fbpx

היא בצבא עכשיו

היא בצבא עכשיו

עם הגיוס של המתבגרת השתנה גם התפקיד שלי כאמא, ועכשיו אני לומדת אותו מחדש

“אני מתה להתחיל כבר את הסדיר!!”, קבעה החיילת הטרייה שלי כשנכנסה לאוטו בנקודת האיסוף בסיום עוד שבוע קורס בעיר הבה”דים. אני מהרתי לעודד אותה שהיא אמנם בתחילת הדרך בשירות שלה, אבל היא לגמרי כבר בסדיר, והפז”מ דופק (כמה הייתי גאה שהשתמשתי בסלנג הנכון במקום הנכון). הילדה שלי, כולה מדוגמת במדים מכף רגל עד ראש, זרקה אלי מבט קצת מזלזל והמשיכה לדבר על איפה היא רוצה שיבוץ  אחרי הקורס, עם מי היא תשרת ובכלל איך ה”סדיר” שלה ייראה. אני, כיאה למקפידה בפרטים, התעקשתי על המינוח ואמרתי “מתוקה שלי, הכל בסדר- את כבר בסדיר”. בשלב הזה היא הסתכלה עלי במבט של ‘אמא, עברו כמעט שלושים שנה מאז שהשתחררת’ ובמילים אחרות- ‘את מה זה לא בעניינים!’ ואז היא אמרה לי בסבלנות, שהיא לא יודעת איך זה היה בימים שלי בצבא, אבל היום הסדיר מתחיל כשהקורס נגמר, וחתמה את זה במילים – “זה די פשוט” והשתיקה אותי בעניין סופית.

רק אז הבנתי שיש אבחנה חדשה בצה”ל, שכן בתקופתי הסדיר התחיל בבקו”ם ונמשך עד שחתמת קבע או עשית מילואים. הבנתי גם שמשהו במערך היחסים שלי עם החיילת שלי משתנה. אני מודה שהיה לי רמז לבאות עוד בשלב המיונים שלה לצבא, כשלא ידעתי להסביר לה דבר על תהליכי המיון החדשים או לתת עצות לגבי עשרות (הרגיש יותר כמו מאות) התפקידים החדשים שמוצעים כיום בצה”ל לחיילות. כבר אז התחלתי להרגיש קצת לא רלוונטית, לפחות בהקשר הזה. אז כשהיא ישבה לידי באוטו והקיטבג שלה זרוק מאחורה, התאפסתי על עצמי והבנתי שמדובר פה במשהו אחר שנרקם בינינו – החיילת האישית שלי בונה לעצמה עולם, מקצוע, מערכות יחסים, שפה וממש חיים מלאים שהם לגמרי שלה.

התחלתי להתרגש בשבילה. גם כשחלק מהעניין הוא שהיא בוחרת במה לשתף אותי מעולמה החדש ובמה לא. ומה שהיא לא תשתף- אני לא אדע, כי היא כבר לא גרה בבית, ואני יכולה רק לנחש מהטון דיבור בשיחה או מהאימוג’ים (או היעדר אימוג’ים) בוואטסאפ אם עבר עליה יום קשה, שמח, מאתגר או לחוץ. זה לא כמו להרגיש אותה כשהיתה נכנסת הביתה אחרי ביה”ס או בסוף משמרת בעבודה ומיד ידעתי איזה יום עבר עליה. זה קצת להיות אמא מרחוק. אבל כאן הבנתי שהמידור הזה, שלא היה שם לפני כן, לא מחליש את תפקידי כאמא, הוא פשוט הופך אותו לאחר.

המשמעות החדשה שלי

חיפשתי משמעות חדשה בהורות שלי כאמא לחיילת. וכשמחפשים – מוצאים. החלטתי שהתפקיד המשמעותי ביותר שלי עכשיו זה דווקא לאפשר, לעודד ולתמוך בה כשהיא רוקמת לעצמה את הממלכה שלה – בה היא מתנהלת, מתנסה, חווה ומפיקה לקחים משל עצמה ולעצמה. הבנתי שלמרות הסקרנות האמהית, או הרצון לדעת ולהכיר את כל מה שעובר עליה- כמו שהיה פעם, יותר חשוב שאתן לה את בירכת הדרך אל ההזדמנות המופלאה הזו שהצבא זימן לה, כדי שתבנה את בניין האישיות שלה. הרי את היסודות יצקנו יחד לאורך שנים. עכשיו תורה להתבסס עליהם ולבנות, לעצב, לבחור חומרים, צבעים וגוונים- כדי ליצור את עצמה.

שמחתי שהיא מספיק אמיצה לעשות את הצעד הזה ולהתנתק במידה שנכונה לה, ושאני מספיק בטוחה כאמא כדי לאפשר לה את הדרך הזו; הרי אלה הן בדיוק העצמאות והאחריות שכהורים אנחנו מייחלים שהם יגדלו לתוכן. אז באותו יום, כשהבת שלי התעקשה שמה שבעיניי סדיר הוא לגמרי לא קביל, הבנתי שממש כמו שהסלנג והתפקידים בצבא השתנו, ככה גם כאמא לחיילת תפקידי משתנה. בעצם הבנתי שבאופן סדיר דברים משתנים. לכן  שחררתי את האמא שהייתי ואשר שירתה אותנו נאמנה עד כה, וגייסתי מתוכי אמא בתפקיד אחר- תפקיד שמאפשר לחיילת שלי לעבור לשלב הבא בדרכה לחייה הבוגרים.

צבא ההגנה לישראל- זימנת לי למידה והתפתחות אי שם כשהייתי חיילת בת 18, והנה חזרת כשלושה עשורים אחרי, ושוב איפשרת לי גדילה וצמיחה, הפעם בתור אמא. בסופו של דבר, כל זה מזכיר לי שהמשפחה היא מערכת- וכשאחד מאיתנו עובר שינוי זו הזדמנות גם עבור האחרים להשתנות, להשתדרג, להשתכלל. זה די סדיר בעיניי.

כמה הורים של חיילים עזרו לנו להכין את המדריך לסלנג הצה”לי החדש, כדי שתוכלו להרגיש קצת יותר בעניינים:

עמית מרנץ:

  • ווסאח – פוזה של קרביים
  • להתעפץ – להרדם
  • להתחפשן – להקטין ראש
  • קשה טיפה שמים כיפה (אלו שמגלים שהתפילות נותנות הפסקות)
  • לחזלש – לבטל/להחזיר לתוכנית המקורית

שרית ליבנה אשכנזי:

  • הוא נכנס לאס”ק – אווירת סוף קורס
  • אני מתחפשש – יוצא לחופשת שחרור

אלי כהן: 

  • לא נלך כצאן לקבע
  • מ.א – מחזור אחרון (בדרך כלל בקרב לוחמים, שלא נותנים להם לעבוד קשה והצעירים משרתים אותם)

הכותבת היא מנחת הורים, בוגרת מכון אדלר ומוסמכת משרד החינוך, מרצה ומנחה קבוצות הורים ברחבי הארץ

אמאל’ה, הילדה שלי קיבלה צו גיוס

איך נראה המעבר לצבא עבור נער חרדי ועבור הוריו?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.