מאת נעמי כץ.
שייך לקטגוריית מאמרים

הרשתות החברתיות שינו את פני החברה ובעיקר פגעו בדימוי העצמי שלנו. האם בכל זאת נוכל לשבור את המעגל ונפסיק להיות תלויות במספר הלייקים?

“פתחתי חשבון אינסטגרם וסנפצ’ט בגיל 11. לפני שהספקתי להבחין בכך, הרשתות החברתיות השתלטו על חיי. מהר מאוד, אותה ילדה קטנה ומתוקה שלקחה איתה ספר לכל מקום שאליו הלכה, הפכה לילדה שטחית, חסרת ביטחון, שלקחה איתה את האייפון לכל מקום שאליו הלכה. הייתי אובססיבית ומכורה בכל המובנים האפשריים. מכורה ללייקים, לתגובות, לסנפצ’ט, אבל מעל לכול – לעמוד האינסטגרם שלי, שאותו למדתי לערוך בצורה מושלמת. בכל פעם שהייתי מדוכדכת, פרסמתי תמונה. ככל שקיבלתי יותר לייקים, כך הביטחון שלי עלה ושוב הייתי מאושרת. אם פרסמתי תמונה שלא קיבלה מספיק לייקים (ביחס לסטנדרטים שלי), מצב הרוח שלי היה נוראי, והתנהגתי בגסות לכולם. כל הזמן הסתמכתי על ההערכה של אחרים באמצעות הלייקים והתגובות שלהם. פתאום הרגשתי שחיי המאושרים אינם טובים כמו של אחרים. מצאתי את עצמי במצב שבו הרגשתי שאני לא מקבלת מספיק לייקים. ככל שהצגתי ברשת את האושר שלי, כך הרגשתי מאושרת פחות”.  

סופיה, 16

התחלתי לעבוד עם נערות לפני כ-20 שנה, לפני שהיו רשתות חברתיות. הייתי ועודני עדה לאופן שבו דינמיקות חברתיות משתנות לחלוטין עבור נערות בעקבות המצאת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ’ט ושאר הרשתות החברתיות, וכמובן השותף הטוב ביותר שלהן לפשע – הסמארטפון. ההשפעה שלהם היא הרסנית, ואני לא מגזימה.

הדרך שבה אנחנו משתמשות ברשתות החברתיות פוגעת בביטחון העצמי שלנו כחברה. האופן שבו אנו רואות את עצמנו, האופן שבו אנו מסתכלות על עצמנו דרך העדשות שבחרנו שיראו אותנו דרכן, השתנה. התדמית הפכה להיות המרכיב החשוב ביותר בהגדרה העצמית שלנו. אין ספק שהופעה חיצונית הייתה חשובה עוד לפני התפתחות הרשתות החברתיות, אבל הפכנו לעוד יותר אובססיביות לגביה כי הרשתות מאפשרות לנו להעלות תמונות ופוסטים, ואז אנחנו מחכות ללייקים ולתגובות. זה מאפשר שימוש בתמונות בעלות אופי מיני של נשים ונערות כדי לפרסם מוצר או כדי למתג את עצמנו לפי הקריטריון המסוים הזה.

שווה או לא שווה

העיתונאית אמריקאית ננסי ג’ו סיילס, בוחנת בספרה “נערות אמריקאיות: הרשתות החברתיות והחיים הסודיים של בני הנוער” את מקור הרשתות החברתיות ומשווה את המושג לייק למונח: Hot or Not – ‘שווה או לא שווה’ – “מושג שנראה לראשונה ברשת האינטרנטית בשנת 2000 באתר שאפשר דירוג לתמונות בשם Hot or Not. רעיון זה הוביל להקמת האתר ‘פייסמש’, שאף הוא שימש לדירוג תמונות, אתר שהקים מארק צוקרברג לפני שהמציא את פייסבוק בשנת 2004”. אם כך, כאשר מישהו אוהב את התמונה שלך, הוא למעשה חושב שאת שווה, במובן הכי מיני של המילה.

אני זוכרת מגוון רחב של מצבים חברתיים לא נוחים שחוויתי כנערה מתבגרת. אבל לא משנה מה קרה בבית הספר, בשלב כלשהו ביום חזרתי הביתה. מוגנת בחדרי, הייתי רחוקה מהדרמות שהתפתחו במסדרונות חטיבת הביניים והתיכון. מאז המצאת הסמארטפון אין יותר הפסקות. דינמיקות חברתיות ממשיכות להתפתח במהלך הלילה, והמתח ממשיך להיבנות.

הטכנולוגיות האלה מאפשרות לנו לחלוק את הפוסטים שלנו באופן נרחב ויש לזה כוח רב. אך מהם המסרים שאותן אנחנו מפיצות? איך הם משפיעים על החיים שלנו? לעתים תכופות מדי המסר הופך את חיינו למותג, בעיקר באמצעות הפיכתנו למשהו מיני – הדגש הוא על היותנו מושכות מעל לכל דבר אחר. אנחנו הופכות את עצמנו למשהו מיני – ואז אנחנו משוות את עצמנו לאחרים, ומחכות שאחרים יכירו בנו. הגורם המכריע הוא שאותם לייקים – עבור בנות, הרבה יותר מאשר עבור בנים – משפיעים על תחושת הביטחון שלנו ועל כמה אנחנו שוות. כלומר, כדי להיות פופולריות כמו קים קרדשיאן ועוד רבים כמוה, אנחנו מוכנות להפוך את עצמנו למותג, מותג מיני – ובעודנו עושות זאת, אנחנו יוצרות תמונות פורנוגרפיות של עצמנו. האם אנחנו באמת רוצות שככה אחרים יראו אותנו?

אפשר לשנות מציאות

בפעולות ובגישה שלנו, אנחנו יכולות לחנך מחדש את הסובבים אותנו ולהגדיר מחדש את התרבות. אחת הדרכים הברורות ביותר לעשות זאת היא להיות מודעות מאוד לאופן שבו אנו מציגות את עצמנו, בחיים האמיתיים ובאונליין.

קחו פסק זמן לפני שאתן מעלות פוסט. חשבו איך אנחנו בוחרות מה להעלות לפוסט ולמה, האם יש לנו תחושה מה תהיה ההשפעה של הפוסט שלנו או של מישהו אחר? ההשהיה והחשיבה הנוספת לפני שמעלים פוסט מאפשרת הזדמנות לחשוב שוב על הרגע הזה – האם אנחנו באמת רוצות שכל בית הספר יראה את התמונות שלנו? האם זו התגובה שאנחנו רוצות לכתוב?

כשאתן משתפות משהו בנוגע לעצמכן חשבו – האם זה באמת משקף אתכן? נסו להיות בקשר עם ה’אני האמיתי’ שלכן, גם אם אתן ברשת. היו מודעות להשפעה התרבותית, המעודדת אותנו להיות אובססיביות בנוגע לתדמית ולחקות אותה. תרבות המעודדת אותנו להעריך את המראה החיצוני שלנו יותר ויותר, ולהתייחס פחות ופחות לפנימיות שלנו.

זכרו, רשתות חברתיות הן רק חלק מחייכן החברתיים, המורכבים ממערכות יחסים רבות ומשמעותיות, ומסוגים שונים של קשרים והשפעות הדדיות.

מתוך הספר “ביוטיפול: נערות, עוצמה, יופי״ – הוצאת אגם, 2018. לקריאת פרק מהספר

איך אפשר להילחם בהפצת תמונות אינטימיות של קטינים ברשת?

שיר הלפמן, כוכבת סליים, מספרת ל”עשר פלוס” איך הכל התחיל