שירות לאומי לכולם

הבת שלי מעוניינת להתנדב לשירות לאומי מבלי להצהיר שהיא דתייה או חולה בנפשה. אז למה על פי החוקים בישראל היא לא יכולה לעשות את זה?

כאילו אתמול נולדה התינוקת המופלאה שלי והנה, היא כבר חוגגת 16. נערה איכותית, ערכית, עם רצון תמידי לעזור, לתת ולתמוך בזולת ואני כה גאה בה. לאחרונה היא סיפרה לי שחלק מהילדות בכיתה כבר קיבלו צו ראשון, אמרתי לה: “אני מניחה ששלך בדרך”, ומיד החדר התמלא בשתיקה. שתיקה שהיא לא אופיינית. שאלתי: “למה את שקטה, מתוקה?”

“כי אני לא רוצה להתגייס לצבא”, היא ענתה לי.

“אני רוצה לעשות שירות לאומי, שירות משמעותי בו אוכל לעזור לאנשים חולים, לאנשים במצוקה, לנפגעי נפש. לעזור לאנשים שהחיים לא האירו להם פנים”.

“אני גאה בך, אבל אני חוששת שמאחר ואת לא דתייה, לא תוכלי לעשות שירות לאומי”.

“אני מאוכזבת וכועסת”, היא אמרה כשעיניה מתמלאות דמעות.

“זו צריכה להיות זכות שלי לבחור כיצד לתרום. אף אחד לא אמור להחליט עבורי. אני לא רוצה להגיע ללשכת הגיוס ולשקר שאני דתייה. זה לא החינוך שקיבלתי ממך, זו לא דרכי. אני לא רוצה להערים על אף אחד. אני חילונית ומגיע לי לעשות שירות לאומי, בדיוק כפי שמגיע לילדה דתייה”.

לא יכולתי לנסח את הדברים בצורה יותר מדויקת וכואבת מהילדה שלי. גם אני, כמוה, כועסת וזועמת על העיוות הנורא הזה. זו הרי פגיעה בזכויות האדם של בתי ושל כלל הילדות החילוניות. זוהי הפליה בוטה שאין לה אח ורע. לא הגיע הזמן שהשירות הלאומי ייצא מבעלות הדתיים? לא הגיע הזמן שיחול שינוי? סמוכה ובטוחה שכמו בתי יש עוד המון ילדות חילוניות שהיו רוצות לתרום את תרומתן למדינה/לחברה בשירות לאומי, משמעותי, אבל המדינה לא מאפשרת להן כי כל חטאן הוא חילוניותן. זו שערורייה. זה עוול שיש לשים לו סוף.

הבחירה בין צה”ל לשירות הלאומי חייבת להיות חופשית לכל ילדה, בין אם היא דתייה ובין אם היא חילונית. במדינה הגיונית שלא מפרה זכויות אדם, הבת שלי צריכה להתייצב לצו הראשון ולומר בביטחון: “אני חילונית ורצוני הוא לעשות שירות לאומי” ודבריה צריכים להתקבל בברכה. מדוע ילדה 16 צריכה להיות מודאגת, מוטרדת, מאוכזבת, מלאת חששות, כי כל חטאה הוא רצון לתרום בדרכה שלה ולא מתוך תכתיבים? זה נשמע לכם הגיוני? נורמלי? ובכן, בעיני זה לא. בעיני זה דורש שינוי מידי.

אתם בטח שואלים, אולי בכל זאת ישנן דרכים עבור הילדה החילונית שלי לעשות שירות לאומי? ובכן כן, ישנן דרכים, אך הן מכוערות וטראומטיות: כדי שנערה חילונית ובריאה תתקבל לשירות לאומי, עליה להוציא פטור מהצבא. אחת הדרכים היא כבר בצו הראשון לגשת לקב”ן (קצין בריאות נפש) לשקר ולטעון לבעיות נפשיות, מהלך שגורר פגישות עם פסיכיאטרים להערכת מצב נפשי, מהלך טראומתי, שקרי שבשום פנים ואופן לא אתן לילדה שלי לעמוד מולו, כי היא בריאה בנפשה. דרך נוספת היא לטעון לפציפיזם, זו הדרך שתוביל אותה ישירות לכלא ואחרי התעקשות במשך חודשים, תוכל לקבל פטור מהצבא. דרך נוספת היא להתחתן, זה הפטור הבטוח.

אלה הדרכים האיומות והנוראות איתן אפשר להוציא פטור מהצבא ולהתנדב לשירות לאומי במקרה שאת לא דתייה. היש יותר מעוות וחולני מזה? לא לפי דעתי. הילדה שלי תצטרך לעבור שבעה מדורי גיהנום כדי לקבל פטור מהצבא ולהתנדב לשירות לאומי. זו שערורייה שאין לה אח ורע. לא בדרכים שקריות, טראומטיות, נלוזות, במרמה ובמניפולציות, לא אלה צריכות להיות הדרכים להתנדב לשירות לאומי. צריכה להיות דרך אחת, דרך הבחירה החופשית והאישית. זכותה של הילדה שלי וזכותן של שאר הילדות החילוניות שחפצות להתנדב לשירות לאומי, בלי פטור מהצבא, אלא במקום צבא. כי זו הבחירה שלהן.

האם יש גיל שבו כדאי להפסיק עם החוגים במטרה להשקיע יותר בלימודים?

איך הכי כדאי להתמודד עם תקיפה מינית?

כל מה שאתם צריכים לדעת על היוטיוברים הצעירים שהילדים שלכם מכורים אליהם