מאת אלעד דהן.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים, מאמרים

איך תזהו שהילד שלכם מתנהג בבריונות כלפי ילדים אחרים וכיצד תוכלו לטפל בבעיה בצורה יעילה

בריונות היא הפגנת כוח לצורך השגת מטרות אישיות על ידי שימוש באיומים מילוליים ואלימות פיזית. בדרך כלל היא קורת עקב הרגשת נחיתות של הבריון, כאשר הוא בטוח שזו הדרך הטובה ביותר ואולי אפילו היחידה להרגיש עליון על אחרים ולהשיג את רצונו. אנחנו מרבים להתעסק עם החשש של ההורים שילדיהם הינם קרבנות לבריונות, מעטים מאיתנו יודו שהם חוששים כי ילדיהם הם בעצמם בריונים.

איך אדע אם הילד שלי מתנהג בבריונות?

במידה והילד שלכם אכן השתמש באלימות, רוב הסיכויים שתקבלו על כך עדכון או דיווח מאחד המורים, הורים של ילד אחר או אחד הילדים. אבל אין צורך לחכות לאותה שיחה, וחשוב שתשימו לב לסימנים ושינויים בהתנהגות של הילד שלכם שיכולה להצביע על בריונות כלפי הסביבה:

  • שימוש באלימות מילולית או פיזית לפתרון קונפליקטים. לדוגמה, אם ילדכם מדבר על נקמה או אומר משפטים כמו “אני אראה לו מה זה”.
  • האשמות של אחרים בהתנהגות שלו או קושי לקבל אחריות על מעשיו ותוצאות מעשיו.
  • חזרה הביתה עם פריטים או כסף שלא שייכים לו.
  • חיבור לילדים אחרים שנוטים להתנהג באלימות.
  • קושי לזהות ולבטא רגשות שלו ושל אחרים.
  • קושי לשחק במשחקים שדורשים שיתוף פעולה. למשל, אם הוא מתנהג בשחצנות כאשר מנצח ומתקשה מאד לקבל הפסדים.
  • תגובה בכעס או התעלמות לשאלות בנושא.
  • התנהגות אימפולסיבית.
  • ריבים תכופים עם אחיו ואחיותיו.
  • התנהגות משפילה או פוגענית כלפי ילדים אחרים בעת ויכוח או במהלך שיחה.

 

 

מה הורים לילד שמתנהג בבריונות יכולים לעשות?

אם זיהיתם שילדכם מתנהג בצורה בריונית, יש צורך בתגובה מיידית ועוצמתית כדי לעצור את ההתנהגות לפני שהיא יוצאת משליטה, משום שהתנהגות כזו עלולה בקלות להחריף עם הזמן ולהפוך ליותר ויותר אלימה ויותר ויותר קשה לשליטה ולשינוי.

כצעד ראשון, אם ישנן האשמות, הקשיבו להן והשתדלו להישאר רגועים. זה יכול להיות מאוד קשה, אבל חשוב שתבינו בצורה ברורה מהן התלונות ועל איזו התנהגות בדיוק מדובר. הודו למורה או להורה שהביא זאת לידיעתכם. למרות על הקושי, מאוד חשוב שתעבירו מסר כי הדבר נמצא בטיפול וכי אתם מתייחסים לכך ברצינות. לאחר מכן עבדו את המידע וחישבו בצורה הגיונית ושקולה על הדברים ועל הצעדים הבאים. רשמו את הפרטים ואת פרטי יצירת הקשר של כל הנוגעים בדבר והגיעו ביניכם להסכמה לפני הפנייה לילד.

 

בזמן הפניה לילד, מומלץ לפעול על פי הצעדים הבאים:
1. דברו עם ילדכם לגבי המקרה הספציפי. במהלך השיחה הישארו רגועים, הימנעו מתגובות קיצוניות או כוחניות. הוא צריך להרגיש שאתם שם בשבילו ומקשיבים. רק לאחר מכן תבררו מולו את הפרטים, שאלו שאלות מכוונות וחכו לתשובות. יתכן שיתקבל הרבה מידע נוסף וחשוב. אם הילד מתמקד רק במה שעשה הילד השני, הסבירו כי חשוב לכם לשמוע מה הוא עשה. הוא הילד שלכם ולא הילד השני. תוכלו להשתמש בשאלות כגון: מדוע הילד השני רואה את הדברים כך? כיצד הוא היה מרגיש אם היו עושים לו את אותו הדבר? עזרו לו להבין מה בדיוק הוא עשה וכמה זה חמור, נסו לגרום לו להזדהות עם הילד הנפגע.

תוך כדי שיחה נסו להבין כמה זמן זה נמשך, האם הוא מציק לילדים נוספים או רק לילד אחד? מתי זה קורה? מה הטריגרים להתנהגות הביריונית? האם ישנה תבנית? קחו בחשבון ששיחה אחת לא מספיקה. חשוב לדבר על זה בהמשך שוב, חזרו אליו לשיחה נוספת אחרי שהמסר הועבר כדי להבין האם משהו עובר עליו – נסו להבין האם ישנם מניעים רגשיים כמו האם הוא מקנא במשהו, האם הוא עצוב או כועס בגלל משהו או אולי מישהו אחר פגע בו. אף ילד לא רוצה להיות ילד רע או להתנהג בצורה אלימה כלפי אחרים. אם ילדכם מתנהג בצורה אלימה, הוא כנראה נמצא במצוקה. אמנם אין כל צידוק בעולם להתנהגות אלימה אך חשוב שכהורים תזכרו כי חוץ מגבולות, ילדכם זקוק גם להבנה בכדי להצליח להגיע לפתרון אמיתי של שורשי הבעיה.

2. מגרו את ההתנהגות- העבירו מסר בצורה חד משמעית כי התנהגות ביריונית ואלימה אינה מקובלת במשפחתכם והיא חייבת להיפסק מידית. הבהירו שזוהי התנהגות אסורה וכי תעשו כל מה שתוכלו כדי שהיא תפסק מידית. מסר קצר וחד משמעי הרבה יותר יעיל מאשר הרצאה או שיחה ארוכה. קבעו חוקים ברורים וחד משמעיים. החוקים יסיעו להציב לילד יעדים ומטרות, למשל אם הוא ימשיך לשמור על החוקים במשך שבועיים תגדילו את דמי הכיס.

3. הגבירו בקרה על הילד, גם מבחינת דיווחים מבית הספר וגם מבחינת שיחות. דרשו לדעת היכן הוא נמצא כאשר הוא מחוץ לבית וכן הגברו בקרה על השימוש באינטרנט או בטלפון שלו. מידת הבקרה והפיקוח שלכם תלויה באמון שיש לכם בו ומידת האמון יכולה להשתנות בהתאם להתנהגותו. אם יוכיח לכם כי ניתן לסמוך עליו, תוכלו בהדרגה להפחית את מידת הבקרה ולהפך.

4. קבלו עזרה- עזרה מקצועית תעזור להבין מדוע החלה התופעה ואיך אפשר להעלים אותה. במקביל להדרכת הורים שתעזור להתמודד עם המצב, חשוב שהילד יקבל טיפול רגשי, ירכוש מיומנויות חברתיות ודרכי התמודדות יעילות עם מצבים חברתיים שונים וידע להתרחק ממצבים בעייתיים. חשוב שיבין את ההשלכות של ההתנהגות שלו על הסביבה הקרובה והרחוקה. חשוב ביותר לשים לב כי בפניה לטיפול רגשי או הדרכת הורים מקצועית, אתם פונים לאנשי טיפול מומחים ומוסמכים בתחום. שוק הטיפול אינו מפוקח דיו וישנם נותני שירות רבים שמציעים טיפול רגשי אך ללא הסמכה וניסיון מתאימים. אסור להקטין את חשיבות המצב, ולכן גם אם מדובר באירוע חד פעמי או יחסית מינורי- התייחסו ברצינות ושתפו פעולה עם בית הספר והמדיניות שלו. הדיאלוג והנכונות כלפי הצוות המטפל תגייס אותם לעזרתכם. התנגדות לצוות החינוכי לא תעזור לילד שלכם ועלולה רק לתייג אותו כבריון או כילד בעייתי.

לסיכום, אל תחפשו אשמים מסביב וגם אם הילד נמצא במצוקה- אין דבר שמצדיק שימוש באלימות כפתרון. נכון, אתם מכירים את הילד שלכם הכי טוב, אבל הורים רבים מופתעים מהתנהגויות שונות, כי בתור הורים אתם לא בהכרח יודע איך הוא מתמודד במצבים חברתיים. חשוב שתהיו שם בשביל הילד שלכם ותפגינו נוכחות גם במובנים “הרכים” יותר של המושג – הקשיבו לו, שוחחו עמו, בלו זמן איכות והיו ערניים לכל דבר גדול או קטן שהוא עושה ולא רק להתנהגויות השליליות שלו. מחמאות ועידוד חשובים כדי לעזור לו להיות בעל ערך בזכות הצלחותיו ולא רק בגלל פגיעה באחרים או התנהגויות אלימות.

הכותב הוא מומחה ומדריך בטיפול רגשי בילדים ונוער. מנהל את “רימון – מרכז מומחים לטיפול רגשי” בפריסה ארצית. לאתר. 

הדרך להפסיק להילחם עם המתבגרים שלנו, וליצור שוב דיאלוג קרוב ומפרה

איך נוכל להבחין בין מצבי הרוח שאופייניים לגיל ההתבגרות לבין מצב שדרוש טיפול?