טיפ קטן שיכול לשנות באופן משמעותי את הדרך שבה אנחנו חיים את חיינו ומגדלים את הילדים
הכלי המדהים ביותר שיכולתי להעניק לעצמי, למשפחתי ועכשיו גם לכם הוא צלמו את החיים שלכם. וכשאני אומר ‘לצלם את החיים’ אני לא מתכוון שתצלמו את החיים בעזרת המכשירים שלכם, אלא צלמו אותם בראשכם. מה זה אומר?
בכל ערב, כשאני חוזר הביתה, אני ‘בוחר’ לצלם בראשי את רגעי המשפחה שלי. השאלה הראשונה שעולה היא – איזה ‘אני’ אני רוצה לראות שם? והתשובה לכך היא שאני רוצה לראות את עצמי ‘מחייך ומאושר’ בכל התמונות. בתמונות האלו אני רואה את הילדים קופצים, רצים, בוכים, צוחקים וכן, לפעמים גם מעצבנים. ותמיד כשאני בוחר ‘לצלם’ את הרגעים האלו אני מחליט לראות בתמונות האלו אותי חזק ומאושר.
השבוע השכבתי את אדם לישון. שכבנו זה לצד זה, כשאני מלטף לו את הראש והוא מצביע על האף.
“אבא מה זה?”,
“זה אף”, אני עונה לו.
“וזה?”
אני מחייך ואומר “זה פה”.
“וזה?”.
אני מצלם את הרגע הזה בראשי כי אני רוצה לזכור אותו לכל החיים. כשאדם יגיע לגיל 18 אנו כנראה כבר לא נשכב כך וכבר לא נדבר בצורה כזאת (זה יהיה מאוד מוזר אם כן). אני יודע שהרגעים האלו יעברו מאוד בקרוב. אני יודע שיבואו ימים שאדם כבר לא ישאל אותי אם זה אף או אוזן. אני יודע שיבוא יום ואני לא אוכל להיכנס אליו לחדר כשהוא ישן כדי רק, עוד דקה, ואולי עוד חמש דקות, להסתכל עליו לפני שגם אני הולך לישון.
אני יודע שהילדים שלי הם ילדים רק פעם אחת בחיים, אז צילמתי את הרגע הזה, ובתמונה הזאת אני ואדם שוכבים ונהנים זה לצד זה. ואני מחייך, מחבק, מלטף ומאוהב, בגלל שהוא מחייך אלי בחזרה.
כל ההחלטות שלנו משאירות את רישומן, בכל רגע אנו כותבים את סיפור חיינו וסיפור ילדינו. איזה סיפור תרצו לכתוב? אילו תמונות תרצו לתייג לסיפור? בין עם הילדים בוכים, מציירים על הקירות, יוצרים בלגן, מרביצים או מרעישים – עשו בחירות שבסופן תהיו גאים בעצמכם. בדרך כלל אלו בחירות של שליטה עצמית. בעזרת ‘צילום המשפחה’ תוכלו לבחור איזה בן אדם אתם תהיו בתמונות. זה כלי מדהים ליצור שליטה עצמית וליהנות מהחוויות שלכם עם המשפחה.
הכותב הוא מחבר הספר “איך לגדל ילדים מאושרים”
הדרך להפסיק להילחם עם המתבגרים שלנו
אחד מכל חמישה נערים חשב מחשבות אובדניות. כיצד ניתן למנוע זאת?
