מאת נירית צוק.
שייך לקטגוריית אקטואליה

הבחירות שבפתח מעוררות סערות לא רק על דפי הפייסבוק ועל המסך הקטן, אלא גם בתוך המשפחות, כאשר לפעמים ילדים והוריהם מוצאים את עצמם בשני צדדים מנוגדים על המפה הפוליטית. האם לפחות בבתים הפרטיים שלנו נוכל להגיע להסכם שלום?

“מאז ההודעה על הבחירות אין לי חיים”, היא אומרת. “הבן שלי ובעלי לא מפסיקים לריב. מאז ומתמיד היינו בצד ימין של המפה הפוליטית, ועכשיו התברר לנו שהבן שלנו מצביע לשמאל קיצוני. בעלי לא מסוגל להתמודד עם זה. הוא רואה בכך כישלון של החינוך שנתנו לילדים בבית. בכל פעם שהם נפגשים יש מריבות, צעקות. פשוט סיוט”.

ההודעה על הבחירות תפסה את כולנו לא מוכנים. חלק מאתנו מרגישים ייאוש בעקבות הבחירות האלה, מתקשים להאמין ששוב אנחנו כאן. אחרים מתביישים מאוד במנהיגים שלנו, אלה שבחרנו בהם במו ידינו ומתנהגים כמו פעוטות בגן. ויש גם כאלה, כמו אותה אמא שאותה ציטטתי קודם, שמהרגע שבו שמעו על הבחירות הם חיים באי שקט, חווים מריבות בלתי פוסקות ומתמודדים עם תחושות קשות של מלחמה פנימית.

לרוב אלה הם הורים למתבגרים, שפתאום מגלים שהילד שלהם מצביע בדיוק – אבל בדיוק – הפוך מהם. הורים שמאלנים מגלים שהילד שלהם הפך לימני קיצוני, ושהוא אפילו פעיל במרכז הימין וחדור כל כולו אמונה בדרך שמנוגדת לדרכם. הורים ימנים מגלים שהילד שלהם מצביע לשמאל קיצוני, ומתווכח עם הוריו שוב ושוב שזו דעתו ואף אחד מהם לא ישפיע עליו.

יותר מתמיד, נראה כי הבחירות האלה עוררו בקרב רבים, ובייחוד בצעירים, קוטביות בעייתית. ההורים מצדם חשים לא אחת כי כשלו בחינוך ובהקניית הערכים החשובים להם, אם ילדיהם פנו לדרך המנוגדת. איך מתמודדים עם מצב כזה?

1. להבין את התמונה המלאה
קודם כל, הירגעו וקחו נשימה ארוכה. הילד שלכם נמצא בעיצומו של גיל ההתבגרות, גיל שבו ראיית העולם היא קיצונית וחד צדדית. הכול נראה בצבעי שחור-לבן ושאר הגוונים כמעט אינם קיימים בסקאלה. בתקופה הזאת בחייהם המתבגרים רוצים לשנות את העולם, לחדש ולהפוך את הקיים על פיו, מתוך אמונה שמה שהמבוגרים מייצגים הוא עולם מיושן, כזה שעבר עליו זמנו.

לכן, גם כשהילד שלכם מתבטא בצורה קיצונית, או בטוח שהוא זה שיביא לעם ישראל את הגאולה (כל אחד לפי דרכו), הוא באמת ובתמים מאמין במה שהוא אומר, אך ללא ספק מושפע גם מגילו וממצבו. חשוב שתבינו את הסיטואציה הזו, ולא תיפגעו או תרגישו שנכשלתם בחינוך. זכרו שקונפליקט מהסוג הזה מצביע גם על עובדה חיובית: גידלתם ילד מעורב ואכפתי, שגם אם אינו מסכים עם דרככם הוא עדיין מגלה מעורבות כלפי המקום שבו הוא גדל וחי.

2. שיחות עם המתבגר
לאחר שנרגעתם, כדאי וחשוב שתשוחחו עם המתבגר על עמדותיו וגם תציגו בפניו את עמדתכם. האזינו לו ב”ראש פתוח”, בלי לנסות לשפוט אותו או להסביר לו שוב ושוב שהוא טועה. רצוי גם שלא תגידו לו שאתם מאוכזבים ממנו. נסו להציג לו את דרככם ולהקשיב לדרך שלו – גם אם אינכם מסכימים עמה. אגב, בסוף השיחה תוכלו גם להסכים על כך שאתם לא רואים את הדברים עין בעין ולסכם שאינכם מסכימים. גם זה בסדר.

3. חיים עם הקונפליקט
בואו נאמר את האמת: יהיו לכם עוד הרבה מצבים בחיים שבהם לא תסכימו עם הילד. זה יכול לקרות לא רק בפוליטיקה, אלא בהחלטות שונות שלו בחיים. לדוגמה: מסלול הלימודים שירצה ללמוד בו (או שלא ירצה ללמוד בכלל), הטיול שיחליט לעשות לאחר צבא, המדינה או המקום שבו יחליט לחיות ועוד. קחו את הבחירות שלפנינו כשיעור טוב ללמד את עצמכם, וגם אותו, כיצד חיים יחד כשיש קונפליקט. באמצעות דוגמה אישית תוכלו להראות לו שגם אם אתם לא מסכימים איתו – אתם עדיין אוהבים אותו.

4. שמים גבולות לפוליטיקה
ברוב הבתים חוסר ההסכמה גדול עד כדי כך שהשיחה על פוליטיקה הופכת משיחת סלון לשיחה שמתנהלת לאורך כל היום וגולשת לכל תחומי החיים – ומשבשת אותם. אתם מביטים בילד שלכם באכזבה, בכעס ובהתמרמרות שמוחקים את כל הנקודות החיוביים שקיימות בו, והוא מסתכל עליכם באותה דרך. זהו בדיוק המתכון לקצר בתקשורת ולהתנהלות בעייתית. לכן כדאי לעגן את השיחות על הפוליטיקה בזמן ובמקום מסויים, ולא לתת להם לזלוג לאורך כל היום.

5. מבלים יחד
חשוב בתקופה הזו לשמור על פרופורציות ולזכור שהסערה שקיימת עכשיו תלך ותדעך לאחר הבחירות. אז גם אם אתם חשים כעס, זה בדיוק הזמן שבו לא צריך לוותר על זמן איכות עם הילד שלכם. הציעו לו לבלות יחד ולעשות פעילות שאתם אוהבים.

הכותבת היא עיתונאית, מנכ”לית פורטל ההורות “עשר פלוס”, מומחית למחקר תרבות הילד והנוער ומרצה בנושא בריונות ברשת

על רקע מגוון דמויות המפתח שסרחו, איך נצליח לגדל מנהיגים ראויים?

מה קורה כשנערה דתייה וימנית נפגשת עם נוער פלסטיני?