סקר חדש מצא שדווקא ההורים הם אלו שלא נזהרים בהפצת תמונות ילדיהם ברשתות החברתיות
מה לא נכתב ומה לא נאמר על ההרגל של הצעירים לצלם את עצמם ואת הכל סביבם? כמה פעמים אמרנו והזהרנו אותם שמה שעולה לרשת נשאר שם לתמיד? לכן מתבקש שנשאל גם את עצמנו עד כמה אנחנו מקפידים על הפרטיות של הילדים שלנו. מתי עצרנו לאחרונה, לפני שצילמנו או העלאנו תמונה של הילד או הילדה, ושאלנו את עצמנו האם זה נכון ומהן ההשלכות?
במסגרת שיתוף פעולה בתכנית לייעוץ חינוכי במכללת אורנים בין “המרכז ללמידה וחקר פגיעות במרחב המקוון” ובין “איגוד האינטרנט הישראלי”, נערך סקר אשר בחן תפיסות הורים לגבי פרטיות ילדים, ופרסום תמונות של ילדיהם ברשתות חברתיות.
הסקר נערך בקרב 425 הורים לילדים מגיל ינקות, והנתונים המפתיעים מציגים תמונת מצב בעייתית ומטרידה: מהסקר עולה כי 92% מההורים הצהירו כי בוואטסאפ הם ישלחו תמונות של ילדיהם בכל גיל.
47% מהמשיבים העידו כי פרסמו בחודש החולף תמונה של ילדיהם ברשתות חברתיות, לעומת 94% שהעידו שעשו כך בוואטסאפ. בכל הנוגע לפרסום תמונות של תינוקות או ילדים צעירים ללא לבוש מלא (למשל תמונות עם טיטול בלבד, תחתונים בלבד, תינוק באמבטיה וכדומה), 23% פרסמו תמונות מהסוג הזה ברשתות חברתיות, ומעל 48% נהגו כך בוואטסאפ.
באשר להגנה על הילדים בשימוש בסמארטפון, 68% מהמשיבים שלילדיהם יש סמארטפון, אמרו כי הם בודקים את הסמארטפונים של הילדים ו- 72% מההורים העידו כי הם בעד התקנת תכנות מעקב בסמארטפון של הילדים מהרגע שבו הילדים מקבלים את הסמארטפון. חלקם הגדול ציין כי יש צורך בכך עד גיל 18 ואם היה מתאפשר להם, אף יותר.
רוב המשיבים ציינו כי לדעתם הגיל שממנו ניתן לאפשר שימוש בסמארטפונים נע בין 8-12 שנים, כאשר הסיבה נעוצה בכך שהילדים עצמאיים יותר, כך שהם נוסעים בהסעות או הולכים למקומות שונים ללא ליווי הורי ולכן, יש צורך בקשר איתם.
המסרים הסותרים של ההורים
נראה אם כן, כי הורים רבים חוששים לילדיהם, ובוחנים את התנהלות ילדיהם במרחב המקוון באמצעות תכנות מעקב ובדיקת הסמארטפון של הילד, אך מנגד הם מפרסמים בקלות תמונות של ילדיהם ברשתות חברתיות. כאשר לעיתים מדובר אף בתמונות חושפניות. כך שישנו פער בין הציפייה של ההורה מהילד לבין המודל לחיקוי שמציג ההורה עצמו.
כמו כן, ריבוי הפצת תמונות הילדים בוואטסאפ, בין אם הם לבושים ובין אם הם בערום מלא או חלקי, מעידה על כך שרוב המבוגרים תופסים את הוואטסאפ כמרחב פרטי המאפשר הפצת תמונות. הנחה זאת דומה להנחה הבסיסית של ילדים ומתבגרים רבים אשר שולחים תמונות שלהם, הן בלבוש מלא והן בלבוש חלקי, ואינם חושבים על אפשרויות ההפצה ועל ההשלכות לטווח הרחוק.
חשוב לזכור שהפצת תמונה של קטין, בין אם בוואטסאפ ובין אם באמצעות רשתות חברתיות אחרות, מייצרת אצל הילד תחושה שהפצת תמונה של אחר היא לגיטימית ומותרת. זהו מסר שגוי. נוסף על כך, יש לזכור שילד שגדל לא בהכרח מרוצה מכך שתמונות הילדות שלו הופצו והן חשופות לכל. למעשה, באירופה כבר נתבעים הורים על ידי ילדיהם על כך שהפיצו את תמונות הילדות שלהם ללא רשות, וכנראה שלא רחוק היום שבו זה יקרה גם אצלנו. לכן, בדיוק כפי שאנחנו מבקשים מהילדים להיות זהירים בעת הפצת תמונות שלהם ושל אחרים, כך גם אנחנו צריכים לחשוב לפני שאנחנו מעלים לרשת או שולחים תמונה של הילדים שלנו, כבר מגיל ינקות.
ד”ר מיכל דולב כהן הנה מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, מנהלת המרכז לפגיעות במרחב המקוון, מכללת אורנים. ואורנה היילינגר הנה מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי.
35% מבני הנוער דיווחו שהם חוו פגיעה כלשהי ברשת בשנתיים האחרונות
