מאת אסנת חדייר גרתי.
שייך לקטגוריית בצפר, מאמרים

עד מתי צריך לאפשר לילד להתמודד עם קשיים חברתיים ומתי מגיע הזמן להרים ידיים ולעבור מסגרת?

  • “אני חושבת שיהיה לו טוב יותר בבית ספר עם רוח יותר חופשית ועם יותר סובלנות לשונות. אני מרגישה שבבית הספר שלו הוא הולך ונובל” (אם לילד בכיתה ד. עם קשיים לימודיים וחברתיים)
  • “אנחנו מתלבטים אם להעביר אותה למסגרת חינוכית אחרת. אנחנו חוששים שגם שם היא לא תשתלב או תתקשה, ותוהים אם לא צריך פשוט להישאר כאן ולעבוד על הקושי” (הורים לילדה בכיתה ג’ עם קשיים חברתיים)
  • “מאז שעברתי קל לי יותר. ילדים רוצים להיות חברים שלי ולא מתעלמים ממני יותר” (ילדה בכיתה ז’ שעברה לבית ספר חדש השנה)

הורים רבים שילדיהם מתקשים מבחינה חברתית מתמודדים בשלב כזה או אחר עם הדילמה הזאת: האם לעבור מסגרת חינוכית או להישאר ולהתמודד?

בתרבות כשלנו, בה ההורים מעורבים מאוד בחיי ילדיהם ובחיי בית הספר, הורים מתלבטים תמידית בין כמה לסייע לילדים ולפתור עבורם את הבעיות, לבין כמה לתת להם להסתדר לבד, בכוחות עצמם. אילו התמודדויות יחשלו אותם, ואילו ישברו את רוחם?

אנחנו שואפים לחנך את הילדים להתמודד עם קשיים ולא לוותר כשקשה. ובכל זאת, לא מעט הורים מחליטים שהגיעו מים עד נפש ושצריך להעביר את הילד למסגרת חינוכית אחרת, כדי להקל עליו ולסייע לו להתמודד טוב יותר.

מהם הסימנים שהילד שלכם במצוקה ואכן דרוש מעבר כזה?

  1. ילדים המצויים במצוקה מפתחים לעיתים הימנעויות, כמו סירוב ללכת לבית הספר או סירוב ללכת למקומות בהם הם צפויים לפגוש חברים מבית הספר. להימנעויות יכולה להתלוות עקשנות ונוקשות חזקה, הנובעת מהחרדה של הילד להתעמת עם המצב שמסב לו סבל כה רב.
  2. ילדים במצוקה יפתחו לעיתים סימפטומים גופניים שמאחוריהם סיבה רגשית ולא רפואית, כמו כאבי בטן, כאבי ראש או תשישות.
  3. ילדים שמצויים במצוקה חברתית לעיתים יאמרו להורים שאינם יכולים לשאת את המצב יותר, והם מבקשים לעבור לבית ספר אחר.
  4. התנהגותם של ילדים שנמצאים במשבר יכולה להשתנות והם יכולים באופן שאינו אופייני להם להתקשות להירדם, לאבד את התיאבון או להיות במצב-רוח ירוד או עצבני. הם יכולים להתלונן על חרדות ופחדים שלא היו אופייניים להם לפני כן. ילדים כאלה יכולים גם להגיב בהסתגרות וחוסר תקשורת עם הסביבה.

לפני שאתם מחליטים לעשות את המעבר, כדאי קודם שתנסו להחליט האם אתם חושבים שהמצב הנוכחי יכול להשתנות, או שהוא התקבע זה מכבר? האם יש פוטנציאל להתחברות עם ילדים חדשים, יצירת קשרים שונים, ויציאה מהמבוי הסתום, או לחילופין- ישנה תחושת תקיעות והיעדר פוטנציאל לשינוי? לעיתים, הדינמיקה החברתית בכיתה חזקה ומקובעת, ולא ניתן לשנות את המצב כאשר ילד תויג בצורה מסוימת. במקרים כאלה ההישארות וההתעקשות לשנות, יכולה לתסכל מאוד את ההורים והילד, ליצור תחושת ייאוש וחוסר תקווה, ולהוביל לעצב וכעס על כך שהדברים לא משתנים למרות מאמצי הילד.

עוד אתם צריכים להחליט האם אתם מעריכים שלילד שלכם ישנם כוחות וכלים להתמקם אחרת מבחינה חברתית, אם ישנה את הסביבה שבה נמצא כעת. לעיתים יש להורים תחושה חזקה שהילד שלהם יכול להתמקם טוב יותר בסביבה חדשה, ולפתוח דף חדש. אם, למשל, הילד נמצא בחוגים אחר הצהריים עם ילדים שונים מילדי הכיתה ומתחבר עימם היטב, זה בהחלט סימן אופטימי לגבי יכולתו להשתלב היטב במסגרת לימודית חלופית.

עם זאת, במקרים אחרים ההורים חשים שהילד שלהם לא מצויד כרגע בכוחות וביכולות להתמקם אחרת, וזקוק להכוונה וכלים מאיש מקצוע כדי לעשות זאת. למשל, כשלילד חסרות מיומנויות חברתיות הדרושות להשתלבות, או כאשר רמת החרדה שלו גבוהה. לכן, פעמים רבות מומלץ ללוות את השינוי בטיפול פסיכולוגי או רגשי.

בטיפול פסיכולוגי המלווה שינוי מסגרת, הילדים משתפים בחוויות היום יום ובדילמות עם החברים. המטפלת מנסה לזהות דפוסים קבועים של הילדים המכשילים את האינטראקציות החברתיות כגון ביטחון עצמי נמוך וציפייה מוקדמת של הילד לקבל יחס שלילי, היעדר תגובה של הילד כאשר הוא מקבל יחס לא נאות מאחרים, פרשנות לא נכונה של האירועים הבין-אישיים, או פאסיביות וחוסר יוזמה. המטפלת והילד יכולים להעלות את המודעות של הילד לאופן בו הוא מתנהל, ולנסות לסגל דרכי תגובה חלופיות שיעזרו לו להשתלב הפעם טוב יותר. כך למשל, הילד יכול להראות למטפלת משהו שהוא כתב בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה, שם התערב בצורה לא מותאמת, והמטפלת יכולה להסב את תשומת ליבו לתגובות השליליות שקיבל מהילדים ולנסות להבין ביחד איתו מה עורר את התגובות הלא נעימות כלפיו, ומה ניתן לעשות אחרת בפעם הבאה.

ובאשר להורים שמחליטים להעביר מסגרת וחוששים כי העבירו לילד מסר של חוסר התמודדות – אל דאגה. במעבר מסגרת ההורים בעצם אומרים לילד שלהם שהם מקשיבים לו, מבינים שהוא סובל, אוהבים ודואגים לו ומוכנים לעזור לו ולהלחם עבורו על כל מה שנדרש. כשילד במצוקה אמיתית, מסר כזה יכול להוות רשת ביטחון שתסייע לו לצלוח את המשבר. יהיו עוד הרבה תחנות בדרך בהן תוכלו לתת לילדיכם להתמודד בכוחות עצמם, זאת כשתרגישו שהם בשלים לכך ומצוידים בכלים המתאימים.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים ונוער. לאתר של אסנת חדייר גרתי

צפייה בסרט “מועדון החנונים” הציפה מחשבות על מקובלות חברתית

איך מתמודדים עם הפחדים והחרדות של המתבגרים?

הבת של החליטה שהיא לא מגדירה את נטייתה המינית. כיצד להתמודד עם זה?