מאת עשר פלוס.
שייך לקטגוריית אקטואליה

“יתד”, תכנית הדגל של משרד העבודה והרווחה להעצמת צעירים במצבי סיכון, מסכמת שנתיים של פעילות

יתד” התוכנית הלאומית לצעירים בסיכון, תכנית הדגל של משרד העבודה והרווחה בשתוף עם ג’וינט ישראל- אשלים, מסכמת שנתיים של פעילות תקדימית בישראל.

כיום חיים בישראל כ- 200,000 צעירים וצעירות בני 18-26 הנמצאים במצבי סיכון וסובלים ממחסור או מצוקה מתמשכים באחד או יותר מתחומי החיים, כמו השכלה, תעסוקה, רווחה ובריאות רגשית, קיום פיזי, בריאות ומוגנות והשתייכות משפחתית וחברתית. מרבית הצעירים והצעירות האלו מתמודדים עם החיים בעוני והדרה חברתית, כולל חובות אישיים ומשפחתיים, שהופכים לאבן נגף בדרכן/ם לשיקום עצמי והשתלבות מיטיבה בחברה.

תוכנית “יתד” מספקת עבורם ליווי אישי ומענים פיזיים ורגשיים בכל תחומי החיים, בהם דיור, תעסוקה, שירות צבאי, יציאה מחובות והכנה לחיים עצמאים. כל זאת במטרה שגם אחרי שהם יצאו מהמסגרות התומכות המיוחדות בגיל 18, הם ימשיכו לקבל את הליווי הדרוש להשתלבות בחברה באופן הטוב והבטוח ביותר.

15,313 צעירים כבר מקבלים שירותים ממשרד העבודה והרווחה באמצעות התכנית, מתוכם למעלה מ-5,000 צעירים שהצטרפו לתוכנית במהלך 2017-2018. במהלך 2018 הצטרפו לתכנית “יתד” 2,541 צעירים, 57% מתוכם הם בני 18-21 ו- 43% בני 22-26, שהשתלבו בתוכניות השונות: 38% מתוכם נמצאים בתכניות תעסוקה, 21% מטופלים במעני דיור שונים, ו- 31% מלווים בקבוצות תמיכה, ליווי והכוונה. 33% מהצעירים הם ממוצא ערבי, כ- 28% הם בוגרי השמה חוץ ביתית. השינוי חל בעזרת כ- 100 תקני עו”ס חדשים שפועלים ב-114 רשויות מקומיות, זאת בנוסף לתקציבי פעולה להפעלת תכניות לצעירים במצבי סיכון ברשות ולסל גמיש לצעירים.

חייבים לחשוב על אופק

שר העבודה והרווחה, ח”כ חיים כץ, סיפר כיצד התוכנית נולדה: “אחרי שקיבלתי לידי את משרד העבודה ורווחה, הייתי נוהג לצאת לסיורים מידי שבוע ברחבי הארץ. באחד הביקורים הגענו למקום פסטורלי בעפולה שנקרא בית רות, ושם שהו נערות בסיכון, עד גיל 18. אחת הבנות הייתה בת 19, וכשדיברתי איתה הבנתי שאם היא יוצאת עכשיו לעולם ללא המשך של תמיכה וטיפול להפיכתה לנערה יצרנית בחברה, היא בעצם תגיע לזנות ואף גרוע מכך. וכשחזרתי למשרד באותו היום הבנתי שחייבים לחשוב על אופק עתידי לצעירים והצעירות האלו. החלטתי להילחם על מנת להשיג את “יתד”, שייחודה של התוכנית הזו היא שכל הנוגעים בדבר אוחזים ידיים ומשתפים פעולה למען אותם צעירים.

“תוכנית יתד מעניקה לצעירים בסיכון הזדמנות אמיתית לממש את הפוטנציאל האישי”, המשיך השר. “העלאת גיל הטיפול בילדים ונוער בסיכון ל-25, היא כלי להצלת חיי אדם של ממש ומסייעת כבר בתחילת הדרך למגר עוני ותלות בקצבאות מהמדינה. בשנה החולפת סיפקנו סל משאבים גמיש לשימוש הצעירים, חנכנו מסגרות דיור, פיתחנו תכניות לימודים ותעסוקה, פעלנו לצמצום חובות ויצרנו מגוון רחב של כלים ושירותים לרווחתם. אני מודה לכל השותפים שלקחו חלק בהפיכת החזון שלי למציאות”.

ד”ר רמי סולימני, מנכ”ל ג’וינט -אשלים, הוסיף על דבריו של השר כץ ואמר: “צעירות וצעירים במצבי סיכון מתמודדים עם אתגרים במגוון רחב של היבטים, בהם השכלה, תעסוקה ומיומנות, רווחה ובריאות רגשית, קיום פיזי, בריאות ומוגנות, השתייכות משפחתית וחברתית. על מנת לפתח מענה אפקטיבי, חברו במסגרת תכנית ׳יתד׳ בהובלת משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, 14 משרדים ורשויות ממשלתיות וכ-40 ארגוני חברה אזרחית. גם בעולם מבינים כי פתרונות יעילים מבוססים על הסתכלות הוליסטית, מקיפה וקולקטיבית. אנו גאים לקחת חלק בהטמעת תפישה מקצועית זו בישראל, על מנת לאפשר למיצוי הפוטנציאל האישי הגלום בכל צעיר וצעירה בישראל”

בין השאר התוכנית מספקת פתרונות דיור מסוגים שונים של מענים לכ–540 צעירים חסרי עורף משפחתי ובהם: דירות מעבר, דיוריות, הוסטלים, הלנות חירום, מקלטים, אשפוזית ועוד. בנוסף היא מעניקה ליווי, הכוונה ומיצוי זכויות על ידי עובדים סוציאליים, שאף מלווים את הצעירים לפגישות מול גופים שונים עד למיצוי הזכויות. כמו כן היא דואגת להנגשת מענים קיימים במרכז הצעירים למימוש פוטנציאל בהשכלה ותעסוקה באמצעות ליווי אישי וקבוצתי. אחד המנגנונים הייחודיים שפותחו כחלק מהתוכנית הוא בית דין משלב: בית דין צבאי המטפל בעריקים ונפקדים על רקע של בעיות משפחתיות וחברתיות, באמצעות כלים שיקומיים ותוך התייחסות הן לחייל והשירות הצבאי שלו, והן למשפחתו וצרכיה. כל זאת על מנת שנעניק למיעוטי היכולת את ההזדמנות למצות את הפוטנציאל שבהם למענם, ולמען החברה כולה.

מבחני המיצ”ב: על מה כל מהומה

דו”ח המועצה לשלום הילד חושף נתונים מדאיגים