אומרים שאין חכם כבעל ניסיון, אז כדי לדבר על הדברים הטובים והרעים שבמערכת החינוך, החלטנו הפעם לפנות לאלו שממש עכשיו יצאו ממנה, ולשמוע מה היה טוב, הם חושבים שצריך לשפר, ואיזה טיפ יש להם להעביר לדורות התלמידים הבאים
שי אלמגור, מודיעין
מה דעתך על מערכת החינוך?
אני חושבת שלמערכת החינוך יש מטרה חשובה, אך לא תמיד היא מושגת. לעיתים אנשים מתפספסים במערכת ולא מצליחים להביא לידי ביטוי את כישוריהם.
האם את מרגישה שהיא מכינה אתכם לחיים ולאתגרים של הזמן הזה?
לדעתי מערכת החינוך לא מכינה אותנו מספיק על מנת להתמודד עם אתגרי הזמן הזה. ניתן היה להעניק לנו כלים שימושיים יותר שיוכלו לעזור לנו בחיים, כמו שיעורים הכוללים אקטואליה והבנת המערכת הפוליטית לעומק, ניהול כספים ושיעורים בנושאי קיימות.
מה היית משנה?
בנוסף למה שכתבתי למעלה, הייתי משנה במערכת גם את שיטת הבחינות. השיטה הנוכחית אמנם שמה דגש רב יותר על התהליך הנעשה במהלך השנה מאשר בעבר, אך זה עדיין לא מספיק. לדעתי יש לשאוף להקטנת אחוז מבחן הבגרות עצמו, ולתת משקל גדול יותר לעבודה הנעשית במהלך השנה.
כיום נוצר מצב שהרבה מן התלמידים מעדיפים לא “לבזבז כוחות” ולהשקיע במהלך השנה, אלא רק “לחרוש” לבגרות עצמה, שהרי לה המשקל הגדול ביותר. הדבר יוצר סיטואציה בה אין למידה של ממש לאורך השנה, ולדעתי זה פספוס. שינוי השיטה יוביל ללמידה משמעותית אמתית לאורך השנה, מה שיגרום לתלמידים באמת להיחשף לחומר הנלמד וללמוד לאהוב אותו, במקום לשנוא אותו וללמוד אותו מתוך הכרח.
מה היית משאירה?
אפשרות בחירת המגמות. הדבר מאפשר לכל אחד לבחור את המקצועות שיותר מעניינים אותו ואשר ירצה לעסוק בהם יותר. כשאתה אוהב מקצוע מסוים אתה נהנה ללמוד אותו, וכך אתה יכול להגיע להישגים. בנוסף, הייתי משאירה את קיום המחנכת הכיתתית ושיעורי החינוך. אני חושבת ששיעורים אלו מאפשרים לכיתה לשבת ולדבר בצורה שונה, להניח בצד את הלימודים לרגע ולעסוק בעצמנו ובנושאים חשובים נוספים.
איזה מסר היית רוצה העביר לתלמידים שעדיין במערכת החינוך?
לתלמידים שעדיין במערכת החינוך הייתי רוצה להגיד שינסו להסתכל על כל התקופה הזו מזווית אחרת לרגע, כי בסופו של דבר גם היא תיגמר בלי שנשים לב. תנסו למצוא דרכים שיגרמו לכם ללמוד לא מתוך סבל אלא מתוך התעניינות, ואל תשכחו לשלב חיי חברה ותחביבים בתוך כל זה, כיוון שאלו הדברים שיישארו אתכם לתמיד.
אופק סיטבון, נס ציונה
מה דעתך על מערכת החינוך?
כאחד שסיים 12 שנות לימוד, אני יכול להגיד בפה מלא שבזבזתי את זמני בבית הספר. לצערי, במשך שנותיי החשובות ביותר כנער, אותן השנים בהן הייתי אמור להתבגר במוסד החינוך, לצבור ידע וניסיון לחיים האמתיים ולהפוך לאדם איכותי וערכי יותר, נאלצתי לשבת בכיתה יחד עם כ- 40 תלמידים ולהקשיב בשקט ובשילוב ידיים למורה המלמד נושאים שלא השתנו בעשור האחרון (במקרה הטוב).זו מערכת שהתנוונה וכיום אף אחד לא עושה דבר כדי לשפר זאת. גם כשניסיתי בעצמי לפנות למשרד החינוך, ואף לשר החינוך בכבודו ובעצמו, נתקלתי בדחייה מוחלטת. עצוב שזה המצב. הייתי רוצה לדמיין מערכת אחרת לגמרי- אחת שמאפשרת לחניכיה לצאת מוכנים ובשלים לאוויר העולם, כזו שנותנת כלים ומסלול אמתי לחיים.
האם אתה מרגיש שהיא מכינה אתכם לחיים ולאתגרים של הזמן הזה?
לחלוטין לא. כפי שאמרתי בתשובה הקודמת, מערכת החינוך לא השתנתה כמעט בכלל בעשר השנים האחרונות, לעומת זאת- העולם החופשי השתנה מקצה לקצה. מי שאמור להכין אותנו אליו זו מערכת החינוך, שבה נמצא כל ילד במדינת ישראל לפחות עשר שנים. האם זה באמת קורה בשטח? תופתעו לדעת עד כמה התשובה לשאלה הזו שלילית.
במקום ללמד אותנו כיצד לחיות בצורה עצמאית, לכלכל את עצמנו בחיינו הבוגרים ולעזור לנו להבין איזה מסלול חיים אנו רוצים לסגל לעצמנו, מושיבים אותנו בכיתה (צפופה מאוד, יש לציין) ומדברים אתנו על נפוליאון, סיפורי ימי הביניים ושאר הירקות.
מה היית משנה?
במידה ואתחיל למנות כאן את הדברים שהייתי משנה, סביר להניח שלא הייתי מספיק לסיים את זה בזמן כדי להגיש לאתר. בשורה תחתונה – אתם מוזמנים להציץ במערכות החינוך במדינות המפותחות. הדוגמה הטובה והמוכחת ביותר לכך זוהי פינלנד, מדינה בה נעשה שינוי עצום בשנים האחרונות בכל הקשור לעולם החינוך. לצורך העניין, בפינלנד אין מבחנים עד כיתה ח’. הרציונל שמאחורי ההחלטה הוא שהמורה יכיר באמת את הילדים שבכיתתו ויידע בסוף תקופת ה”חניכה” לכוון את אותו התלמיד למסלול הטוב ביותר עבורו.
בשוויץ, בכיתה ח’ בוחר התלמיד, יחד עם הוריו ומוריו, האם ללכת במסלול העיוני וללמוד מקצועות כמו עריכת דין, מתמטיקה, ספרות, היסטוריה וכו’. או שמא במסלול המעשי וללמוד מקצוע כמו אינסטלטור, חשמלאי, מכונאי ועוד. אין שם לא מחברות ולא ספרים, אלא הכל חצי ממוחשב, חצי אנושי – ממש כמו העולם שאנו חיים בו.
מה היית משאיר?
בכנות? כלום.
איזה מסר היית רוצה העביר לתלמידים שעדיין במערכת החינוך?
תעמדו על שלכם כבני נוער, אל תתנו לאף גורם בבית הספר (כן, כולל המבחנים) לדכא את היצירתיות שלכם ולהרוס את שמחת החיים היומיומית שלכם. קיבלתם ציון גרוע? לא נורא, זה רק מספר ותאמינו לי- מספר שלא משקף שום דבר, בטח לא כמה חכמים אתם. תתנדבו בתנועות או במועצות נוער, שם תוכלו באמת להתפתח ולהפוך לבני אדם. והכי חשוב- תדעו לקחת הכל בפרופורציה. גם אם לא הצלחתם, העולם ימשיך לתפקד ואתם תמשיכו לחיות (למרות מה שיגידו עליכם בחדר המורים).
שרון מאירי, ירושלים
מה דעתך על מערכת החינוך?
זה מורכב בשבילי להביע דעה על מערכת החינוך, כי בסך הכל- נהניתי מהלימודים בבית הספר.
תמיד הייתי תלמידה מצטיינת וחביבה על המורים, והסתדרתי (כמעט) תמיד עם החומר הנלמד ועם שיטות הלמידה הנהוגות במערכת. בבית הספר שלמדתי בו, אנושיות וערכים היו בעדיפות ראשונה, ובכל זאת, ברור לי שמערכת החינוך שלנו רחוקה מלהיות מושלמת. המזל הטוב שהיה לי הוא לא דוגמה לכלום, ולא משקף בשום צורה את טיבה של מערכת החינוך בישראל.
האם את מרגישה שהיא מכינה אתכם לחיים ולאתגרים של הזמן הזה?
מערכת החינוך מודדת תלמידים בצורה שגויה ושטחית. היא מקובעת ומרובעת, היא מערכת מיושנת שפועלת לפי שיטות מיושנות. היא לא מתייחסת לקיומן של סוגים שונים של אינטליגנציות, ולכך שכל אחד יכול ומסוגל לדברים שונים. היא שופטת את כולנו לפי אותם מדדים ומכניסה אותנו לתבניות. על פי הציונים שלנו, היא בוחנת אותנו וקובעת בשבילנו מי אנחנו ומה הפוטנציאל שלנו. צריך לשנות את הפורמט הישן שלפיו בחינה אחת שזמן כתיבתה קצוב קובעת הכל. צריך לאפשר לתלמידים להביא את מי שהם, ולהוכיח למה הם מסוגלים באמת.
מה היית משנה?
אני יכולה להצביע על המון דברים רעים שקיימים במערכת הזו. הדבר הראשון שאני חושבת עליו זה שיטות הלימוד. ידוע לי שישיבה רצופה וממושכת, שינון והקאה ומבחנים אינסופיים בכתב- אלה שיטות שלא מתאימות ולא נוחות להמון בני נוער, וגם לחלק מהחברים שלי. בעיני, במקום לאלץ את התלמידים לזכור כמויות אדירות של חומר בשביל מבחן אחד גדול ומכריע, הדבר ההגיוני לעשות הוא לפלג; יותר מבחנים קטנים ופחות מלחיצים, ככה שתהיה לתלמידים הזדמנות להראות ידע במגוון נושאים שנלמדו, ולא רק במעטים שהם נשאלו עליהם במבחן הגדול.
עניין הציונים הוא סוגיה בעייתית, אבל יש דברים חשובים יותר. כמו רבים, אני מאמינה שחינוך הוא המפתח להכל. לדעתי, מערכת החינוך צריכה למצוא את האיזון בין דרך ארץ לתורה. להקדיש שעות ולייחס חשיבות להקניית ערכים; כבוד, שוויון ערך האדם, סובלנות. הדבר החשוב ביותר הוא שנהיה בני אדם טובים וכדי שזה יקרה צריך להתחנך נכון. לפני שנתיים בערך נפתלי בנט, שר החינוך, אסר על לימוד הספר “גדר חיה” בבתי הספר, כי הוא הציג רומן בין יהודיה לערבי. המורה שלי לאזרחות דאז העביר לנו שיעור על הבעייתיות שבהחלטה הזו והקריא לנו קטעים מהספר. חשבתי שהוא איש חינוך מצוין, ולרגע הייתי נורא שמחה, ואז נזכרתי שמה שקורה בפועל זה שמתבצעת החלטה ממשלתית “חינוכית” שמנוגדת לערכי הדמוקרטיה הכי בסיסיים שיש.
מאז התחלתי לשים לב, והבנתי כמה דברים פגומים יש במערכת הזו, שלא הבחנתי בהם כל השנים. תכנית הלימודים לבגרות בספרות כללה ברובה המוחלט יצירות של גברים אשכנזים, יצירות שבדרך כלל התקשרו ליהדות בדרך כזו או אחרת. בלימודי תנ”ך, ביקורתו של איוב על אלוהים ותפיסת העולם המרתקת של קהלת נדחקו לצד ופינו מקומם לסיפורים חוזרים ונשנים על מלכים שהוגלו כי עשו הרע בעיני ה’. אני מאוד מתעניינת ביהדות וגם מתחילה לימודי יהדות במכינה קדם צבאית בעוד שבועיים, ועדיין דבקה בדעתי- זו מערכת חינוך שמחנכת ללאומנות, והיא משקפת את הפיכתה של מדינת ישראל למדינת הלכה.
מה היית משאירה?
למערכת יש צדדים טובים. קודם כל- היא מכינה אותנו טוב לאוניברסיטה וללימודים אחרים, היא חושפת אותנו לכך שבשביל להצליח צריך להשקיע, והיא גורמת לנו להבין שרצון זה טוב אבל זה לא מספיק, ושצריך גם התמדה. היא מלמדת אותנו להתמודד עם עומס ולהיות מסודרים ויעילים. אצלי לפחות, היכולת להיות אחראית ומאורגנת, לנהל יומן ולוח זמנים- באה בעיקר בזכות התקופות היותר לחוצות שלי כתלמידה.
הידע שאנו רוכשים, גם הוא חשוב לנו כבני אדם. אני אישית למדתי המון מהתקופה שלי בבית הספר. זכיתי בצוות מדהים, מורים שהבינו אותי והכילו אותי. הם דחפו אותי להיות סקרנית, להתעניין ולדעת, גם בלי קשר לבגרויות. אני אוהבת ללמוד ואהבתי ללמוד בבית הספר שלי, מתוך דיונים בכיתה או מסיכומים כתובים. בית הספר הוא חלק משמעותי ממי שאני ומהזהות שלי, והלמידה בו העשירה את הידע שלי מאוד.
אני יודעת שהרבה תלמידים לא מרגישים כמוני; הרבה אומרים שמערכת החינוך היא דפוקה ושהיא לא מלמדת אותנו שום דבר חשוב, ושאף אחד מהנושאים שהתמקדנו בהם בבית הספר הוא שמיש בעולם האמיתי והכרחי להמשך החיים. אני לא מסכימה עם זה. קודם כל, אני לא מאמינה שאדם צריך ללמוד רק את מה שיעיל לו. אנחנו נמצאים בבית הספר בשביל להשכיל ולהיות אנשים ערכיים, חושבים, ביקורתיים ודעתניים. בשביל שיהיה לנו בסיס, זהות, בשביל שנדע מאיפה באנו וגם מה אנחנו רוצים להגשים בהמשך. ובשביל זה צריך ידע. השכלה זה דבר חשוב, גם כשהיא לא פרקטית או לא עוזרת בפעולות יומיומיות.
איזה מסר היית רוצה העביר לתלמידים שעדיין במערכת החינוך?
יש לי שני מסרים לתלמידים שעדיין במערכת החינוך: קודם כל- אל תפחדו ללמוד. כמובן שאתם לא חייבים לאהוב את הכל ולהתחבר לכל מקצוע, אבל לכל אחד יש משהו שמעניין אותו; ואם לא תהיו אטומים לחלוטין תוכלו להתעניין גם בדברים שתלמדו בבית הספר. זה נראה לא הגיוני אבל זה אפשרי- תחקרו, תסתקרנו, תחכימו, תשכילו. תזדהו עם כאביה של דמות במחזה, תופתעו מכמה שאתם נהנים להוכיח שמשולש הוא אכן שווה שוקיים. גם אם אתם לא מסוגלים לשבת ולהקשיב ושונאים את המסגרת הזו שנקראת בית ספר- אתם עדיין יכולים ללמוד, גם אם זה משיחה קצרה עם המחנכת בהפסקה או ממישהו מעצבן שהדעות שלו מנוגדות לאלו שלכם. תתנו לעצמכם לפרוח ולהתפתח, לדעת יותר ומתוך זה לבנות את עצמכם, את מה שאתם רוצים או לא רוצים להיות.
המסר השני שאני רוצה להעביר לכם- תהיו ביקורתיים. אל תבלעו את כל מה שנותנים לכם לאכול. תשימו לב לדברים שהם לא בסדר, ותמחו עליהם- גם אם אתם היחידים. תאבקו נגד מה שמפריע לכם. נמאס לך ללבוש מכנסיים ארוכים כשלבנים מותר להסתובב בשורטס? תילחמי על זכותך להיות שווה בין שווים. נמאס לך מההומופוביה והבורות בשכבה? תדרוש שיעורי חינוך בנושא קהילת הלהט”ב. אל תתנו למערכת למחוק את מי שאתם. תהיו אמיצים ותעמדו לצד העקרונות שלכם.
