מאת שלומי אמון.
שייך לקטגוריית אקטואליה

לאור ריבוי תאונות הדרכים והאופניים החשמליים, החלטתי לא לחכות יותר להחלטות הכנסת או משרד החינוך, אלא להרים יוזמה שיכולה למנוע את המוות הבא

בשנה האחרונה נרשמו 16 הרוגים בתאונות של אופניים חשמליים והמספרים האלו הולכים וגדלים מדי שנה. לכן, אין ספק שהגיע הזמן לשנות את הסטטיסטיקה.

עד היום לא הצליחה המדינה למצוא תוכנית או חקיקה מתאימות לשינוי המספרים הללו. וגם בבתי הספר לא נמצאה שיטת חינוך אפקטיבית דיה כדי להילחם בתופעה. אם כך, אפשר להמשיך לחכות שהממשלה תתעורר, אפשר להמשיך לחכות ששרי הממשלה יחליטו על מי מוטלת האחראיות, ואפשר להמשיך לחכות שבתי הספר יקחו אחריות. אבל צריך לזכור דבר אחד – מדובר פה בילדים שלנו.

מה שמהווה עבורנו עוד כותרת בעיתון או מודעת אבל על ארון חשמל ברחוב, הוא סיפורה של משפחה שלמה שחרב עליה עולמה. זה הסיפור על חיים שהיו ואינם עוד. של תקוות, חלומות, שאיפות שלא קיימים יותר. וזה כבר קורה לא רק בתל אביב, אלא בעיר של כל אחד ואחת מאתנו, בשכונה, ברחוב ואולי אפילו בבית שלכם. אופניים חשמליים נמצאים בכל מקום בימים אלה. וכבר אין לנו דרך להתעלם מהם.

תמונה: אמון הפקות

תמונה: אמון הפקות

 

לאור המציאות החדשה הזו, החלטתי לא לחכות יותר, אלא לעשות מעשה ולנסות למנוע את המוות הבא. הרי כשהבן שלי משחק בגן השעשועים ומטפס על מתקן שמסוכן עבורו, אני לא מחכה ששר החינוך יגיע ויוריד אותו. כשהוא אוכל מאכל שמסכן את בריאותו, אני לא ממתין ששר הבריאות יבוא לעצור אותו. כשהוא חוצה במעבר חצייה, אני לא מצפה ששר התחבורה יבוא ויסביר לו שיש להסתכל ימינה, שמאלה ושוב ימינה. אני לוקח את האחריות לידיים שלי, אני מלמד, אני מכוון ואני מציל את חייו. אין סיבה שבגזרת האופניים החשמליים אפעל אחרת.

לאחרונה, הקמתי מיזם בשם “בשביל הזה”ב” – הוא נייד, זמין ויעיל ומאפשר לכל בית ספר, מנהל קהילתי, תנועת נוער וכיוב’ לספק לילדים והנוער חוויה מכוננת וייחודית של התנהלות בטוחה בכבישים. כך אני מציל חיים ומונע את ההרג הבא.

“בשביל הזה”ב” מאפשרת להזמין לכל מקום בארץ משטח מתקפל ומיוחד, אותו ניתן לפרוש על מגרש רחב כך שידמה חווית נסיעה במערכת הכבישים. על ידי התנסות מעשית, המשתתפים מקבלים הזדמנות להבין, להפנים וללמוד איך לזהות את הסכנות בכביש, איך להימנע מהן, איך לא להיפגע מהסכנה ואיך לא לגרום לה. אני מלמד את הילדים הללו איך לא למות.

מבחינתי הדרך היעילה ביותר לחנך את הילדים והנוער היא על ידי התנסות מעשית, המדמה באופן הטוב ביותר את מערכת הכבישים האמתית ואת הסיטואציות בהן הם עלולים להיתקל. בעזרת מדריכים מיומנים, המשתתפים מתנסים בסיטואציות מזוויות שונות – בחלק מהסיטואציות הם יהיו בתפקיד הנהג ועל ידי כך יבינו מה ההרגשה של הנהג ולמה עליו לשים לב. הדבר יועיל גם למשתתפים שעדיין רחוקים מקבלת רישיון, שכן ההתנסות הזו מסייעת להם להבין למה הנהג לא יכול לשים לב, ולמה הוא לא יכול להתכונן.

עוד הם יבינו מה עליהם לעשות בעת הרכיבה באופניים רגילים או חשמליים, מהן הסכנות האפשריות וכיצד ניתן להימנע מהן בכדי לא להיפגע ולא לפגוע. הם כמובן מתנסים גם בתור הולכי רגל בסיטואציות שונות בהן הם עלולים להיתקל, ומתנסים גם כשוטרים שמנסים לזהות את כל מה שמסוכן ולא תקין.

תמונה: אמון הפקות

תמונה: אמון הפקות

 

הלימוד מהתוכנית הזאת אינו נעשה על ידי ישיבה על כיסא בכיתה, אין מילים על הלוח, אין תיאוריה – יש רק פרקטיקה. אפילו אין מורים. זהו החידוש והשינוי שמביאה תוכנית זו: היא מאפשרת לילדים משהו שטרם ניסו.

הורים, אתם כמוני ודאי מבינים שאנחנו לא יכולים להגן על הילדים שלנו מהכל. אבל אנחנו כן יכולים לנסות, ועל כן זו גם חובתנו, למנוע מהם לפגוע ולהיפגע בכביש. אני מזמין אתכם להצטרף אליי למסע של הצלת חיים, של חינוך, ושל החזרת האחריות לידיים שלנו.

אופניים חשמלים: אז מה אם לכולם יש?

איך נשמור על הילדים שלנו מהסכנות שבאופניים חשמליים?