

כמה מסעדות מומלצות באזור (יש המון, בחרתי 3):

עין כמונים: משק חקלאי קטן סמוך לכביש 85 בין צומת שבע לצומת קדרים. יש כאן חווה ועדר גדול של מאות עזים הרועות במרעה טבעי – ומכך ניתן להסיק שתמצאו פה מחלבה משפחתית נפלאה, שיודעת לעשות מחלב העזים המוני סוגים של גבינות משובחות. המקום מציע ארוחות במחיר קבוע ולא יקר, ויש גם חנות בה ניתן לקנות ממטעמי המקום.

שראביכ: הכפר ראמה הוא מתחם קולינרי בפני עצמו, והפעם נמליץ על המסעדה הקטנה הזו, מין מסעדת פועלים הממוקמת בחלק האחורי של בניין מגורים סטנדרטי, צמוד למוסך ישן. קצת קשה למצוא אותה, אבל האוכל פה יוצא מן הכלל וגם זול מאוד. תמצאו פה מטעמים כמו חציל קלוי עם טחינה ופטל, מג’דרה, מחלוטה, עלי גפן וכרוב ממולא באורז, תבשילי מנזלה, במיה, עולש וחוביזה – בהתאם לעונה, וכמובן הרבה חומוס מצוין.

סמבוסק הארזים: לפני כמה שבועות נסעתי עם המשפחה לרוחב הגליל העליון, וכשהגענו לכפר חורפיש היינו פשוט חייבים לעצור בסמבוסק הארזים, שעל הכביש הראשי בכפר. בגליל יש הסכמה רחבה לגבי המקום הזה – חובה. יש כאן לפעמים תור ארוך, אז קחו את הזמן ושתו משהו בינתיים. הסמבוסקים, במילויים מגוונים שמתאימים גם לטבעונים, יוצאים מהתנור אחד אחד, טריים ולוהטים. זהו אוכל רחוב במיטבו, והמחירים מצחיקים. חוויה מושלמת.

5  צעדים להפוך ליוטיובר מצליח

“תכוונו רחוק”: כוכבי הרשת החדשים