מאת אלעד דהן.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים

בני נוער רבים בישראל חיים במציאות של טראומה ולחץ מתמשך. כיצד זה משפיע עליהם נפשית ופיזית? ואיך נוכל להקל עליהם?

החיים בסביבה מלחיצה יכולים להקשות על מבוגרים, אך עוד יותר מכך על ילדים, שעלולים לפתח סימפטומים ובעיות במישורים שונים של חייהם. מחקרים מראים כי השפעות הלחץ המתמשך אינן רק חיצוניות, אלא משפיעות גם על המצב הבריאותי ועל ההתפתחות, וכיום ידוע כבר כי מצבים של מתח כרוני בקרב מבוגרים הם גורם מרכזי למחלות קשות.

מחקרים שבודקים את הנזקים בגופניים של מצבי מתח מתמשך מראים כי חשיפה מתמשכת למתח קיצוני עלולה להביא לפגיעה במערכת העצבים ובכך לגרום לקשיי למידה, להשפיע על ההתנהגות ואף לסכן את הבריאות. בחשיפה לכל מצב מפחיד או מבהיל כלשהו, הגוף שלנו מגיב, למשל, בהאצת קצב הלב ומתח שרירים, הנגרמים כתוצאה מהפרשה של הורמון שנקרא קורטיזול. המחקרים גם מראים כי מצבי מתח שמשפיעים על המערכות הפיזיולוגיות לאורך זמן חושפים בני אדם, ובעיקר ילדים, למחלות ומעלים את הסיכון לדלקות פנימיות, החלשה של מערכת החיסון, התפתחות של בעיות לב ואף סכרת.

כמובן שבמקביל, למצבי מתח מתמשכים ישנן גם השפעות נפשיות. מתבגר החשוף למתח לאורך זמן עלול לחוות חרדות, דיכאון, פגיעה בריכוז וביכולת למידה, עצבנות וקושי לשלוט בכעסים ואף להתפתחות הפרעה פוסט טראומטית. מודעות למצבים אלה ולהשלכות האפשריות, יחד עם זיהוי המצוקה בקרב ילדים ומתבגרים, עשויים לעזור בטיפול ובצמצום השפעת המצב הטראומתי המתמשך.

מהם הסימנים למצוקה אצל ילדים עקב מתח וטראומה מתמשכים?

סיוטי לילה וקשיי שינה- חלומות מפחידים שמופיעים במהלך השינה וגורמים לחרדה הם תגובה שכיחה לחרדה וטראומה.

קשיים לימודיים – ילדים שנמצאים במצב של מצוקה מתמשכת בעקבות מצב מתוח, עלולים לגלות קשיים בלימודים הקשורים לקושי לשמור על ריכוז ולפנות משאבים נפשיים וקוגניטיביים להתמודדות עם מטלות לימודיות.

התכנסות וקשיים חברתיים – ילדים שחשופים לחרדה מתמשכת עלולים להגיב בעצבנות, חוסר סבלנות וכעס. תגובות אלה, יחד עם תחושות של בדידות וכי אף אחד לא מבין אותם או חווה את הקשיים כפי שהם חווים אותם, מביאים לעיתים קרובות להסתגרות והתרחקות מחברים.

התנהגות תוקפנית או חסרת שקט- ישנם מתבגרים אשר עלולים להגיב למצבי מתח מתמשך בעצבנות ואף בתוקפנות פיזית ומילולית. תגובה זו קשורה, בין השאר, למצב הגופני והרגשי בעקבות הטראומה. הגוף והנפש ערוכים להתמודדות עם סכנה מאיימת. הדריכות הנפשית והגופנית גורמת לעצבנות ולתגובות קיצוניות למצבים שגרתיים. מצב זה עלול לגרום בנוסף גם לחוסר סבלנות ולקושי להתמיד במטלות. כמו כן, ילדים שמתמודדים עם לחץ לאורך זמן, מתקשים למצוא ערוצים לפרוק את המתח ואוגרים אנרגיות רבות מדי יום. במצבים כאלה, לא מפתיע לראות ילדים שמחפשים דרכים לפרוק אנרגיה זו ולעיתים מסתבכים במריבות, התפרצויות, חוסר שקט, ניסיונות בריחה והתמרדות מול המבוגרים

הרטבה במיטה- ילדים וגם מתבגרים שחווים טראומה ומצבי מתח כרונים עלולים לחוות רגרסיה ולחזור להרטיב במיטה.

בעיות באכילה ובשינה- לחץ וחרדה עלולים להביא לשינוי בדפוסי השינה ולפגיעה בתיאבון. ישנם ילדים שמגיבים בעייפות יתרה וכאלה שמתקשים לישון, כך גם בנושא התזונה, ישנם ילדים שמגיבים בחוסר תיאבון וכאלו שהאוכל משמש כאמצעי להרגעה ולכן הם אוכלים יותר מבדרך כלל.

תגובות קיצוניות- ילדים ומתבגרים רבים עשויים להגיב בצורה קיצונית למצבי יומיום ובהתקלות בבעיות קטנות.

כיצד ניתן לעזור לילדים שחשופים למתח וטראומה

אם אתם מזהים סימנים אלו או אפילו חלק מהם, ואתם חושבים שילדכם קורא לעזרה, אל תהססו להתייעץ עם גורם מקצועי. במקביל תוכלו לנסות את אחת מהעצות הבאות לעזרה לילדכם:

השרו תחושת ביטחון- ילדים זקוקים למגע, גם מתבגרים, אפילו שהם הרבה פעמים מתנגדים להתקרבות. חיבוק ואפילו רק תפיחה על השכם יכולה להעביר תחושת בטחון וכי אתם מבינים אותם ונמצאים שם עבורם.

הישארו רגועים- ילדים ומתבגרים זקוקים למבוגר רגוע שידע להעביר תחושה שהדברים נמצאים תחת שליטה. השתדלו לשמור על קור רוח, להעביר מסר מרגיע ובטוח. היו ערניים לכך שבמצבי חרדה גם הגוף והבעות הפנים משתנות וכמובן שילדים קולטים זאת, גם ללא מילים. העזרו בחברים או בני משפחה בכדי לווסת את החרדה שלכם. השתדלו להיות סבלניים ולא שיפוטיים כלפי ילדכם, גם אם הוא מגיב בתצורה שאתם מתקשים להכיל או לקבל. כעס לא יעזור כאן.

שמרו על השגרה – שגרה היא חשובה ומרגיעה. נסו לשמור על השגרה עד כמה שניתן במצב הנתון. שמרו על הטקסים היומיומיים כמו ארוחות, זמני הכנת שיעורי בית וכו.

עודדו אותם לפעילות מהנה- פעילויות מהנות יכולות לשמש כהסחת דעת מהמציאות הקשה ולאפשר תחושה של נורמליות, כשהמצב לא נורמלי. פעילויות ספורטיביות וחברתיות יכולות לשמש מצוין למטרה זו.

על תתעלמו – דברו איתם על מה שקורה, על המצב ועל הרגשות והמחשבות שלהם בנוגע אליו. דברו איתם בצורה כנה על המצב, כמו שהוא, אל תסתירו מהם את המציאות, אך גם אין צורך לפרט מעבר למה שנשאלתם. חשוב שתמסרו מידע קשה בצורה עניינית וקצרה ותנו להם לשאול שאלות על המצב.

צמצמו את החשיפה לטלוויזיה ורדיו- חשיפה מוגזמת לדיווחי התקשורת לא תורמת להרגעה.

גלו סובלנות- ילדים שונים מתמודדים בצורות שונות עם מצבים קשים. יכול להיות שיעדיפו לבלות עם משפחה או חברים, אך יכול להיות שיהיו כאלו שיעדיפו להיות יותר לבד. אפשרו להם לבחור את דרך ההתמודדות שנוחה ומתאימה להם.

הקשיבו להם– הקשבה אמיתית היא לא מובנת מאליה במצבים כאלו. גם אתם, ההורים, נתונים באותו המצב וחווים גם כן את המתח והלחץ המתמשכים. עם זאת חשוב שעבור ילדכם תנסו להיות קשובים ולאפשר להם לבטא את מה שמפריע להם ומה שקשה ומפחיד אותם. נסו להבין בצורה כנה מה מבלבל או מטריד אותם, במה הם עסוקים ומה המחשבות שבעיקר מציקות להם. העבירו את המסר שאתם שם בשבילם בכל זמן ובכל מצב.

תרגילי נשימה- במצבים של מתח וחרדה, אחת התגובות הגופניות השכיחות היא נשימות מהירות ושטחיות. נשימות אלה עלולות להחמיר את החרדה. נסו לתרגל נשימות אטיות ורגועות, נשימות כאלה יכולות לתרום להרגעה. אם אנכם יודעים איך לעשות זאת, תוכלו למצוא סרטוני הדרכה ביוטיוב.

תנו הכרה לרגשותיהם- אל תבטלו את מה שהם מספרים ומה שהם מרגישים, גם אם המחשבות שלהם לא הגיוניות. נסו להבין שזה מה שמעסיק אותם כרגע ומה שהם מרגישים הוא אמיתי לגמרי. נסו לנהוג בהבנה וקבלה של מה שה מרגישים.

מותר לכם לא לדעת הכל- כהורים יש לנו נטייה לרצות להיות כל-יכולים. אנחנו רוצים לעשות הכל כדי לעזור לילדינו. זכרו שמותר לא לדעת הכל ומותר גם לכם להרגיש מעט אבודים. מותר לכם להגיד שאתם לא יודעים ולהציע לבדוק את מה שנשאלתם. תזכרו שלא תמיד אתם יכולים או צריכים לדעת מה נכון ומה צריך ומותר גם לכם לבקש עזרה.

הכותב הוא מומחה ומדריך בטיפול רגשי בילדים ונוער. מנהל את “רימון – מרכז מומחים לטיפול רגשי” בפריסה ארצית. 

איך תזהו שהילד שלכם מתנהג בבריונות כלפי ילדים אחרים

איך נוכל להבחין בין מצבי הרוח שאופייניים לגיל ההתבגרות לבין מצב שדרוש טיפול?