מאת שרון קייזר-הלר ורוני מרץ.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים

המסכים לא חייבים להיות האויבים הגדולים של המשפחה. בעזרת כמה צעדים פשוטים תוכלו להפוך אותם לכלי שימושי שיכול לעזור לקרב ביניכם ואפילו לעודד זמן איכות

“אני לא מצליחה לנתק אותה מהמסך, זה כל כך מתסכל ומשפיע על האווירה של כל בני הבית”. מספרת לנו אילה בגרון חנוק. אילה חברה טובה וקולגה, פסיכולוגית מוערכת במגזר הפרטי, ובין כל עיסוקיה היא גם מדריכת הורים. “ועוד מישהו אחד שאומר לי שהסנדלר הולך יחף אני בכלל אתפוצץ פה”.

זו לא השיחה הראשונה שלנו עם אילה על רוחות השינוי שהעולם הטכנולוגי הביא איתו. כולנו מרגישות שעד לכניסת המסך לחיי המשפחה שלנו, היינו בשליטה טובה יותר על ההתנהלות המשפחתית, על תחושת הביטחון של הילדים וההכוונה לערכים שחשובים לנו בבית. ועכשיו, כמו רוב ההורים שאנו פוגשות בחיי היומיום ובעבודה, אנו מוצאות עצמנו במאבק תמידי מול השימוש המופרז של הילדים במסך.

אז בואו נתחיל מלהיות כנים עם עצמנו: כולנו, כמעט ללא יוצא מן הכלל, צורכים הרבה זמן מסך ביום. זו עובדה. בין אם אנו הורים, מחנכים, מטפלים או ילדים. בין אם הילדים בני שלוש, שמונה או חמש עשרה. זה הרי לא באמת משנה. רשתות חברתיות, אפליקציות, זמן גלישה ומסכים הפכו לחלק אינטגרלי מהחיים שלנו והגיע הזמן שנכיר בכך.

בתפיסה שלנו בהורשת (שומרים על הילדים ברשת), עצם הקבלה של השימוש במסכים מאפשרת לנו לעבור לשלב מתקדם יותר של הורות וחינוך בעידן הטכנולוגי. רק מתוך היכרות ומודעות לתהליכים שכולנו עברנו בשנים האחרונות, נוכל ללמוד איך לנסות לתכנן שימוש מווסת ונכון במסכים, במינון ובתכנים שמתאימים לנו ולילדינו. שימוש כזה יאפשר לנו, בסופו של דבר, לעבור תהליך משפחתי בו נוכל ליהנות מהיתרונות הרבים שיש למסכים, ולהישאר בטוחים מסכנות ומצריכה מופרזת. במלים אחרות, המטרה היא לא “לגמול” אתכם או את ילדכם משעות מסך, אלא לנסות יחד להפוך את חוויות הגלישה של כל בני הבית לחלק משגרת החיים המשפחתית באופן חיובי ומבוקר יותר.

חשוב לציין שההמלצות בכתבה זו מבוססות על הגישה שלנו להתנהלות בטוחה ותקשורת חיובית של כל בני המשפחה ברשת, אבל גם משלבות טיפים ועצות חכמות שקיבלנו מהורים בקהילת הורשת בפייסבוק. בנוסף שילבנו גם חלק מההמלצות של הפסיכולוגית האמריקאית המוערכת, ד”ר קימברלי יאנג. חשוב כמובן לזכור שאין תשובה אחת נכונה או נוסחה אחת מתאימה לשימוש חיובי ברשת. כמו תמיד אנו מזמינים אתכם לקרוא ולקחת מפה את הדברים שמתאימים לכם ולמשפחה שלכם, לסגנון החיים ולאופיו המיוחד של כל אחד מילדיכם. אז איך זה עובד?

צעד ראשון: בחן את עצמך! קחו זמן לחשוב ולהגביר את המודעות לצריכת המסכים שלכם

השלב הראשון הוא ביסוס של מודעות והיכרות עם עצמנו ועם הרגלי הצריכה שלנו ושל סביבתנו הקרובה. חשוב בשלב זה להכיר את תחומי העיסוק והעניין שלי ושל בני המשפחה שלי ברשת. מתי אנחנו “חייבים” להיות מחוברים ולמה/למי? מתי אנו מצליחים להתנתק? האם היינו רוצים להתנתק יותר? הרעיון הוא לפתח מודעות עצמית להרגלי צריכת המסך שלנו ולבסס כלים להתנהגות מווסתת ולשליטה עצמית יומיומית סביב אותם ההרגלים ושעות השימוש שלנו במסכים. אנחנו בעצם לומדים להכיר ולהיות מודעים להתנהלות שלנו כדי שנהפוך להיות טובים יותר בתפקיד של בקרה עצמית. חשוב לתת תשומת לב מיוחדת לשעות השימוש במסך, להבין מתי השימוש במסך מוצדק באמת, מתי הוא חיוני, מתי הוא רצוי ומתי הוא מהנה במיוחד (גם זה מותר). למשל, אם אנחנו יושבים לצהריים עם חבר האם באמת אנו צריכים לבהות כל עשר דקות בפיד בפייסבוק? האם זה לא הרגל מיותר? אם כן, נסו להגביל את עצמכם בסיטואציות בהן זה לא חיוני עבורכם. נסחו לעצמכם שלושה חוקי ברזל. למשל, ‘כשאנחנו עם חברים – נהיה איתם’, ‘כשאנו עם עצמנו – ננסה ליהנות מהשקט והמחשבות’, ‘אם כבר לקחנו ספר ליד (!) אז מכבים את המסך לחצי שעה’.

צעד שני: שימו לב כמה זמן ובאילו מצבים לאורך היום אתם צמודים לטלפון שלכם ואז בחרו שלושה מצבים שבהם תרחיקו את הטלפונים מהיד/מהכיס באופן קבוע

אם כבר החלטתם שאתם רוצים לנסות להתנתק קצת, העבירו את הטלפון למצב שקט. הכניסו אותו לתיק. דאגו שהוא לא יהיה כל הזמן בטווח הראיה שלכם. ככה גם תנהגו עם השוקולד האהוב עליכם בדיאטה, נכון? הרי לא תמלאו את התיק או הכיס בשוקולדים ותשאירו עוגה מזמינה על השולחן בבית. כך גם עם מסכים – כשאתם רוצים ומחליטים להיות מחוץ למסך, פשוט תרחיקו אותו מטווח הראיה והשמיעה שלכם לאותו הזמן. תתפלאו לראות איך הזמן יחלוף מהר וכמעט שלא תשימו לב שהתנתקתם.

צעד שלישי: החליטו על גבולות ברורים לשימוש ונסו לאכוף אותם לאורך היום

לפני שנחשוב על סוגיות שקשורות להגבלת שעות מסך לילדים, אנו מזמינים אתכם לבדוק עם עצמכם האם ומתי השימוש שלכם במסכים מפריע לכם, ואם כן מה בדיוק מפריע לכם במצבים האלה. בואו נחליט לצמצם את השימוש במקומות שהשימוש מפריע לנו בהם, כמובן באופן הדרגתי. נסו להתחיל מהגבלה אחת בשבוע. למשל, השבוע אתם לא ישנים עם מסכים בחדר השינה. הצלחתם? עברו לשבוע שלם בו לא מתקרבים למסך עד שכל בני הבית מסיימים להתארגן בבוקר. בצורה זו נמשיך לאתגר את עצמנו ולאט לאט נלמד מה מתאים לנו, מתי כדאי שנגביל את השימוש ומתי זה בסדר סתם לבהות ולצוף קצת (לגיטימי לגמרי!). נסו גם לשרטט ציר דמיוני של שימוש ואי-שימוש במסך ולנוע עליו לאורך היום. חשוב שנהיה מודעים לתנועה הזו. ולא פחות חשוב שננסה לא להיות שיפוטיים וללמוד לסלוח לעצמנו על האהבה לפעילויות שונות במסך. בעצם אנחנו מנסים לייצר מערכת יחסים יותר מווסתת ומאורגנת עם המסכים בחיינו. כזו שאנו לוקחים את תפקיד המבוגר האחראי בה, קובעים את המדיניות שלה ומתווים את המינון הנכון עבורנו.

צעד רביעי: לפחות פעם בחודש מומלץ להתנסות גם ב”צום דיגיטלי” (מונח של הפסיכולוגית האמריקאית ד”ר קימברלי יאנג)

אנחנו מזמינים אתכם לבדוק לכמה זמן אתם יכולים לאתגר את עצמכם להיות נטולי מסך בכלל, ולו רק בשביל התרגיל ובכדי לחוות בעצמנו איך זה מרגיש להיות נטולי מסך לפני שדורשים את זה מהילדים. בכדי לא להיבהל, מומלץ להתחיל במנות קטנות: לנסות למשל בישיבה הקרובה בעבודה לא לבהות כלל במסך (מוזמנים להוציא עט ונייר ולשרבט מלים או קשקושים לאורך הישיבה). בהמשך נסו לצלוח ערב שלם בבית ללא מסך. לאחר שצלחתם אתגר של כמה שעות אפשר לנסות להרחיב את הצום ליממה שלמה בסוף השבוע (או להכריז על רביעי ללא מסכים). חשוב לזכור שגם להתנסות חד פעמית או חלקית יש ערך. החלטתם לנסות? שתפו חברים ובני משפחה בתחושות שלכם: איך זה הרגיש? מה היה קשה במיוחד ומה היה נעים יותר? שיתוף בני משפחה וחברים בתחושות שלכם יכול לסייע מאד לתהליך וכמובן לשמש מודל טוב לאחרים וחוויה שכדאי לשאוף אליה.

צעד חמישי: הרחיבו את תחומי העיסוק והתחביבים שלכם כך שיכללו פעילויות פנאי מחוץ למסך

נסו לחשוב מראש על פעילויות שאתם אוהבים לעשות וקבלו החלטה שאת הפעילויות האלה אתם עושים ללא מסך: בישול, ארוחות משפחתיות, פרויקט של יצירה (רהיטים, גינון) וכו’. נשמע טריוויאלי? מתי נהניתם לאחרונה מפעילות כלשהי מבלי להגניב מבט למסך? מתי הצלחתם להיות מושקעים ב- 100% בחוויה מסוימת מבלי לרצות לצלם אותה? או לכתוב עליה פוסט? כמובן שזה בסדר גם לשתף אחרים וליהנות מפעילות אונליין. אבל חשוב שננסה במקביל להרחיב את מנעד הפעילויות שלנו, שהשתנה מעט בשנים האחרונות. תרגלו את זה עכשיו עם חשיבה על שלוש פעילויות שאתם אוהבים לעשות ובוחרים להתנתק מהמסך כשאתם עושים אותן. אחת ההמלצות היפות ששמענו דווקא כן קשורה לילדים שלנו ולרצון “לנתק אותם”: מצאו שעה ביום בה כל בני הבית נטולי מסך, אך מדברים על החוויות שלהם מהפעילות הדיגיטלית. כך, למשל, אם המתבגר שלכם עסוק מאוד בסטיילינג או תסרוקות, הציעו לו להתנסות עליכם בשעה הזאת בעיצוב מחדש של השיער או אופני הלבוש שלכם. אם אתם אוהבים תכניות בישול, הזמינו את הילדים למטבח למתכון מיוחד שמצאתם לאחרונה ברשת וכו’.

וטיפ אחרון, לקינוח: צלחתם את כל השלבים? בחרתם מתוכם את מה שמתאים לאורח החיים והילדים שלכם? מרגישים שהצלחתם לשפר את איכות החיים? נהדר! עכשיו תבחרו את הפרטנר המתאים לדרך. ספרו לבני הזוג/ לחברים/ לילדים שלכם על התהליך שעברתם והזמינו אותם להצטרף לאתגר.

והנה כל הכללים רק בקיצור, כדי שתוכלו לגזור ולתלות במקום אסטרטגי:

המדריך לניהול זמן מסך משפחתי:

  • היכרות ומודעות עצמית עם השימוש שלנו במסכים. חשבו על איכות ועל כמות: מה אתם אוהבים לעשות וכמה זמן אתם מבלים מול מסכים ביום? על מה אתם רוצים לשמור וממה הייתם שמחים להיפרד?
  • קבלו החלטה על שלוש נקודות זמן ביום בהן אתם מתנתקים לחלוטין מהמסך.
  • חשוב לפתח מודעות לזמן הבהייה שלנו במסך (זמן חשוב!), לנסות להבין איזה צורך הוא ממלא ואז לתחום גם אותו.
  • כשאתם כבר רוצים להתנתק קצת, הרחיקו מסכים מהעיניים ואם אפשר גם מהישג היד שלכם. בכלל רצוי להתרגל להעביר את הנייד למצב שקט.
  • אתגרו את עצמכם ב”צום דיגיטלי” מדי פעם. מתחילים בקטן, אפילו שעה אחת כדי לבחון איך זה מרגיש ומתקדמים משם.
  • החליטו על גבולות שימוש נכונים עבורכם: מתי מתאים לכם להשתמש ומתי הייתם מעדיפים שלא. נסו לשמור על הגבולות האלה, גם אם בהתחלה זה מרגיש קצת מלאכותי.
  • התייחסו לעצמכם כמבוגר האחראי במערכת היחסים עם המסך. מהיום אתם אלה שקובעים את התכנים והמינונים הנכונים עבורכם ומנסים לווסת את השימוש.
  • הרחיבו את תחומי העיסוק והפנאי שלכם מעבר לגבולות המסך. מצאו שלוש פעילויות שאתם אוהבים לעשות בנוסף לפעילות שלכם עם מסכים והקפידו ליישם לפחות פעילות אחת כזאת ביום.
  • בחרו פעילות משפחתית אחת או יותר שמבוססת על משהו שאחד מבני הבית אוהב לעשות ברשת ונסו ליישם אותה מחוץ למסך (משחק, סרטון מצחיק, ריקוד, בישול, יצירה, וכו’).
  • שתפו את הילדים, בני הזוג והחברים בתהליך והזמינו גם אותם לאתגר השליטה במסכים.

לקבלת יעוץ נוסף אתם מוזמנים לפנות למרכז הורשת במייל: parenets@gmail.com או באמצעות עמוד הפייסבוק שלנו

35% מבני הנוער דיווחו שהם חוו פגיעה כלשהי ברשת בשנתיים האחרונות

עד כמה אנחנו צריכים להיות מעורבים במה שמתרחש בסמארטפון של הילדים?

כמה טיפים שיעזרו לכם להוציא את המתבגר מהסלולרי ולהתחיל לתקשר