מאת עשר פלוס.
שייך לקטגוריית אקטואליה, עמוד הבית מיוחד

קמפיין MeeToo# אמנם זוכה לתגובות אוהדות בארץ ובעולם, אבל דווקא את בני הנוער, שחשופים לכל המיידע, הוא עלול להותיר מבולבלים. איך אנחנו, ההורים, יכולים לעזור להם ולמנף את הקמפיין לשיח על מיניות בריאה יותר?

בחודשים האחרונים רץ קמפיין בארץ ובעולם קמפיין MeeToo#, שבו נשים וגברים שיתפו בהטרדות המיניות שהם עברו. הקמפיין זכה לחשיפה אדירה, ולתמיכה רבה. אבל האם את הילדים ואת בני הנוער שנחשפו אליו, הוא דווקא הותיר מבולבלים?

נירית צוק, מנכ”לית “עשר פלוס”, אירחה בתוכנית הרדיו שלה ב”רדיו ארץ” את מיכל גולדן, רכזת הסברה במרכז לנפגעי תקיפה מינית בצפון. יחד הן ניסו להבין כיצד משפיע קמפיין MeeToo# על בני הנוער.

“הקמפיין הציף שלושה דברים”, טוענת מיכל. “שיח ברור להתנגד לפגיעה ולדבר על שוויון מגדרי, טריגר רגשי מול חווית הפגיעה עבור אלו שנפגעו, והצפת חשש בקרב הבנים, שבמקרה של זוגיות לא תקינה הם יהפכו לאשמים באופן אוטומטי”.

לדבריה של מיכל, לבני הנוער יש בלבול לגבי מה זו התנהגות מינית תקינה ומה זו פגיעות. “מקורות המיידע שלהם מפוקפקים. הפורנו, למשל, הוא מקור מרכזי שלהם לידע על זוגיות. מחקרים מראים שצפיה בפורנו מנבאת אלימות מינית. הפורנו כל כך זמין והבלבול כל כך גדול, ופה יש הזדמנות להבגיד להורים עד כמה משמעותי לנהל שיח עם בני הנוער”.

נירית: מה את מייעצת להורים? איך להתמודד עם זה?

“יש הרבה הורים שיש להם אשליה שהילדים שלהם לא מתעניינים במין, אבל זה לא נכון. הם שומעים הכל ויודעים הכל. ולכן אנחנו צריכים לעשות שלושה דברים: התפקיד שלנו לדבר, לתווך ולתת דוגמה אישית. שימו לב שגם שתיקה מעבירה מסר מאוד משמעותי – שמיניות זו בושה ושפגיעה מינית זה נושא שלא מדברים עליו”.

מיכל מציעה להורים לדבר עם ילדיהם על רגשות, “מה נוח לי ומה לא, לדבר איתם על הנאה, לברר מה שלומם, וגם על פגיעה מינית”.

נירית: יש סימנים שחשוב שהורה יכיר, שיזהירו אותו אם הילד או הילדה סובלים מפגיעה מינית?

“שינויים קיצוניים בהתנהגות, גם לטובה. ילדה או ילד שחוו פגיעה, ירצו לההחזיר את הסדר לעולם, אז לפעמים זה יכול, כביכול, להראות כמו שינוי לטובה, נניח להתמקד בלימודים במקום להסתובב עם חברים. אם הם נמתנהגים באופן שונה, זו תמיד נורת הזהרה. אבל זה לאו דווקא אומר שזו סיטואציה מינית.

“עוד נורת הזהרה: שיח או התנהגות מינית לא מותאמת לגיל. למשל ילדים שמשחקים עם בובות ועושים אקטים מיניים שהם לא אמורים להכיר. גם החצנה של מיניות, נניח נערה שפתאום מתלבשת מאוד חשוף, ומסתובבת רק עם הבנים. הרבה פעמים בגיל ההתבגרות אנחנו מחצינים את המיניות, זה לא מעיד בהכרח על פגיעה, אבל צריך לשים לב אם השינוי הוא קיצוני”.

מיכל מזכירה שפגיעה מינית היא לא מיניות, היא אלימות. כשהילדים שלנו נמצאים ברגע של חולשה, הם מועדים לפגיעה ואנחנו צריכים לחזק אותם. לכן, היא מזכירה שהתפקיד החשוב שלנו הוא להעניק לילדים שלנו ביטחון.

להאזנה בראיון המלא