מאת שרון דור - בן חורין.
שייך לקטגוריית בלוגים, בצפר

shutterstock_536140417 (1)

אנחנו רגילים לחשוב כי שיעורי הבית הם הדרך הטובה ביותר לחזור על החומר שנלמד בכיתה ולהפנים אותו. אבל התוצאות העגומות, תלמידים מותשים מעומס מטלות, ומורים שקורסים, ממחישות כי השיעורים אינם תורמים להצלחה של ילדנו. הגיע הזמן לאמץ פתרונות אחרים

בקבוצת הורים שקיימתי לאחרונה לקראת ההערכות לשנה הבאה וההחלטה להפסיק לתת שיעורי בית, עלו לא מעט חששות וקולות פחד מצד הורים שהתקשו להחליט האם זה יועיל לילדינו או לא. אני בהחלט מבינה את החששות והפחדים שעולים, ואין ספק שככל שנפתור יותר תרגילים בחשבון או נקרא ספרים בעברית ובאנגלית, כך רמת הידע וההשכלה שלנו תשתפר, אבל האם צריך לקרוא לכך “שעורי בית” ולתת אותם מדי יום בארבע-חמש מקצועות שונים ולצפות מההורים שישבו עם ילדיהם בבית ויעזרו להם?

כשאני משחזרת את ימי הלימודים שלי בבית הספר, עולה לי בראש תמונה של ההגעה לכיתה לפני השיעור כדי לחפש ממי להעתיק את שעורי הבית. אני שרון, בסך הכל תלמידה לא רעה במיוחד ואפילו די טובה, העתקתי שעורי בית!

שיעורי בית – למי יש זמן?

עם יד על הלב, כמה מאתנו באמת עשו את כל שעורי הבית באופן רצוף ויומיומי ב-12 שנות הלימוד בבית הספר? אולי אפילו בכלל לא טרחנו כי ידענו שלמורה, שקורסת מרב חומרים, עבודות ושיעורים, אין בכלל זמן לבדוק אותם. ובכלל, אחרי שש עד שמונה שעות בבית ספר, אחרי שנדרשנו להקשיב, להתרכז, לשבת בשקט לא לזוז, לא לדבר, לשמוע מורים מעניינים יותר או פחות, לתרגל מתמטיקה, לקרוא אנגלית, לקרוא שיר של שירת ספרד או סיפור שלא נגמר – כמה כוח כבר היה לנו להמשיך ולעבוד על שיעורי הבית?

אני מבינה את כל אלו שיגידו שככה מתרגלים, ככה מעמיקים את ההבנה ומצליחים יותר במבחנים. אז שלא תטעו. אני לא נגד הפעלת הגלגלים, חשיבה, יצירתיות, קצת מאמץ ואחריות, אבל אולי כל השיטה הזאת, של מבחנים ושיעורים, היא בכלל מיושנת? אולי היום הלמידה האמתית היא למידה חוקרת בקבוצות שמתרגלת עבודת צוות, חשיבה משותפת, יצירתיות ויוזמה? הרי בסופו של דבר, בעולם האמתי, עולם העבודה, אלו הכישורים הנדרשים.

הדרך להוציא ילדים סקרנים

יהיו שיטענו, ובצדק, ששעורי בית מעניקים בטחון לא רק להורים שיודעים שילדיהם לומדים ומתרגלים, אלא גם לילדים ששעורי הבית מאפשרים להם לחזור על החומר, להעמיק בו ולהצליח. אבל אז אפשר לקרוא להם פשוט “תרגול” ואת התרגול הזה אפשר לעשות בכיתה. כמובן שאפשר להעמיק ולעשות אותו גם בבית, אבל זו לא חובה. במקרה כזה, ילד שלא יתרגל- לא ידע פחות מילד שיתרגל. ילד שלא יתרגל -לא יחשב לילד עצלן וחסר אחריות, אלא לילד פעיל שיש לו עוד עיסוקים, פעילויות ורעיונות, ושהוא אחראי ללימודיו.

אני לא מודאגת שמא נגדל פה דור של ילדים חסרי השכלה או ילדים חסרי אחריות. לדעתי, במקום שעורי בית, ניתן להם עבודות מחקר, כאלו שמתקיימות בקבוצות ילדים, כאלו שמעמיקות בתחומים נוספים. עבודה כזו עם הנחייה, דיון ומשוב, היא הדרך להוציא ילדים סקרנים, ילדים מעמיקים יותר, ששואלים שאלות ומתעניינים.

למידה דיגיטלית, הדור הבא: מרחבים פתוחים, פּופִים ומסכים

לגעת בהצלחה: האפליקציות שיעזרו למתבגרים

מנקודת מבט של הורה, אני רואה אצלי בבית שלוש בנות שונות, שאף אחת מהן לא השקיעה בשיעורי הבית שלה במיוחד, כל אחת והסיבות/תירוצים שלה. מיותר לציין כמה שעות של ריבים ומתחים הנושא עורר בביתנו, עד שהחלטתי שלא עוד. אני סומכת על ערכי העצמאות והאחריות הלימודית שהקנינו להן כהורים, ומוותרת על המלחמה המתישה שכולנו יוצאים ממנה מובסים ומותשים. יחד עם זאת, כשיש להן פרויקט להגיש, במיוחד כזה שנעשה בקבוצות, הן מגויסות אליו לגמרי, משקיעות בו שעות ומאמץ לא קטן. כך שלא נראה לי שמישהי מהן נפגעה מחוסר הכנת שעורי בית – הן סקרניות, אינטליגנטיות, בוגרות ואחראיות, והן סיגלו לעצמן דרך למידה שעוזרת להן להצליח ושמתאימה לכל אחת מהן באופן אישי.

משנים הרגלים

הגיע זמן שנכיר בכך שהמושג “שעורי בית” פשט את הרגל. התלמידים בעיקר מתנגדים ולרב לא עושים את כל המוטל עליהם. הם מגיעים הביתה מיום לימודים עייפים ומותשים, הרבה פעמים הם לא מסוגלים להתמודד עם שיעורי הבית לבדם, ומנגד המורים עמוסים ועייפים מבדיקת כל השיעורים. אין כיום, שום מחקר שמוכיח ששיעורי בית אכן משפרים הישגים לימודיים, להפך – מצאו ששיעורי בית שניתנו ואחר כך לא נבדקו על ידי המורה הם לא אפקטיביים.

אני מאמינה כי הכל כוחו של הרגל. מערכת החינוך כפי שהיא כיום צריכה לעבור שינוי רציני ומהפך גדול כדי להתאים את עצמה לסביבה טכנולוגית של ידע בשפע. בהתאם, השיעורים בכיתה צריכים להשתנות, להיות בנויים על פחות הוראה ויותר עשיה ומחקר של התלמידים.

לאחרונה נתקלתי במושג “כיתה הפוכה” – בכדי לעודד סקרנות וחשיבה לקראת נושא חדש, המורה מעביר לתלמידים סרטון כלשהו לפני השיעור וביקש את תגובות התלמידים. דרך כזו למשל, שהיא מאוד קלה לביצוע בטכנולוגיה החכמה שיש לנו כיום, תאפשר למידה חווייתית, התנסותית ואולי גם תעורר רצון להמשיך אותה בבית עם חברים או לבד, וזאת מבלי שיקראו לכך שעורי בית.

 

הכותבת היא מאמנת, מנחה ומדריכת הורים. לאתר של שרון