fbpx

מגדר ולימודים 2018: מה השתנה?

מגדר ולימודים 2018: מה השתנה?

למה בנים עדיין מככבים בשיעורי מתמטיקה? ומה בעצם כל כל נורא בזה?

הנה לכם הנחת בסיס שלא ניתן להימלט ממנה: הבדלי מגדר ויחסי הכוחות בין המגדרים היו, הינם וכנראה עוד יהיו נושא רגיש ו”חם” בכל תחום ונושא. לאחרונה אנו עדים לכותרות בעיתונות המקומית והעולמית סביב הנושא של הטרדה מינית בעבודה, בצבא ובמשטרה ובתעשיית הבידור – כאילו שוב לעמת אותנו עם סוגיית יחסי הכוחות והציפיות השונות מנשים וגברים בחברה המתיימרת להיות מודרנית, שוויונית ומעודדת מגוון.

אנחנו כבר מזמן לא מדברים על הבדלים בין המינים לכשעצמם. למרות שיש הטוענים (גם אצלינו בישראל הדמוקרטית והמתקדמת אנחנו שומעים מומחים מטעם עצמם שמסבירים, למשל, איך בנות לא בנויות פיסית למקצועות הלחימה) כי הבדלים בין המינים הם תולדה של פיסיולוגיה  – הרי שמחקרים רבים משלושים השנים האחרונות מצביעים על כך שההבדלים בין המינים קטנים ממה שנדמה לנו ולעתים עובדים בכוון ההפוך ממה שהדעה הפופולארית מציעה. כך למשל, מחקרים מראים שנשים עומדות בכאבים ובקושי פיסי טוב יותר מגברים.

אנחנו מדברים על הבדלי מגדר, על ההבדלים בתפיסות, הנחות הבסיס, העמדות והציפיות הקשורות לעובדת היותנו גברים או נשים. אנחנו גם כבר מכירים את הסיפור: הציפיות הללו מתחילות את עבודתן ומעצבות את הגדרתנו את עצמינו כבר מלידה (יד על הלב חבר’ה – מי מכם קנה לאחרונה לבן שלו בובת ברבי או מי מכן קנתה לבת שלה ערכת מברגים בשלל גדלים?). יש כאלו השואלים – ובכן מה הבעיה? אז בנות ילבשו ורוד, ובנים כחול, בנות ישחקו בברבי ויהיו טיפוליות ותקשורתיות יותר ובנים יהיו ספורטיביים, הישגיים, וישתדלו כמה שפחות לבטא רגשות – מה נורא בזה?

הנה מה שלא כל כך נפלא בזה: אנו חיים בעידן המציג בפנינו אתגרים מורכבים וקשים יותר משנה לשנה, והמצב ילך ויעשה מאתגר יותר. אנו זקוקים לכל משאב ומיומנות שניתן לדמיין, אנו נדרשים לגמישות ויכולת לאמץ כלים ואסטרטגיות מגוונות ככל הניתן כדי להצליח ולשגשג בעולם משתנה תדיר, תחרותי ותזזיתי. ההצמדות לתפקיד המגדרי של “בן” או “בת” מצמצם לנו את “ארסנל הכלים” העומדים לרשותינו. לבן מותר לבחור בלימודי הנדסה אבל אסור לבחור בלימודי הוראה לגיל הרך ולהיות גנן בגן הילדים. לאישה מותר להיות מורה למדעים אבל לא רצוי להיות מדענית אטום. וכך נגזלות מאיתנו ומילדינו הזדמנויות ואפשרויות סתם ככה. בלי שום סיבה אמיתית.

לימודים של בנים/לימודים של בנות

חלק מהקוראים כעת מצקצקים בלשונם – “איזה עולם” הם אומרים לעצמם, ואחרים מתעצבנים “תפסיק עם השטויות. זה עולם חדש ואמיץ – ילד או ילדה יכולים להיות כל מה שהם רוצים, לא ראית את הסרט (או עכשיו המחזמר) בילי אליוט?”. ובכן, העדויות רומזות אחרת. תלמידי מערכת החינוך הממלכתית עדיין דבקים במידה רבה בתפקידי מגדר מסורתיים. הנה כמה נתונים לסבר את העין באדיבות ממשלת ישראל:

בנות הן “ילדות טובות” יותר בבית הספר מבנים ונושרות פחות מבנים מהמערכת (3.1% מהבנים במערכת החינוך לעומת 1.1% מהבנות במערכת החינוך). כלומר הן מקבלות יותר את כללי המערכת, ונוטות להענות יותר להנחיות. הן גם זכאיות יותר לבגרות בממוצע לעומת בנים (70% מהבנים לעומת 80% מהבנות לערך).

לעומת זאת, בנות נוטות ללכת פחות ללימודים “מדעיים” – טענה קצת מציקה כי גם מדע המדינה, היסטוריה או ספרות הם מדעים,  אבל משום מה הם נתפסים כפחות מאיימים על תפקיד המגדר הנשי בעוד שפסיקה, מתמטיקה וביולוגיה הם תחומים בהם בנות מתעמקות הרבה פחות  (ברמת 5 יחידות לימוד – בין חצי לשליש משעור הבנים). יוצא הדופן המעניין הוא תחום הכימיה, בו גם בבתי הספר וגם במערכת החינוך הגבוהה ניכרת “נוכחות נשית” מסיבית.

משרד החינוך מודע לבעיה ומשקיע מאמצים רבים ומשאבים אינספור בקידום נוכחות בנות במסלולי לימוד “מדעיים”. ההצלחה היא חלקית: ניתן לראות כי יש עלייה מסוימת בשיעור הבנות בתכניות לימוד “גבריות” באחוזים בודדים. יתכן והשינוי המתון הוא בשל עובדת היות התכניות הללו חדשות יחסית, ואולי זה משום שתפקידי מגדר משתנים, אבל לאט מאוד. לאט מאוד.

מה אנו למדים מהנתונים הללו?

מדי פעם מתפרסמים נתונים אודות התפלגות מגדרית בתחומי חינוך שונים, או מסלולי קריירה שונים ונראה כאילו למרות שהתרבות מספרת לנו סיפור מודרני ושוויוני, המציאות אינה משתנה. אז זהו – שהיא כן משתנה, אבל בהדרגה. לחינוך הפורמלי תפקיד מרכזי בעיצוב דמות דור העתיד. ושידור מסרים של שוויון הזדמנויות, והתפתחות על פי משאלת לב, נטייה מקצועית ויכולת  – הם בהחלט בלב המנדט של המערכת. אלא שנראה שמסרים חינוכיים בלבד לא יספיקו: ילדינו קשובים מאוד (יותר ממה שאתם חושבים) לצפיות שלנו מהם, למה שאנחנו מחשיבים כטווח האפשרויות הלגיטימי שלהם. הילדה רוצה להיות טייסת קרב? הילד שוקל להיות אח רחמני בבית חולים? השאלה האמיתית היא האם כשוריהם והמוטיבציה שלהם מתאימים לעניין – לא האם התפקיד “מתאים” לבן או לבת.

הכותב הוא פרופסור במכללה האקדמית לחינוך ע”ש א.ד. גורדון

איך מחנכים את הבנים שלנו למיניות בריאה

7 צעדים שיעזרו לנו לגדל בנים שמכבדים נשים

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.