מאת רחל כנר.
שייך לקטגוריית בלוגים
צילום: רון גלזל

צילום: רון גלזל

הצגה שבימים אלו קורמת עור וגידים מבקשת להביא לילדות שלנו נסיכות מסוג חדש – אמיצות, אקטיביות, דעתניות ובעיקר שולטות בגורלן

אני לא רגילה לבקש שיעזרו לי, אבל בשבועות האחרונים אני פונה להמון אנשים סביבי ומבקשת מהם לעזור. משום מה כולם מופתעים או מבולבלים כשאני מסבירה להם למה הם כל-כך חשובים להפקה של המופע החדש “הנסיכה וסוד הדרקון“, מופע מקורי מרשים ומושקע, המשלב מחול ותיאטרון, אשר נועד להעצים ילדות ישראליות, ושאני לוקחת חלק בהפקתה. “אבל נשים בישראל הן חיילות” אומרים לי לא פעם, “והרי היה לנו את גולדה!”, הם טוענים.

אם להודות על האמת, גם אני עצמי לא הייתי מודעת שיש בעיה, עד שנולדה לי בת וכמעט כל מתנה שקיבלנו בשבילה הייתה בצבע ורוד. זה המשיך עם ביקורים בחנויות הילדים, “בן או בת?” תמיד שואלים המוכרים בחנויות הילדים. אם התשובה היא בת אני נשלחת למדפים עמוסי בובות, ערכות יצירה וצעצועי כלי בית שונים. אם התשובה היא בן, נגיע הישר לערכות הלגו, מכוניות מרוץ, גיבורי על וסטים שונים של פאזלים. כמובן שזה ממשיך הלאה – בזמן שאני מחכה מחוץ לחוג ריקוד של בתי, אני רואה את הבנים עם ארגזי כלים ממתינים לחוג בנייה ושיפוצים, שיעור שכמובן אין בו בנות, וזה ממשיך אל הספורט הנשי בישראל, שהוא נעדר ליגות או קבוצות נשים בענפי הספורט השונים בארץ.

המצב הזה מתסכל אותי, ואני יודעת שאני לא לבד. אמהות רבות מרגישות כמוני. קראתי פוסט של אמא ובו היא סיפרה שבבית הספר של הבת שלה מוצגות תמונות של מנהיגים גברים בלבד, למרות שבממשלה הנוכחית ישנן מספר לא מבוטל של נשים, ראויות ומצליחות. אימהות אחרות הביעו כעס  על תמונות מספרי לימוד, שמציגות אבא שהולך לעבודה, ואימא שמבשלת ארוחת ערב.

לא עוד הנסיכה היפה והפסיבית

בארבעים השנים האחרונות פורסמו בשפה האנגלית אגדות פמיניסטיות כמו “אל תנשקי את הצפרדע”, “הנסיכה שלבשה שקית נייר” ו”הנסיכה הפיראטית”. תעשיית הסרטים של דיסני, שבמשך שנים קידשה את הנסיכה היפה, הענוגה והפסיבית, הבינה את המסר, וכך זכינו ליהנות מסרטים וסדרות טלוויזיה בהם הדמויות המובילות הן צעירות חזקות וחכמות.

כהורים אנחנו מחפשים מה לעשות בשעות הפנאי עם הילדים, כדי שלא ישבו כל היום דבוקים למסך. התיאטרון לילדים בארץ הוא כלי חשוב ונפלא. ופה, בחלקה הקטנה שלנו, למרות קיומו של עולם עשיר של ספרות ילדים ישראלית, עדיין קיים מחסור משמעותי בדמויות של נשים חזקות. איכשהו נדמה שישראל עדיין נמצאת קצת מאחורה בכל הקשור לגיבורות של עולם הילדות הישראל.

כאשר שפגשתי את יעל סלור, בימאית תיאטרון מוכשרת, היא סיפרה לי על אגדת הילדים שהיא יוצרת, שבה הנסיכה מצילה את הנסיך. נסיכה שהופכת לגיבורה לאחר שהיא מתגברת על הפחדים שלה ומפגינה חוכמה, יוזמה וסקרנות. אתם בטח מתארים לעצמיכם שכל מה שיכולתי לומר היה “סוף סוף!”.

אלתיאה הנסיכה מ”הנסיכה וסוד הדרקון היא הדמות האידיאלית, מודל לחיקוי, עליה אני רוצה שהבת שלי תגדל, ושכמותה היא תשאף להיות. האגדה הזו נמצאת כבר שנתיים בתהליכי התהוות וכמות מכובדת של נשים עובדות מאחורי הקלעים במסירות ומתוך כוונות אמתיות, כדי שהיא תהפוך מסיפור לא קונבנציונאלי על הנייר, למופע תיאטרון מרשים, מעורר השראה עבורנו ועבור הילדים שלנו.

בימים אלה אנחנו נמצאות לקראת סיומו של קמפיין ההדסטארט לגיוס המשאבים הכספיים שיאפשרו לסיפור הנפלא הזה לקרום עור וגידים. ביולי אמורה לעלות הצגת הבכורה במוזיאון תל אביב. זו הזדמנות נפלאה להזמין אתכם, הורים, אחים ואחיות, אנשים שאכפת להם, להכיר אותנו, להצטרף אלינו, לקחת חלק. ניתן לתמוך בפרויקט באמצעות רכישת כרטיסים להצגה, שמנפצת סטריאוטיפים, שמעצימה את הילדות שלנו, שגורמת להן להאמין ביכולותיהן, ושמציעה להן מודל משמעותי לחיקוי.

אני מקווה שנצליח ושנעורר השראה ליצור סיפורים ישראלים חדשים על, ועל ידי, נשים וילדות מעניינות. אחרי הכל, יש לנו חיילות קרביות והיתה לנו את גולדה!

לדף הפייסבוק של “הנסיכה וסוד הדרקון”

הכותבת היא מנכ”לית NGO Catalyst, מפיקה-שותפה של “הנסיכה וסוד הדרקון” ואמא של אלה.