בעולם המהיר שלנו, שבו כל שנייה קובעת, ניהול זמן היא אחת המיומנויות החשובות שאתם יכולים ללמד את המתבגרים
מיומנות ניהול זמן היא אחת המיומנויות החשובות שאנחנו יכולים להקנות לילדנו, לא פחות מהיכולת לנתח מצבים, לחשוב מחוץ לקופסא ולנהל משא ומתן. בעולם הדיגיטלי, המטורף הזה שאנחנו חיים בו, כל דקה קובעת, והתחושה היא כמו מסע ארוך על פס הליכה בתכנית אימון הולכת וגוברת, ושאם רק ננוח לרגע – לא רק שלא נתקדם, אלא ניסוג אחורה ואולי גם ניפול.
אבל איך ניגשים למלאכה?
אני חושבת שיש מכנה משותף בלימוד כל מיומנות באשר היא, והדברים נכונים בכל גיל: הדרך ללמוד היא על ידי תשומת לב שניתנת בשיח פתוח ונעים, התבוננות על הפעולות שלנו ועל התוצאות, ניתוח תוצאות מאכזבות וחשיבה משותפת ובלתי שיפוטית על דרכים אפקטיביות לפעול בפעמים הבאות, וכמובן מתן דוגמא אישית. אה. ועוד דבר אחד – כמורים טובים, אנחנו חייבים לתת לתלמידים שלנו חופש לטעות ולהיות מוכנים לשאת את השפעות הטעות שלהם. זה אולי הסעיף המאתגר ביותר.
אז בואו ניקח שתי דוגמאות שיעזרו להמחיש כיצד אפשר להפוך חוויות יומיומיות לשיעורים בניהול זמן:
אם הבן שלי אומר לי: “אמא, תעירי אותי בבקשה מחר ב-6 בבוקר” (כי הוא ילד נורא מנומס), אני יכולה להשתמש בבקשה שלו כמנוף ללימוד ניהול זמן. אני יכולה לשאול אותו מדוע הוא מבקש להתעורר ב-6, אילו פעולות הוא מתכנן לעשות בבוקר וכמה זמן תיקח כל פעולה, האם הוא לקח זמן עודף כדי להתארגן בנחת. אני יכולה להציע לו לקחת אחריות ולכוון איתו שעון מעורר, ואולי זו הזדמנות לקנות שעון אנלוגי וללמוד איך לקרוא אותו.
אם ביום מסוים הוא לא מתעורר למרות שהשעון מצלצל, או שהוא מאחר לבית הספר למרות שקם עם צלצול השעון, זו הזדמנות לשיח ולהתבוננות משותפת. מה לא עבד? מה אפשר לעשות אחרת וטוב יותר בפעם הבאה?
דוגמא נוספת: אם הילדה שלי מציעה שנלך לסרט, אני מבררת היכן הסרט, האם נרצה לאכול או לשתות יחד קודם ואם כן, כמה זמן כדאי לקחת בחשבון. אפשר לבדוק בוויז כמה זמן תיקח הנסיעה בשעה זו ולחשב מתי כדאי לצאת מהבית. אנחנו יכולות יחד לפתוח את היומן שלי ולראות מתי יש אחר צהריים פנוי וכבר לקבוע. ההרגל של לתכנן דברים מראש הוא נפלא בעיני. לוחות הזמנים של כולם פנויים יותר וזה נותן לנו משהו לחכות ולצפות לו.
לאוהבי ה”בתיה עוזיאל” שבינינו, אפשר ליזום פעילות יצירה ולהכין לוח חודשי משפחתי, או לוח שנה שבועי לכל ילד, אפילו אם הוא צעיר מאוד. בלוח אפשר לנעוץ פעילויות חוזרות כמו – ערב משפחה או ארוחת ערב שישי אצל סבא וסבתא. פעילויות קבועות שרשומות בלוח, מעניקות לנו שקט וסדר.
לעזור להם לעזור לעצמם:
אצל ילדים גדולים יותר, אנחנו נתקלים בלחץ, ריבוי משימות, וקושי לגשת למשימות גדולות ומורכבות כמו למידה למבחן. כדי לעזור להם, אנחנו יכולים לשבת יחד עם הילד שלנו, ולעשות איתו בדיוק מה שהיינו עושים בעצמנו באותו מצב:
- להכין רשימה של המשימות.
- אם יש סדר כרונולוגי למשימות לסדר את המשימות על פיו (שווה אולי לעשות הכל על מחשב, כדי שיהיה ניתן יהיה לשחק עם הנתונים).
- לרשום ליד כל משימה את הזמן הנדרש לביצועה.
- לבדוק יחד כמה זמן נטו יש לנו בין עכשיו לבין הזמן בו על המשימה להיות מושלמת. במקום הזה חשוב להיות קונסרבטיביים ולקחת בחשבון זמן לארוחות, מנוחה, וכן הלאה.
- להכין תכנית מפורטת שבה נגדיר ממתי עד מתי תבוצע כל משימה.
- אל תשכחו לתקצב זמן לבלת”מים. איכשהו, הם תמיד קורים.
אחד הדברים החשובים ביותר בעיני, הוא לא להעמיס על הילדים שלנו מיליון פעילויות ולזכור שצריך זמן גם לנוח, לדמיין, וכן, גם להיות בפייסבוק ובטלוויזיה. אמנם אני מעדיפה להגביל את משך השימוש במסכים ונלחמת בחזית הזאת בעוז, אבל בסופו של דבר, גם זו פעילות לגיטימית.
הכותבת היא יועצת עסקית ומנחה, מומחית לניהול זמן.
ככה תוכלו לעזור לילדים שלכם לאמץ אורח חיים בריא יותר
איך נוכל להבחין בין מצבי הרוח שאופייניים לגיל ההתבגרות לבין מצב שדרוש טיפול?
