מאת עינת שגיא אלפסה.
שייך לקטגוריית אקטואליה

לפני שאתם רוכשים לילדים שלכם אופניים חשמלים, רק בגלל שלכל החברים שלהם כבר יש, הנה כמה דברים שכדאי שתדעו

יש משפט שאומר “ילדים קטנים – צרות קטנות. ילדים גדולים – צרות גדולות” (באידיש זה נשמע הרבה יותר טוב). ככל שהילדים שלי גדלים, אני נוכחת כמה המשפט הזה צודק. מצד שני, אם בוחנים לעומק את הקשיים שבהורות למתבגרים, רואים שלמעשה גם בגיל ההתבגרות אנחנו מתמודדים בדיוק עם אותם הקשיים שעמם התמודדנו כשהם היו צעירים יותר. נכון, אז הבעיות היו קטנות יותר, אבל בסך הכול היסודות הם אותם יסודות.

המשפט “לכולם יש…” שמוכר לכל הורה למתבגר, הוא בעצם גלגולו של ה”בא לי…” בילדות. זוכרים מה עניתם לילד שאמר “בא לי”? לרוב זה בטח היה משהו בסגנון “לא תמיד מקבלים את כל מה שבא לך”. ובדיוק אותו הדין תקף גם לגבי המשפט “לכולם יש…” – לא בהכרח מה שיש לכולם נכון גם לך.

אופניים חשמליים זה אחד הדברים ש”לכולם יש”. אפשר להבין למה: מדובר בכלי רכב ירוק, מהיר, זמין ונוח. בני נוער שצריכים להגיע למקומות מרוחקים נהנים מעצמאות בזכות האופנים החשמליים, וגם ההורים יכולים לחסוך לעצמם את ההסעות המרובות.

הבעיה מתחילה בהתייחסות לאופנים: אנחנו רגילים להתייחס לאופנים כאל משחק ילדים, משהו שהתחיל עוד מימי הבימבה והלך והשתכלל. אז זהו, שאופנים חשמליים הם ממש לא משחק ילדים! מדובר בכלי רכב שקרוב יותר לטוסטוס או לאופנוע קל, בעיקר בהתייחס לסכנות הטמונות בו.

נכון להיום החוק קובע שאופנים חשמליים (כמו גם קורקינט חשמלי, הוברבורד ושאר כלים ממונעים) מותרים לשימוש החל מגיל 16, על הרוכבים לחבוש קסדה, חל איסור להרכיב רוכב נוסף (אלא אם כן מדובר בילד עד גיל 8 במושב מותאם), והרכיבה מותרת אך ורק בשבילי אופנים או על הכביש סמוך ככל האפשר לשול הימני. בפועל אנחנו רואים ילדים צעירים מגיל 16 רוכבים על אופנים, ללא קסדה, כשהם מרכיבים את חבריהם. רבים בהם רוכבים בפראות מבלי להכיר את חוקי התנועה או להתחשב בהם. לצערנו, חלק מאותם מקרים מסתיימים בתאונות, בחדרי המיון, באשפוזים ממושכים, בתקופות שיקום מורכבות או אפילו במוות.

רק בשביל לסבר את האוזן, לפי נתוני ארגון בטרם בשנת 2017 הגיעו לחדרי המיון 459 ילדים מתחת לגיל 18 כתוצאה מתאונות אופנים חשמליים. מדובר במספר עצום! 459 משפחות שהשתנו לבלי הכר בעקבות הפציעות של ילדיהן.
אז מה עושים? בדיוק מה שעשינו כשהילדים היו קטנים: לוקחים אחריות!

גלגלי עזר חשמליים

זוכרים כשהילדים עברו לאופנים בלי גלגלי עזר? וידאנו שהם מוכנים לשלב הבא, דאגנו ללמד אותם איך להתמודד עם השינוי, רצנו אחרי האופנים, ליווינו אותם מקרוב, עברנו יחד תהליך עד שהרגשנו בטוחים מספיק לשחרר אותם לרכיבה עצמאית. זה בדיוק מה שצריך לעשות גם עם בני הנוער שרוצים אופנים חשמליים.

תפקיד ההורים לתת לילדים כלים לשימוש נכון ובטוח באופנים חשמליים, ללמד אותם את כל החוקים והכללים הנוגעים לרכיבה ולוודא מעל לכל ספק שהם אחראיים מספיק לעמוד בהם. אל תוותרו על לימוד חוקי התנועה. מה שלנו כנהגים מנוסים ברור, פשוט אינו ידוע לבני הנוער. לכן הסבירו להם על מתן זכות קדימה, ציות לרמזורים ולתמרורים, מה המשמעות של כל תמרור, כיצד נוהגים בתנאי שטח שונים כמו מעגל תנועה, פניות לא מרומזרות, או יציאה לכבישים מרכזיים. בהמשך, לוו אותם ברכיבות הראשונות ממש כמו נהג מלווה ברכב.

אם יש אפילו חשש קל שהלחץ החברתי יגבר עליהם וימנע מהם לרכוב בצורה בטוחה, פשוט תגידו להם לא! גם אם הם יכעסו, יתעצבנו ויבכו – זה עדיף שהם יבכו היום מאשר שאתם תבכו כשזה יהיה כבר מאוחר יותר.

הכותבת היא דוברת ארגון בטרם לבטיחות ילדים

 

איך נשמור על הילדים שלנו מהסכנות שבאופניים חשמליים?

לחץ חברתי: כך נעזור לילדינו להתגבר עליו