fbpx

עברנו את פרעה, נעבור גם את זה

Vacation with our teens.istockphoto

 

חופשת הפסח יכולה להפוך למאבק כוח אחד גדול אם יש לכם בבית ילדים בגיל ההתבגרות. מה מוביל למתחים סביב החג, והאם אפשר גם אחרת? כך תימנעו מהשתעבדות לוויכוחים מיותרים, ותנצלו את החופשה לשיפור מערכת היחסים עם הילדים. חג שמח!

 
אם יש לכם בבית ילדים בגיל ההתבגרות אתם בטח כבר יודעים: חג החירות עלול להביא עמו מלבד תחושת חופש גם אינספור מאבקי כוחות. המתבגרים שלנו לא מוותרים לרגע על היציאה הזמנית שלהם מעבדות לחירות. הם מתעוררים מאוחר (לפעמים ממש באמצע היום), מבלים עד השעות הקטנות של הלילה, שוכחים שיש להם גם משפחה ומבלים בלי סוף עם חברים, מתחמקים מללמוד לבחינת הבגרות שאחרי פסח, מורחים את הזמן מול הטלוויזיה והמחשב, ולרוב גם לא עוזרים בעבודות הבית. ואם לא די בכך, כשאתם מארחים משפחה או חברים הם עלולים להיזכר, כך פתאום, שהם בעצם אמורים גם ללמוד לבחינות בחופשה הזו (בדיוק עכשיו, כמובן) ומלינים על כך שאתם והאורחים שלכם מפריעים להם!
פלא שאנחנו, ההורים, מציקים, חופרים, מצפים ומתאכזבים? ואיך זה שבסוף הם עוד כועסים עלינו? איך מתמודדים עם הנטייה שלהם להיות מרוכזים בעצמם, עם חוסר העזרה, עם הניהול הקלוקל של הזמן וההשכמה המאוחרת שגומרת להם את היום?. כדי להציל את חופשת הפסח ממתחים ומאבקים מיותרים ולנצל אותה דווקא להתקרבות בין הדורות, גייסנו לעזרתנו את דאנה תבור, M.SC‏. עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית וזוגית בת.ל.מ (רשת ארצית לטיפול, ייעוץ ואבחון). תבור הבהירה לנו מה מקור הבעיה והעניקה לנו כמה עצות מועילות.

לפני הכול: שינוי הנחת היסוד

תודו שאנחנו נוטים לרחם על עצמנו. אנחנו עובדים קשה כל השנה, לנו אין חופשת פסח, והעבודה שלנו מתרחשת בכל החזיתות – קריירה, עבודות בית, שירות הסעות לילדים, חינוך (משימה מפרכת בפני עצמה), וכמובן כל הנוגע להכנות החג ולצורך הטבוע בנו ש”הכול יעבוד כמו שצריך”. כשהילדים הגדולים שלנו יוצאים סופסוף לחופשה מהלימודים, אנחנו מצפים מהם להתגייס למטלות המשפחתיות. אבל לא פעם אנחנו פשוט מגזימים.
תבור מציעה שנשנה את הנחת היסוד הזו ונבין שעלינו לאפשר לילדינו המתבגרים לזכות בתחושת חופש ומנוחה, ולא רק בתחושה של משימתיות. “זה זמן לטעינת אנרגיה לסיבוב הבא, שבו צריך לתת את ה’פוּש’ האחרון לפני סוף שנה, בייחוד אם מדובר בבני נוער העומדים בפני בחינות הבגרות”, היא מזכירה. מעבר לכך, לדבריה, תסכולים, אכזבות ומאבקי כוחות בין הורים לילדיהם המתבגרים בחופשות ארוכות ובכלל נובעים בעיקר מציפיות שאינן מתואמות בין שני הצדדים. “אם ההורה יצפה לכך שהילד שלו יתעורר מדי יום בשמונה בבוקר ויעזור בכל מטלות הבית, אם הילד יצפה לכך שההורה לא יתערב ולא ידרוש ממנו שום דבר – יתעוררו כעסים רבים בשני הצדדים”. לכן היא סבורה כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפערים הללו היא “להניח את כל הקלפים על השולחן” מבעוד מועד, באמצעות שיח גלוי ושקוף שיתבסס על תיאום ציפיות ושיתוף פעולה בין ההורים לילדיהם. “בחופשה צריך ליצור מסגרת שמאפשרת ‘גם וגם’ ולא ‘או או’, כדי למנוע מאבקי כוחות. זה לא חייב להיות: ‘או שהוא יבלה אתנו או שהוא יבלה עם החברים, או שהוא יעזור או שהוא יבלה’. שתי האפשרויות גם יחד יכולות להתקיים”.

חמישה כללים לחופשה שפויה

מה צריך לכלול תיאום הציפיות שתערכו יחד עם הילד בפתח החופשה? תבור מפרטת (את חמשת סעיפי ההסכם הסופי מומלץ להדפיס ולתלות על המקרר)

1. הציבו שעת גבול לשינה וליקיצה

יש להגדיר שעת שינה ושעת יקיצה, גם אם הגבולות מוגמשים ומותאמים לחופשה. כלומר, תוכלו לקבוע שהמתבגר שלכם יכול לישון בשעה שתייםשלוש ולהתעורר בשעה עשר או אפילו 12.”אי אפשר לצפות מהילדים שישנו ויתעוררו כמו בזמן הלימודים, אבל אפשר להביא לכך שהם לא יחליפו את היום בלילה“, אומרת תבור. “אפשר גם להחליט שהם יוכלו לחזור בשלוש בלילה, אבל לא בכל יום במהלך החופשה“.


2. התארגנו מראש בתוך “הסדר המשפחתי”:

המסגרת תהיה אמנם רופפת ותותאם לחופשה, אך עדיין נחוצה מסגרת שבה תקבעו מראש, למשל, שאם יש ארוחת צהריים בשעה 13:00 הילד ישתתף בה ויהי מה (גם אם חזר בשתיים בלילה).


3. הקצו זמן לפרטיות של המתבגר, ומנגד – לחובותיו המשפחתיות

המשפחה יכולה בהחלט לייצר פעילות משפחתית, כמו נופש משותף, ביקור של משפחה או אירוח, אולם לצד אלה חשוב להקצות למתבגר זמן חברתי – למשל יציאה למחנה של התנועה, טיול עם חברים וכו‘. העיקרון, מדגישה תבור, הוא שיוסכם מראש כי אינכם מצפים ממנו להשתתף בכל האירועים המשפחתיים, ואילו הוא לא יקצה את כל החופשה אך ורק לבילויים חברתיים.


4. אפשרו לו “לרבוץ”, בתנאים הגיוניים

הרביצה של הילדים שלנו מול מסך הטלוויזיה או המחשב היא בגדר צורך ממשי עבורם. מבחינתם, זוהי הזדמנות להתאוורר מהמשימתיות הרבה שמאפיינת את אורח חייהם כל הימים“, מתארת תבור. “לילדים של היום, אין הרבה הזדמנויות להסתלבט – הם רצים משיעור לשיעור, מבחינה לבחינה ומחוג לחוג“. לכן, היא מציעה: אפשרו להם להתבטל, בתנאי שהם עומדים בחובות המשפחתיות שלהם. “תגידו למתבגר שלכם: אתה יכול להזמין חברים לאכול ולראות סרטים כמה שאתה רוצה, אבל בסוף הבילוי הבית צריך להיראות נקי ומתוקתק, כמו שקיבלת אותו“.


5. הנהיגו תורנות בין הילדים

תורנות בין הילדים תורמת גם להתנהלות טובה יותר בבית וגם למניעת חיכוכים בין הילדים. לכל בית יש את הכללים שלו, אולם תבור מציעה בחום: כל ילד בתורו מפנה את השולחן / שוטף כלים או כל מטלה אחרת בבית.

 

שאו באחריותכם כהורים

“חשוב להגדיר מראש באופן מוסכם את הזמן שהמתבגרים שלנו צריכים כדי לפרוק עול, לישון הרבה, לפגוש חברים ו’להסתלבט’ וכל מה שנחוץ להם כדי ‘להוריד הילוך’ ולהרגיש בחופשה, ומנגד – את הזמן שמיועד למשימות ביתיות, כדי שאנחנו ההורים לא נרגיש במצב של כאוס”, מסכמת תבור. במילים אחרות, הגיע הזמן שניקח בעצמנו אחריות על ניהול הזמן, ובתוך כך – שגם נדע לנהל כראוי הסכם הוגן עם המתבגר. “כשלא מסכימים על דברים מראש, קל מאוד להיגרר למאבקי כוחות. התוצאה היא שהילדים ‘עושים אנטי’, וכתגובה ההורים מקצינים את הגבולות בצורה לא רציונלית. מכך, כמובן, כדאי להימנע”.

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


 
 
 
 
 
 
 
 
 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.