מאת אלעד דהן.
שייך לקטגוריית אקטואליה

מותה של הטרנסג’נדרית נטלי ויסברג מזכיר את השכיחות של דיכאון בקרב צעירים להט”בים. איך נדע אם גם המתבגרים שלנו סובלים מדיכאון? ואיך נוכל לעזור להם?

בשבוע שעבר בחורה טרנסג’נדרית בשם נטלי ויסברג שמה קץ לחייה בגיל 26. בפרויקט צילום בו השתתפה בשנה שעברה, סיפרה נטלי שמגיל 6 היא הרגישה שונה משאר הילדים. לאורך ילדותה ונערותה, שעברה בשכונת מאה שערים, היא נתקלה בחוסר קבלה ואף מהתעללות והזנחה מצד משפחתה.

סיפורה של ויסברג אמנם נשמע קיצוני, אך למרבה הצער התחושות אותן היא הרגישה, אינן יוצאות דופן. מחקר שנערך בשנה החולפת על ידי מספר אוניברסיטאות באנגליה, מראה שאחוז בני הנוער הסובלים מדיכאון בקהילה הלהט”בית גבוהים הרבה יותר משיעורם באוכלוסיה הכללית. תחושת השונות שחווים בני נוער הומוסקסואלים, טרנסג’נדרים, לסביות ובי-סקסואלים מעמידים אותם בסיכון גבוה יותר להתפתחות דיכאון וקשיים נפשיים אחרים.

על פי מחקר זה, המבוסס על ראיונות עם אלפי בני נוער בגילאים 16-21, נערים ונערות להט”בים צפויים לחוות פי 4 יותר תופעות של דיכאון או מחשבות של פגיעה עצמית מאשר בני נוער שמגדירים עצמם כסטרייטים. עוד מצא המחקר, כי בני נוער להט”בים מרגישים שונים מחבריהם כבר בגיל 10. גם אם הם עוד לא מודעים לסיבה לכך שהם מרגישים שונים, חווית השוני קיימת. מומחים טוענים שהתופעה הנרחבת הזו קשורה לסטיגמות בחברה, בריונות והתעללות שחווים הצעירים בעקבות הנטיות המיניות שלהם.

בעוד שהגורמים לחלק מהבעיות הנפשיות אינם ידועים, המספרים הגבוהים בקרב בני נוער להט”בים מעידים כנראה על כך שהסיבה הרווחת לדיכאון היא תחושת השונות, האפליה ופחד מתגובת הסביבה הקרובה. העובדה שהמצב הנפשי של בני נוער מהקהילה שונה רעוע יותר ידועה כבר זמן מה, אך תוצאות המחקר הזה מדאיגות מכיוון שנראה שהבעיות הללו מתחילות כבר מגיל 10 ועלולות להמשך לאורך כל גיל ההתבגרות.

אחת מהמטרות בהפצת תוצאות המחקר היתה העלאת המודעות בקרב רופאים ומטפלים בבני נוער לתפקיד המרכזי שיש לנטייה המינית כמעלה סיכון לדיכאון ואף לאבדנות. מלבד זאת, המחקר טוען שבבתי ספר כיום אין מספיק התייחסות למערכות יחסים הומוסקסואליות כחלק מהנורמה, מה שתורם לתחושת השונות של נערים הומוסקסואלים.

בשנים האחרונות קיימת מגמה של ניסיונות להעלות למודעות ולהגביר את הלגיטימציה של נטיות מיניות שונות בקרב האוכלוסייה הכללית וגם בקרב בני נוער בתוך בתי הספר. המטרה היא שיותר בני נוער ירגישו בנוח לדבר על הנטייה המינית שלהם ובמידת הצורך יפנו לעזרה או תמיכה נפשית.

מהו דיכאון ואיך אפשר לאתר דיכאון אצל ילדים ובני נוער?

דיכאון היא הפרעה פסיכולוגית שעלולה לפגוע בצורה קשה בתפקוד ובהתפתחות, הן בטווח הקצר והן לטווח הארוך. דיכאון עלול לגרום לפגיעה קשה בתפקוד, כגון ירידה בלימודים, התרחקות מחברים, משברים משפחתיים ועוד. והיא גם הפרעה מסוכנת, שכן עלולה להביא להתנהגות אבדנית, והיא קשורה לשימוש בחומרים ממכרים, להסתבכות עם החוק ולחשיפה לאירועי חיים שליליים.

איך תוכלו לזהות דיכאון ומהם הסימנים לדיכאון?

דיכאון מוגדר כשינוי עקבי וברור במשך שבועיים לפחות במצב הרוח, לרוב הירידה במצב הרוח תגרום גם לירידה בהנאה מדברים שהסבו הנאה בעבר ולירידה בעניין ובמוטיבציה. סימפטומים אופייניים הם מצב רוח ירוד ועצבות. אצל ילדים לעיתים מופיע עצבנות או רגזנות לא אופייניות ולאו דווקא עצב. כמו כן עלול להיות שינוי בתיאבון או במשקל (אצל ילדים גם שינוי קל הוא משמעותי ועלול להצביע על דיכאון), קשיי שינה ושינוי בדפוסי השינה (עייפות יתר או לחלופין התעוררות מוקדמת מהרגיל). עוד עלולות להיות תופעות של עייפות וחוסר אנרגיה, תחושת חוסר ערך ותחושות אשמה שאינן מותאמות לסיטואציה, וכן מחשבות שליליות ופסימיות על עצמו או על הסביבה והעתיד. קשיים בזיכרון ובשליפה וקושי בקבלת החלטות ובחשיבה יכולים אף הם להצביע על דיכאון, וכן התרחקות מחברים והסתגרות, מחשבות אבדניות או התנהגות אבדנית, או התנהגות המאופיינת בפגיעה עצמית.

בקרב ילדים ובני נוער, דיכאון עשוי להראות מעט שונה מאשר בקרב מבוגרים. אל תצפו לראות ילד מדוכא ששוכב כל היום במיטה ובוכה. ילד בדיכאון עשוי להראות לא אכפתי, להתרחק מחברים, להיות עצבני, להתקשות להכין שיעורי בית או לעמוד במטלות ואולי אף להפריע בבי”ס או להימנע מהגעה לבי”ס.

בני נוער לעיתים קרובות מתלוננים על שעמום, תחושת חוסר משמעות או חוסר עניין בבילוי עם חבריהם. תלונות על חוסר תמיכה חברתית או קונפליקטים רבים עם ההורים גם הם עשויים להיות סממן של דיכאון.

מה הורים יכולים לעשות כדי לעזור לילדיהם?

התמודדות של בני נוער מהקהילה הלהט”בית היא התמודדות קשה ביותר. הקושי מתחיל עוד הרבה לפני היציאה מהארון וההתמודדות עם הסביבה. תהליך הגילוי העצמי, המודעות וההכרה האישית בשוני, כרוך בסבל רב וחרדה. השלב של יציאה מהארון וחשיפת הזהות האמתית או הנטייה המינית הוא שלב מאיים ומפחיד שלרוב מגיע אחרי תהליך פנימי ארוך ומייסר.

אמנם אף הורה, ולא חשוב עד כמה שירצה, לא יוכל לקחת או למנוע את הסבל מילדו, אך בהחלט תפקידם של הורים הוא להיות שם ולנסות להקל על הסבל והקושי שמגיעים כחלק מתהליך הגילוי והיציאה מהארון.

עבור רוב ההורים, יציאה מהארון והתמודדות עם בן או בת שהגדיר עצמו כשייך לקהילה הלהט”בית, אינה פשוטה ולרוב כרוכה בהלם, קושי לקבל ולהאמין. עם זאת חשוב לזכור, בנכם או בתכם עברו תהליך ארוך עד שסיפרו לכם, הם עשו עיבוד של הדברים ועסקו בהם ימים ולילות. אף ילד לא יצא מהארון ויספר להוריו דבר כזה אם הוא לא עבר תהליך ארוך והגיע להבנה שזה מי שהוא.

הורים יקרים, חשוב שתזכרו זאת, מאחר ולמרות ההלם שאתם חווים, הילד שלכם כעת זקוק לכם אולי יותר מתמיד. הוא עומד בפני התמודדות קשה שהולכת ללוות אותו במהלך רוב חייו. אתם האנשים הכי יקרים לו והתמיכה שלכם היא הדבר החשוב ביותר עבורו. אז נכון, גם אתם עוברים עכשיו תהליך, אבל גם אתם לא צריכים לעשות זאת לבד. היעזרו באנשי מקצוע אם אתם מרגישים צורך, דברו עם חברים וקרובים ושתפו בקושי שלכם, על מנת שתוכלו לעבד את המידע החדש ולהתגייס עבור ילדכם ולהיות שם עבורו.

ומה זה אומר להיות שם? להקשיב לו, מבלי לשפוט, לעזור במה שאפשר, מבלי לכפות את דעתכם, לקבל את בחירותיו ודרכו להתמודד גם אתם חושבים אחרת, להיות ערניים לסימני מצוקה רגשית ובהם לדיכאון שעלול להתפתח או להחמיר.

להתחיל לפעול – ומהר

החדשות הטובות הן שישנם כיום דרכים יעילות לעזור ולטפל בדיכאון, גם בקרב ובני נוער. חוששים שילדכם בדיכאון? פנו לאיש מקצוע מומחה, מטפל בעל הכשרה מקצועית אקדמית מוכרת בתחום בריאות הנפש. ישנם אנשים רבים שמציגים עצמם כאנשי מקצוע, אך לא בטוח שהם עברו את ההכשרה המספקת כדי לספק שירותי טיפול. היו זהירים בכך, דיכאון היא בעיה חמורה וטיפול לא נכון עלול להוביל להחמרה של המצב.

טיפולים יעילים בדיכאון הם טיפול רגשי או טיפול פסיכולוגי, הדרכת הורים יכולה גם כן להיות חלק מתוכנית הטיפול. גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא כיעיל לטיפול בדיכאון. במקרים מסוימים, בהם הדיכאון קשה יותר, יתכן שיומלץ על טיפול תרופתי בדיכאון. טיפול תרופתי יינתן רק על ידי רופא פסיכיאטר מומחה בילדים ורק לאחר שאבחן את הילד. התרופות הקיימות כיום לטיפול בדיכאון יעילות מאד ובמצבים מסוימים כדאי לשקול מתן טיפול תרופתי לצד טיפול רגשי מתאים ומקצועי.

הכותב הוא מומחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים ובני נוער, מנהל “רימון – מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה” בפריסה ארצית. 

 

איך נוכל להקל על בני נוער שחיים במציאות של טראומה ולחץ מתמשך

התגובות המפתיעות של ילדים שנחשפים לאהבה בין שני גברים