מאת ליאת פלד.
שייך לקטגוריית חינוך

עומרי בורל, מייסדת ומנכ”לית משותפת של חממת האימפקט Tech for Good, מספרת מה בעיניה נדרש מיזמים ולמה כל כך חשוב להעביר את הידע הזה גם לדור העתיד

בתחילת שנת הלימודים ראיינתי את עומרי בורל, מייסדת ומנכ”לית משותפת של חממת האימפקט Tech for Good. אם אתמצת את מה שלמדתי בשיחה עם עומרי לשני משפטים, אז אלו הם: להסתכל על בעיה כהזדמנות ולהבין שלכל אחד מאיתנו יש כח להשפיע ולשנות. אבל בואו נתחיל בהתחלה.

השקעות אימפקט הן השקעות במיזמים ובעסקים שנועדו לתת מענה לבעיה חברתית או סביבתית לצד שורת הרווח. כלומר, עסקים עם מטרה כפולה, השפעה חברתית חיובית בתחום בו הם פועלים ותשואה פיננסית. מהי חממה? חממה היא מקום שנועד לתת תנאים מיטביים לצורך גידול של צמחים משלב הנבט או הצמח הצעיר ועד שלב הבשלות. אם תחליפו את המונח צמחים במונח מיזמים, אז תבינו למה נועדה חממה לסטארטאפים. ואם נמשיך את ההקבלה לילדים – בית הספר, כמו חממה, נועד לתת לילד תנאים מיטיביים ללמידה ולהתפתחות בכל התחומים רגשית, חברתית, מוטורית וקוגניטיבית, עד הגעה לבשלות. חממה שבסוף התקופה יוצאים ממנה בוגרים בשלים עם כלים לחיים.

אז מה ליזמות עסקית והשקעות אימפקט ולטור בנושא חינוך? מערכת החינוך נועדה לתת לתלמידים מענה לצרכים העכשוויים, לפי השלב ההתפתחותי, והעתידיים כדי להיות בוגרים עצמאיים ולהשתלבות בעולם העבודה. בעולם התעסוקה כיום, יזמות היא מיומנות נדרשת לכל אדם, הן לסטארטאפיסט והן לשכיר. כך שזו מיומנות נדרשת מכל בוגר שמשתלב בעולם העבודה. אבל במערכת החינוך המסורתית, תכונות של תלמיד טוב (למידה פאסיבית, חשש מטעויות, חתירה למציאת התשובה שהמורה רצתה לשמוע וכו’) מתנגשות עם מיומנויות של יזמים ועם מיומנויות הנדרשות בעולם העבודה העכשווי, כך שהטור נועד ללמוד ולהכיר תפיסות ומיומנויות שנדרשות מיזמים כבסיס לחשיבה איך ניתן לשלב אותן בלמידה בבתי הספר. בנוסף, דור ה –Y ודור ה-Z מצפים היום לעבוד במקום עבודה ערכי, שמשפיע לטובה על הקהילה והסביבה (התחומים בהם יזמות אימפקט עוסקת). לכן כדאי בבתי הספר לשלב בין יזמות לעשייה חברתית.

לחפש תומכים לדרך

השיחה עם עומרי מתחילה בתיאור ציוני דרך עיקריים בהתפתחות המקצועית שלה, שמעידים כבר מהתחלה על האופי היזמי שלה, על המוכנות להתנסות בדברים חדשים ועל היכולת לסלול לעצמה דרך ייחודית משלה, שהחלה עוד בהיותה בבית הספר. כל שלב בדרך צייד אותה בעוד תובנה ובעוד כלי לסל המיומנויות היזמיות: עד כיתה י’ עומרי מעידה על עצמה שהיתה תלמידה רגילה וממושמעת. בסוף כיתה י’ היא בחרה לעבור לבד, בלי חברים, לבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים (ליד”ה). שם משהו השתנה, הלימודים הסטנדרטיים פחות עניינו אותה והיא חיפשה למידה אחרת. היא בקשה לעשות עבודת חקר על ההבדלים בלמידה ובהישגים בין מי שלומד בבית לבין מי שלומד כרגיל בבית הספר, כאשר היא תלמד בבית ותיגש לבחינות בבית הספר כמו כולם. הוריה הליברלים לא פסלו זאת, אבל ביקשו שתתייעץ עם בעל מקצוע. עומרי נפגשה עם פסיכולוגית שהביעה דעה נגד הרעיון והמליצה לוותר עליו. עומרי הופתעה מתגובת הפסיכולוגית, כיוון שלא ביקשה את חוות דעתה על הרעיון אלא מישהו שייתן כלים וטיפים איך לגשת לנושא ואיך לקדם אותו. כך היא למדה לעשות ולחקור את מה שמעניין אותה ולחפש תומכים לדרך.

מכיוון שהשפעה חברתית עניינה אותה, היא עבדה בעמותות ובארגונים קטנים שונים, שם נחשפה למחסור התמידי של עמותות בכסף, שמייצר חוסר מקצועיות עקב תחלופה גבוהה והתבססות על מתנדבים. במקביל, למדה באוניברסיטה תואר ראשון בפילוסופיה כלכלה ומדעי המדינה ועבדה במשרד האוצר. לאחר מכן, עבדה בארגונים שפועלים למטרת רווח ונועדו לפתור בעיה חברתית. מכיוון שיזמות הינה מענה לצורך קיים שלא מקבל מענה או שלא מקבל מספיק מענה, היא הבינה שיש צורך לשלב בין תפיסות חברתיות לבין תפיסות כלכליות, כאשר כסף מביא איתו אנשים איכותיים, תחרות, חדשנות ושיפור.

לאחר מכן, הגיע שלב ההתנסות העצמית ביזמות. עומרי הקימה עם עוד שותף בית ספר לעסקים חברתיים. לאחר מכן הקימה זירה לעסקים חברתיים שמטרתה לפעול להגברת ההשפעה לטובה על החברה שלנו. לצד ההתנסות בהובלת יזמות חברתית, עומרי למדה כיצד ניתן לשלב בין השפעה חברתית לרווחיות ולתפיסה עסקית.

לפני כחמש שנים, עומרי הקימה יחד עם ניר שמעוני את חממת האימפקט Tech for Good. חממה שמבוססת על ההבנה שישראל ייחודית ביכולות וביוזמות הטכנולוגיות. לפיתוח חברתי המבוסס על טכנולוגיה, יש יכולת השפעה עולמית ורווחיות גדולה ולכן יש עניין למשקיעים ולגופים מקצועיים לקחת חלק. החממה קיימת 5 שנים וישראל היא שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית בתחום האימפקט. לדבריה, יזמות היא עשייה מתפתחת. אנחנו מפתחים את הידע, התפיסות והמיומנויות שלנו וישנה דרך ארוכה מהרגע שרעיון מבשיל ועד שהוא מגיע לידי ביצוע. זה דורש התמדה ואמונה בדרך – אך זה אפשרי.

לאור הרקע והניסיון שעומרי צברה, רציתי להבין מה לתפיסתה נדרש מיזמים. אלו הנקודות העיקריות בעיניה:

  • להסתכל על בעיה כהזדמנות. עומרי מספרת שהיא משתפת את בנותיה בנושאים בהם היא עוסקת באותה תקופה והן מעלות שאלות וממציאות פתרונות. אלו לא (בהכרח) פתרונות ישימים, אך הן מתרגלות את השריר.
  • להבין שיש לך כח להשפיע ולשנות. לא צריך לחכות שאחרים יאפשרו לך. בכל מקום אפשר להשפיע ולקדם את מה שחשוב לך.
  • למידה עצמאית ולמידת חקר. היכולת לחקור וללמוד תחום שמעניין אותי.
  • יכולת לתרגם רעיון מחקרי ולארוז אותו באריזה שמעניינת גם אחרים. ללמוד איך לספר את הסיפור של הרעיון ואיך לרתום אנשים שיעזרו לקדם אותו (בעולם הסטארטאפים זה מיתרגם ל PITCH, נאום המעלית).
  • הבנה שלא בהכרח יהיו לאדם אחד כל המיומנויות הנדרשות ולכן כדאי ללמוד להיעזר באחרים ו/או ללמוד לעבוד בצוות הטרוגני, כך שכל אחד תורם בנקודת החוזק שלו.

כל אחת מהנקודות לעיל מתאימה לכל שיעור, לא רק לשיעור שמתמקד ביזמות. זו דרך חשיבה ואפשר לתרגם אותה לשאלות או לפרויקט בכל מקצוע. תחום היזמות פורח היום בבתי הספר. ניתן למצוא היום בתי ספר רבים שמקדמים יזמות ומתרגלים מיומנויות הנדרשות מיזם. החל מהכנת מצגות ועמידה מול הכיתה וכלה בקורס יזמות בו התלמידים מתנסים בכל שלבי היזמות, מפיתוח הרעיון ועד שכנוע משקיעים.

כפי שציינתי בתחילת הטור, מכל האמור לעיל, שני משפטים בעיני הם תמצית התורה: להסתכל על בעיה כהזדמנות ולהבין שלכל אחד מאיתנו יש כח להשפיע ולשנות. זה שינוי תפיסה ביחס לחיים. אז עכשיו לקראת השנה החדשה, אפשר לשאול, על איזו בעיה היית רוצה להשפיע ואלו כלים ניתן להפעיל בשנת הלימודים הקרובה בשביל לשנות.

הכותבת היא יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, עובדת עם בתי ספר על בניית קהילה בית-ספרית, בעלת הבלוג ‘מורים והורים מובילים שינוי’ 

 

לגדל ילדים יזמים: קורס יזמות זריז, ומי המנחים? אנחנו

בגרות בהגשמת חלומות